למה דווקא אבא שלי מיליונר?! (פרק 27) =)

עליתי בחזרה לקומה ה שלישית לחדר שלי והיסתכלתי עם הארון מה ללבוש? שאלתי את עצמי
ואז ראיתי את השרשרת שדן קנה לי מונחת וירדו לי דמעות וצצו מחשבות בראשי : אולי אני התקשר לאור והבטל אתקשר לדן והתנצל בפניו אולי זה המעשה הנכון אני אוהבת את דן אמרתי בליבי
אבל הסיכסוך והפגיעה של דן בי לא נתנה לי
המשכתי להיסתכל על הארון והחלטתי לילבוש חולצה מכופתרת ורודה גינס ונעלי בובה לבנות כאלה.
הלכתי להיתאפר קצת פודרה מייכף אודם ואני מוכה. הייה כבר 12
והצילצול של הפלפון שלי נישמע זה בטח אור אמרתי ורצתי לענות.
"הלו?"
"הלו?" שאל אור
"כן אור זאת רוני" אמרתי
"טוב רדי למטה אני מחכה לך.
"טובי ביי" אמרתי
ירדתי לקומת הכניסה ויצאתי מהדלת כאשר הרגשתי שמישהוא מושך אותי חזרה לביפנים היסתכלתי אחורה וראיתי את העוזרת שלנו (מיתר)
"מיתר אני ממהרת מה קרה?" שאלתי
,לאן את בדיוק הולכת?" שאלה מיתר
"אני הולכת לסרט עם חברה וידיד שלי" אמרתי
"את בטוחה שחברה גם באה איתך" מיתר שאלה בתמימות
"כן אמרתי" כאשר קולי רעד קצת
"נו רוני לי את לא צריכה לשקר, אמרה מיתר בלחש
"טוב אז אני הולכת עם חבר ידיד " אמרתי
"טוב תהני ובפעם הבאה אל תשקרי לי " ציחקקה מיתר וחזרה למיטבח.
יצאתי מהדלת והלכתי לאור.
"היי רוני איזו יפה" אמר לי אור כאשק הוא מיתקרב אלי לתת לי חיבוק שכולכך הייה חסר לי.
"הי תודה גם אתה נראה לא רע" אמרתי
"לא רע?" שאל אור
"סתם סתם" אמרתי
"טוב אז את רוצה ללכת ברגל הקניון די קרוב" אמר אור
"טוב בסדר ככה גם לא יראו אותי.." אמרתי כאשר אור עוצר אותי
"מי יראה אותך?" שאל אור
"נו הפפרצי האלה זה מה שחסר לי שאבא שלי ידע ששיקרתי לו" אמרתי כאשר אנחנו הולכים
"למה שיקרת לו?" שאל אור
"כי הוא לא מסכים לי להיסתובב עם בנים פעם כשהייתי גרה בלונדון ואז בארצות הברית הוא הייה סוגר אותי בבית ואז כשהגענו לפה פרחתי לאיזה שלושה ימים בערך והקרתי נער בשם דן שממש היתחברתי אליו ואבא שלי לא הסכים לי להיסתובב איתו אז שיקתי איזה שבוע ואז רבתי עם דן זה הייה ליפני יומיים ומאז אנחנו לא מדברים" אמרתי בעצבות
"רגע הוא הייה חבר או ידיד?" שאל אור
"אמ.. חבר" אמרתי
"ו.. ויתרת אליו?" שאל אור
"כן הריב שלנו הייה נוראי" אמרתי בעצב
"טוב די הגענו לקניון תשני מצב רוח" אמר אור
"טוב " אמרתי
ניכנסנוו לקניון ואת מי אני רואה שם???