למה דווקא אבא שלי מיליונר?! (פרק 14)

ולבנתיים חשבתי לי אם דן אומר לי שהוא אוהב אותי והוא מזמין אותי לצאת אז הוא באמת אוהב אותי?! המשכתי לחשוב עד שדן עצר את המחשבה שלי.
דן:"למה את רוצה להזמין את רב?"
(לא ידעתי מה לענות אסור לי לספר לו אתאמת)
אני:"למה אתה רוצה לצאת איתי לבד?"
דן:"לא את תעני לי ראשונה"
אני:"כי היא ממש חמודה נו עכשיו תורך לענות"
דן:"כי כי כי אני אוהב אותך"
אני:" גם אני"
דן:"באמת?"
אני:"כן באמת"
הוא נתן לי חיבוק גדול ונשיקה בלחייי :)
הישתתקתי ולא זזתי..
דן היסתכל עלי ואני עליו לא הוזזנו את העניים.
עד שלפתע ידית הדלת החדר זזה היא לא ניפתחה כי היא הייתה נעולה.
אני:"דן תיתחבא מישהוא בא"
אני:"מי זהה?"
נטלי:"זאת נטלי"
פתחתי לה את הדלת.
אני:"כן מה הפעם?"
נטלי:"תתחילי לדבר אלי יפה!"
אני:"כ ןכן עוד מעלתה מה יש?"
נטלי:"זה נשמע הרבה יותר טוב תיקראי לי ככה"
אני:"טוב מה שתירצי עוד מעלתה מה יש?" (ציחקקתי)
נטלי:"טוב אז אבא שלך קורא לך"
אני:"תגידי לו שאם יש לא משהוא להגיד לי שיבוא לפה אני עסוקה"
נטלי:"טוב אני ימסור לו"
נטלי יצאה ואני נעלתי את הדלת בחזרה ודן יצא מי המחבוא.
דן:"אז זאת המכשפה?"
אני:"כן זאת היא"
דן:"עוד מעלתה היא קוראת לעצמה חחח.."
אני:"היא רוצה לישלוח אותי לפנימיה"
דן:"מה????"
אני:"כן אני חוששת שהיא תשכנע את אבא שלי לישלוח אותי לפנימיה"
דן:"לא אבא שלך לא יעשה דבר כזה"
אני:"אתה לא מכיר אותו טוב מה רב אמרה היא באה?"
דן:"כן היא באה היא תבוא עוד חצי שעה"
אני:"אבא שלי אמור להגיע כדי לדבר איתי עדיף שאני ילך אליו כדי שהוא לא ישים לב שמשהוא חשוד אצלי תיתחבא ואל תצא עד שאני באה ביי"
דן:"ביי"
יצאתי מהחדר ירדתי במעלית לקומה הראשונה ונכנסתי לחדר של אבא שלי.
אני:"אבא מה רציתה?"
אבא:"אני רוצה לדבר איתך!"
אני:"שוב כבר רמרתה לי שתיתחתן עם נטלי מה עוד יש?"
אבא:"רוני שבי"
היתישבתי
אבא:,טוב את הבת שלי ולא מתאים לי שתיתיחסי אלי ככה!"
אני:"איך ככה?"
אבא:"שתיצעקי אלי ותדברי אלי ביחס לא הולם"
אני:"אני מיצטערת!"
אבא:"טוב אני סולח את יכולה ללכת"
אני:"אמ… אבא אני הולכת בערב לסרט עם חברה שהכרתי" (שיקרתיי קצת כי אני הולכת עם דן ורב)
אבא:"טוב תהניי"
אני:"באמת אתה מסכים לי?"
אבא:"כן כן את יכולה ללכת"
אני:"טוב תודה"
אבא:"אני אוהב אותך"
אני:"גם אני"
אבא:"אל תחזרי יותר מידי מאוחר"
עליתי לקומה השלישית לחדר שלי ניכנסתי ונעלתי את הדלת.
אני:" אני הולכת להיתללבש שניה אל תצא מהמחבוא טוב?"
דן:"טוב ביי"
הלכתי לחד הסמוך לבשתי שמלה ורודה צמודה עם פייטים ונעלי עקב לבנות גבוהות.
חזרתי לחדר וראיתי שם גם את דן ורב מדברים