למה איבדתי אותך??

אני מתחרפנת והכל בגללך!
אני מוכנה להודות שזו אשמתך!
אני לא יכולה לישון בלי לחלום עליך
אני לא יכולה לשמוע שירים בלי לשמוע אותך
אני לא יכולה לראות סרט רומנטי בלי לדמיין אותך
אני פשוט לא יכולה!

אני לא נכנסת לקיר שלך בפייסבוק,
אבל כל האלבום שלי מלא בתיוגים שלך,
ואני רואה שהחלפת פרופיל ותמונת נושא…
אתה כל כך יפה
היופי הזה שחירפן לי את השכל…
שכל מה שרציתי, היה שהיופי הזה יעטוף אותי בחמימות וברכות…
החמימות והרכות שאני יודעת שיש בך…

אני צוחקת עם החברים שלי עליך כמו מטומטמת…
הם חושבים שאני באמת שונאת אותך וכבר לא אוהבת אותך
הם חושבים שאני באמת חושבת שאתה מכוער דביל ורשע
הם חושבים שאני באמת חושבת כל דבר רע עליך!
אבל זה לא נכון!
הם לא יודעים שכמעט כל דבר טוב מזכיר לי אותך…

שכל נשיקה שאני מרגישה מזכירה לי את שלנו
שכל חיבוק שאני מקבלת מזכיר לי את מגע גופך
שכל שיר שאני שומעת מזכיר לי את קולך
ושכל זוג שאני רואה, מזכיר לי את מה שבחיים לא נהיה

את מה שאני חושבת שאולי רציתי…
אני עדיין לא ממש בטוחה מה רציתי ממך…
להיות זוג, להיות ידידים, או שפשוט יחס, אכפתיות, אהבה…

אני רוצה שנחזור להיות כמו פעם, בהתחלה…
כשהכול היה יותר פשוט…
לפני ההודעה שלי שלא הייתי צריכה לשלוח לך
לפני היום שבו גיליתי שאני אוהבת אותך
לפני היום שבו החלטתי לגמור את הכול!
לפני היום שבו התחלתי לאבד אותך, ועד להיום שבו איבדתי אותך לגמרי…