למה זה דווקא הוא ? – פרק 2

" וואי, יסמין, תבטיחי לי שהפעם את לא חותכת את עצמך!"
" אני מבטיחה, כבר הבנתי שזאת לא הדרך.."
"יופי!, טוב אז… הכיתה החליטה לא לדבר עם גיא יותר.."
"למה?!" השבתי בבהלה
"בגלל שלדעת כולם, הוא סתם עוד ילד מיותר…"
" מה?!"
קמתי מהספסל ורצתי, רצתי לשירותים.
שמתי לב שהיא רצה אחריי אבל לא היה לי אכפת..
נכנסתי לאחד מתאי השירותים והתחלתי לבכות..
שמעתי התקהלות אבל לא היה לי אכפת… תוך 5 דקות כל הרעש נעלם.
יצאתי כולי אדומה וניסיתי לשים קצת איפור שיסתיר את האדמומיות .
כשיצאתי שמעתי קול. זה היה גיא, הוא חיבק אותי ומר שהוא כ"כ דאג לי!!
הוא שאל אם אני בסדר ועניתי שכן.
הוא היסתכל עליי ונישק אותי.
ניסיתי לחייך ואמרתי לו שאני אוהבת אותו.
היועצת באה וביקשה שאני אכנס אלייה…
אני ש-ו-נ-א-ת לדבר עם היועצת או עם מורות. הן אף פעם לא יבינו אותי…
נכנסתי בלית ברירה למשרד וישבתי על הכיסא.
היועצת ששמה רחל שאלה לשלומי, חיכיתי לרגע ואז אמרתי בהחלטיות "הכל בסדר"
היא שאלה אותי "בטוחה?"
עניתי "כן"
היא השיבה:

~המשך יבוא~