ללמד את הרע – פרק 3

אחרי שעתיים שבהם לימדתי, יותר נכון ניסיתי ללמד את לוק, חזרתי הביתה ונשכבתי על המיטה הוורודה שלי בעייפות.
זה היה פשוט בזבוז של זמן, הוא לא רוצה ללמוד.
הוא לא הקשיב לי, ורוב הזמן התווכח איתי והציק לי. אני צריכה לדבר עם המנהל, זה לא יכול להימשך ככה.
"מותק! מייגן פה" קולה של אימי קטע את מחשבותיי.
קמתי באי רצון מהמיטה, וברגע שפתחתי את דלת חדרי, מייגן בדיוק עמדה מולי.
העברתי עליה מבט – היא הייתה לבושה בגופיה לבנה משוחררת ושקופה, שורט ג'ינס קצר עם קרעים ומתחת את בגד הים הכחול האהוב עלייה. שיערה הארוך והברונטי היה אסוף לקוקו גבוה.
"לאן זה?" שאלתי בזמן שהיא נכנסה לחדר, ופנתה לכיוון הארון שלי.
"מסיבת חוף, דילן אמר לי להודיע לך, ושהוא בא לאסוף את שתינו בעוד שעה" היא אמרה והתחילה להוציא מהארון כמה פריטים, וזרקה אותם על המיטה שלי.
"אני עייפה מייגן, הרגע חזרתי משיעור למידה עם לוק" אמרתי בזלזול והדגשתי את שמו.
היא צחקקה, אך הסתכלה עליי במבט מתחנן. "בבקשה בואי! יהיה כיף" היא אמרה וסגרה את הארון בחזרה.
"זה לא רק כי יהיה 'כיף' נכון?" כיווצתי עיניים והסתכלתי עליה בשילוב ידיים.
היא גיחכה, והסתכלה הצידה. המשכתי להסתכל עלייה באותו מבט.
"אוקי אוקי! בלייז יהיה שם ו – "
"אוח' מייגן" קטעתי אותה והרמתי ידיים. היא לא זקוקה למישהו כמוהו.
"מגיע לך מישהו טוב, לא בל – "
"את בכלל לא מכירה אותו! רק בגלל שהוא חלק מה'חבורה' הזאת, לא אומר שהוא לא נחמד.." היא מלמלה בשקט. נאנחתי.
"זה אומר הרבה.." מלמלתי בחזרה, והתקרבתי אל המיטה שלי, לוקחת את הבגדים שהיא בחרה לי.
"אבל אם את אומרת שהוא נחמד.. אז שיהיה.. אני רק לא רוצה לראות אותך נפגעת" אמרתי והרמתי את מבטי בחזרה אליה. היא חייכה אליי חיוך מתוק ששידר 'אל תדאגי'.

הגענו אל המסיבה, וכמובן – המקום היה מפוצץ בנערים ונערות, היה המון אלכוהול וחביות שתייה, מדורות ובנות בלי החלק העליון של הבגד הים. צפוי, מסיבות שאנחנו רגילים להם. התחיל להחשיך.
"הינה בלייז" מייגן מחצה את ידי, וסימנה עם ראשה קדימה. הסתכלתי לאותו כיוון, וראיתי אותו מחזיק כוס שתייה אדומה, וכמה בנות מסביבו, מנסות להשיג את תשומת ליבו.
אבל זה לא היה נראה אכפת לו.. הוא גירד בראשו במבוכה וניסה לענות לכל אחת שדיברה איתו.
"לכי על זה" חייכתי ונתתי לה מכה בישבן. היא צחקה, והתקדמה לכיוונו.
בשנייה שמייגן הגיעה, היא נעמדה מולו, והעבירה מבט מאיים על שאר הבנות – שהתפזרו במהירות.
צחקקתי, והסתובבתי חזרה אל דילן.
הוא לקח את ידי בחיוך, והתקדמנו קצת רחוק יותר מהשאר.
התיישבנו מול הים – כשהוא יושב מאחוריי ואני יושבת מקדימה בין רגליו הארוכות, והוא עוטף אותי בידיו.
"מה עם אבא שלך?" שאלתי בהיסוס. פחדתי לשאול על מצבו.. הוא כבר זמן רב בבית החולים.
"מחזיק מעמד" הוא אמר נושק לראשי. חייכתי חיוך קטן.
"מה איתך? שמעתי שהתחלת ללמד את ג'ונסון.." הוא אמר וגיחוך נשמע בקולו.
"לוק? אל תצחק אפילו! אני צריכה לבקש מהמנהל פטור ממנו" מלמלתי בכעס והוא צחק, ונישק את צווארי.
"לא נורא, זה יעבור מהר, הוא זקוק למישהי חכמה כמוך" הוא אמר והסתכל עליי. חייכתי ונשקתי לשפתיו. אני אוהבת אותו כל כך.

