למה דווקא אבא שלי מיליונר?! (פרק 7) :-)

עד שהדלת נפתחה זאת הייתה נטלי (הארוסה של אבא שלי היא מכשפה)
היא: אז לאן ברחת הפעם?!
אני: צאיי לי מהחיים עזביי אותי כבר צרחתי עליה וטרקתי את הדלת
נישכבתי במיטה והתחלתי ליבכות!
למה דווקא לי יש אבא כזה למה דווקא הוא מיליונר נמאס ליייי!
ואז לפתע הפלפון שלי צילצל
אני: הלוו מי זה? אמרתי בעצבים כאשר אני בוכה.
דן: זה דן מה קרה את נשמעת נורא!
אני: דן מאיפה יש לך את המספר שלי?
דן: לא משנה עכשיו ספרי לי למה ברחת מהבית?
אני: דן אין לי מצב רוח עכשיו..
דן: טוב איפה את גרה אני יבוא אלייך
אני: טוב אבל תבוא בשקט ושאף אחד לא יסים לב שאתה כאן תעלה בשקט במעלית
דן: טוב איפה את גרה?
אני: ב-************* קומה שלישית
דן: זה לא הבית של המיליונר הזה?
אני: המיליונר הזה זה אבא שלי ! אמרתי בעצבים
דן : טוב תספרי לי הכול שאני יגיע ביי
אני: אני מחכה לך.
ניתקתי את הפלפון יצאתי מהחדר ניכנסתי להיתקלח כדי לשפר את המצב רוח שלי..
סיימתי להיתקלח וניכנסתי לחדר הייה כבר מאוחד הייה 1 לפנות בוקר והייתי מממש עיפה כולם בבית שלי כבר ישנו אז לא הייה אכפת לי שדן בא אליי ככה בחיים אף אחד לא ירגיש.
דן היתקשר אליי
דן: אני למטה בואי תיפתחי לי.
אני : טוב אני באה
ירדתי במעלית אל קומת הכניסה ופתחתי בשקט את הדלת.
אני: דן אל תוציא מילה עד שאנחנו מגיעים אל הקומה שלי
ניכנסנו למטבח ולקחנו קצת עוגיות עלינו לקומה השלישית וניכנסנו לחדר שלי..
דן: מזה ממש הרמון הכרתי נסיכה
אני: כן כן
דן: טוב אז בואי ספרי לי קצת אלייך
אני: טוב אני רוני אני בת 15 אני בת של מיליונר.. אמא שלי מתה כשהייתי בת 3 בערך היא הייתה זמרת אתה בטח מכיר אותה ו לאבא שלי יש ארוסה חדשה היא מכשפה פשוט היא רוצה רק את הכסף שלו היא מתיחסת אלי נורא! היא מאיימת אלי וכול זה בקיצור לא בה לך לדעת מה אני עוברת..
דן: יואווו לא ידעתי אני ממש מצטער (הוא חיבק אותי חזק וירדו לי דמעות)
אני: כמה שהייתי צריכה את החיבוק הזה.. :-(
דן: לא חשבת לספר לאבא שלך מה את עוברת?
אני: הוא לא מקשיב לי בזמן האחרון מאז שהוא הכיר את נטלי הארוסה שלו הוא ישתנה לא אכפת לו מימני ביכלל ..
דן: טוב אז חייבים למצוא דרך אחרת..
אני: איזו דרך?
דן: אני לא יודע אבל חייבים
אני: תודה על העזרה למרות שאתה לא מכיר אותי ביכלל
דן: אני עוד יכיר תאמיני לי..
אני: טוב
לפתע שמעתי מישהוא עובר בקומה..
אני: דן תיתחבא מיתחת למיטה או בתוך הארון
דן: למה ?
אני: ניראלי שמישהוא בה נוו מהר
ופיתאום הדלת של החדר ניפתחה..