למה דווקא את?
דיברנו בפלאפון,
דיברנו קצת יותר משעה…
דיברנו על הכל ועל שום דבר,
צחקנו דיי הרבה ובכיתי גם קצת
אמרת לי שאת אוהבת אותה
שאלת אותי אם הייתי רוצה שתאהבי אותי גם
אמרתי שלא, האמת שנבהלתי קצת
את צחקת, אני לא כל כך…
והשאלות לא מפסיקות לצוץ במוחי
למה דווקא את? מה יש לך איתי?
את השטן או המלאך?
וכמה דברים את לבד יכולה לגרום לי להרגיש?
אני אוהבת אותך או שונאת?
ולמה אני לאזעזל בוכה בגללך?
תגובות (4)
ממממ אין לי מושג מה שמך.
אני לא יודעת מה תועיל התגובה שלי ואם היא רק תגרע אבל אנסה בכל זאת.
הקטע שכתבת הוא קטע שהייתי מצפה למצוא אצלי, ביומן. מבולבל, מוזר, מפוסק בהסטריה ובכל זאת צל דקיק של כישרון עוטף אותו ככלות הכל מישהי שיודעת לכתוב ברמה כלשהי כתבה אותו, אך עדיין זה קטע שנועד לעיינים שלך, לחברות שלך ולכן בעיני ובצדק הוא חסר תחקום או אופי, חסר עלילה ולא מובן כי זאת התבטאות גרידה של בלבול אנושי. אני מאמינה שגם רגע כזה עם הכישרון שנראה לי שיש בך יכלת לכתוב את הקטע הזה בכמה רמות מעל.
וכל זאת מנקודת המבט שלי, שזה קטע שנכתב מתוך לב דואב…
אני מאוד מקווה שלא העלבתי ושהגבתי כמו שצריך
יוקי
תודה רבה על התגובה יוקי
אז קודם כל אתחיל בזה שאני תמיד שמחה לשמוע כל דעה ומחשבה ואל דאגה לא העלבת אותי כלל!
אגלה לך שצדקת, כןמהקטע הזה הוא מתוך היומן שלי
כתבתי אותו במצב רוח דיי סוער ובחרתי להעלות אותו כי הוא מסמל תקופה נורא חשובה שעברתי ששינתה קצת את צורת הכתיבה שלי ואת דרך החשיבה שלי.
בכל מקרה אשמח אם תעקבי אחרי מה שאעלה בהמשך ותגידי לי מה דעתך,
אלה
אלה אני אשמח להגיב לך, במידה ואצליח. (כלומר לפעמים מפספסים סיפור, או שפתאום תחליטי לכתוב סיפור בהמשכים ואני ממש לא עוקבת…כל לא נוח לקרוא כל כך באתר)
אני אשמח אם גם את תתמכי בי בזמן הזה, כי פעם היו לי פה הרבה חברים ועכשיו כולם התנדפו ואני מרגישה דיי בודדה פה.
אז אם אמצה פה משהי שתצמד אלי זה יעזור לי מאוד
יוקי
אני אסכים עם יוקי