נק' מבט של לוק
במסיבת החוף, ישבתי על אחד הסלעים, בזמן ששתי בנות מכיתה י' מנשקות את גופי. ברגיל שלי.
הוצאתי סיגרה מהקופסא שבכיסי, והתחלתי לעשן.
"לכו" פניתי אל הבנות, שהנהנו והתקדמו בחזרה אל המסיבה. הבטתי אל עבר האופק וגיחכתי לעצמי.
הבלונדה והחבר שלה ישבו ביחד והסתכלו אל עבר הים. בטח עושים שיחות נפש..
וזה בדיוק למה אני לא רוצה חברה.
בלייז ועוד בחורה יפה שנראתה לי מוכרת התקדמו אליי. "תכיר, זו מייגן" בלייז אמר כשהם התקדמו אליי. הרמתי גבה ובחנתי אותה. כוסית. היא לא חברה של ברבי?
הוא בטח צריך את האישור שלי – לראות אם היא שווה את זה. קרצתי לעברו, ולהפתעתי, הוא הניד את ראשו לשלילה במבט רציני. אז היא לא סטוץ?
הרמתי גבה שוב ונאנחתי. מה יש לכולם? מה פתאום כולם מחפשים חברות?
"היי, לוק" החזרתי את מבטי אל מייגן הזאת שחייכה חיוך בביישנות.
הם חייכו אליי והתרחקו, הולכים על החוף יחד. גלגלתי עיניים.
אחרי כל הקיטשיות הזאת, אני חייב שתיה.
הסתכלתי על האופק שוב – ולא ראיתי את הבלונדה ודילן שם יותר.
קמתי מהסלע, וחזרתי למסיבה. התקרבתי לחבית השתיה, מתרחק מכל הבנות שנצמדות אליי.
מזגתי לעצמי, והרמתי את הראש. הבלונדה עמדה מולי ובשנייה אחת נאנחה כשראתה אותי.
"תראו תראו" אמרתי בחיוך ובחנתי אותה. היא לבשה חצאית קצרצרה כחולה וחולצת בטן לבנה. מחרמנת זאתי.
היא גלגלה עיניים והסתובבה, לוגמת מכוס השתיה שלה. התקדמתי אליה ונעמדתי מולה, "פשש, את שותה?"
"מה אתה רוצה לוק?" היא אמרה בכעס. שתי בנות בדיוק עברו, ודחפו פתק קטן לכיס שבג'קט השחור שלי, והסתובבו בחיוך מפלרטט. חייכתי אליהן בחזרה, והבטתי במספר הפלאפון שבפתק.
"אתה דוחה" ברבי אמרה במבט נגעל.
"מה? הן באו אליי"
"אל תיתמם, אתה מתנהג אליהן כאילו הן זונות".
הרמתי גבה. "בייב, הן בוחרות להתנהג ככה, שיכבדו את עצמן, אני בסך הכול זורם" אמרתי עם חיוך על פניי.
"טוב מה אתה רוצה?" היא אמרה בכעס מיד. גיחכתי.
"למה את כל כך עצבנית?" חייכתי חיוך מתגרה.
"כי אני לא סובלת אותך! והמקום היחידי שאנחנו נדבר בו – זה בשיעורי הלמידה שלך, אז תעזוב אותי בשקט" היא אמרה ברוגע, אבל אותו כעס עדיין נשמע בקולה.
"את בכלל לא מכירה אותי ואת כבר שונאת אותי?" שאלתי עדיין בחיוכי.
"אני יודעת מספיק." היא אמרה וזרקה את כוס השתייה הריקה שלה על החול, והתרחקה ממני.
הרמתי כתפיים באדישות, וחיפשתי בעיניי את שתי הבנות ממקודם.