ללא מעצורים-פרק 5

"מה?" מלמלתי בשוק,אני עשיתי אתזה?!
"תלמדו לא להתעסק עם אנשים שאתם לא מכירים" אמרתי להם בעצבים,ורצתי חזרה לבית.

"חיים אתה לא מבין" נכנסתי מתנשפת למשרד שלו.הוא ישב שם עם עמית ועוד 2 שישבו אלי עם הגב.
"דלת" אמר עמית מיואש,התעלמתי אין לי כוח עליו עכשיו.
"היו איזה 2 בפארק,הם ניסו להתחיל איתי" אמרתי מהר,ופתאום שני הבנים הסתובבו אלי.
"זה הם" הצבעתי בשוק לא מבינה מה קורה פה.
"קרוליין תכירי אלה אביאל ואלי" אמר מצביע לכיוון שני אלה שניסו להתחיל איתי בפארק.
"מה?" מלמלתי,לא מבינה מה הולך פה.
"הם חיילם שלנו,מה שעברת הרגע בפארק היה מבחן" אמר מחייך,רגע שאני יבין הוא בחן אותי?!
"היית צריך להזהיר אותנו לפני שהיא מסוכנת" אמר אלי,זה שעילפתי.
"כן,עד עכשיו כואבות לי הביצים" אמר אביאל מתלונן.
"אוו מסכן לעשות לך מסא'ז?" שאלתי בציניות.הם הסתכלו עלי בתדהמה.
"מה כבר אמרתי?" מלמלתי בתמימות.
"יקח לנו זמן להתרגל עליך" חיים מלמל.
"טוב מה איתי,התקבלתי?" שאלתי.
"אני יתן לך תשובה עוד מעט" אמר.
"טוב" אמר ויצאתי,עליתי לחדר ונכנסתי למקלחת,הייתי מזיעה ומגעילה אחרי האימון הזה.

נקודת מבט של עמית:
"עכשיו אתה מבין על מה דיברתי?" שאל חיים,אחרי שאביאל ואלי סיפרו מה שהיא עשתה להם,למרות שאני ראיתי את זה בעיניים שלי והייתי בשוק.
"כן" אמרתי,עדיין לא מאמין,שהבחורה העדינה הזאת לוחמת.
"מהיום היא בעסק" אמר חיים,טוב לזה לא ציפיתי.
"חיים זה בילתי אפשרי זאת בחורה" אמר אביאל.
"אם אתה לא רוצה לקבל כאפה,אל תגיד אתזה לידה" אמרתי צוחקת,הסטירה שהיא הביאה לי אתמול עדיין כואבת.
"היא פייטרית,היא לוחמת,היא קשוחה,אחרי מה שקרה לאבא שלה היא בכלל הפכה להיות חסרת רגשות לאחרים,היא אישה ישלנו יתרון בזה היא יכולה לפתות גברים ותוך שניה לבוא להם בהפוכה בידיוק כמו שהיא עשתה לאביאל" אמר חיים,וואלה יש משהו במה שהוא אמר,בחורה בעסק זה גם יתרון.
"תאמינו לי היא עוד תעשה לכם בית ספר" אמר בגיחוך.
"שלום" אמר אלעד מחייך ונכנס לחדר ישיבות.
"יפה שלי" אמרתי בצחוק.
"אהבה שלי" החזיר והתחבקנו חיבוק גברי.
"אני לא רוצה הומואים בעסק" אמר חיים,וכולנו צחקנו…
"אני שמח שאתה בסדר" אמר חיים וחיבק אותו,בכל זאת הבן שלו.
"גם אני,אבל אבא מה עבר לך בראש כשחשבת להכניס בחורה לעסק?" שאל ישר.
"בדקנו אותה היא מתאימה,הילדה לא רואה בעיניים,אפילו אני נפלתי בפח שלה" אמר אביאל.
"אני ממש לא בעד זה,אבל אני מקווה שאתה יודע מה אתה עושה" אמר לחיים.
"אל תדאג" ענה לו.
"טוב עפתי להתקלח" אמר ועלה למעלה.
"תיקראו לקרוליין" אמר חיים ואלי ואביאל הלכו לקרוא לה.

נקודת מבט של קרוליין:
חיים קורא לי,תאמת פחדתי שאני ישמע תשובה שאני לא רוצה לשמוע.
"כן" שמעתי את חיים צועק אחרי שדפקתי בדלת,כן אני דפקתי בדלת!
"אני לא מאמין למדת לדפוק בדלת" אמר עמית מופתע.
"אל תתלהב,פשוט רציתי לשמוע איך נשמעות דפיקות בדלת" אמרתי בהתחכמות ונכנסתי.
"תמיד חייבת להתחכם" אמר.
"תמיד חייב לחפור" החזרתי.
"תמיד חייבים לריב" אמר חיים.ושנינו ישר שתקנו.
"קרוליין" אמר חיים וסימן לי לשבת.
"נו דבר כבר" הפצרתי בו אחרי שהוא שתק.
"חשבתי עלזה,בדקתי אותך,והחלטתי שאת נכנסת לעסק" אמר,שמעתי נכון!?
"באמת?" שאלתי בהלם.
"כן,אבל יהיו לך הרבה אימוני כושר" אמר.
"אתה יודע שאני וכושר חברים מלידה" אמרתי מאושרת.
"כן,זאת אחת הסיבות שהתקבלת" אמר מחייך.
"אתה לא תתחרט עלזה" אמרתי בחיוך,אני חייבת להוכיח לו שהוא עשה החלטה נכונה!

"עמית לך תביא את הקופסה" אמר חיים.
"אתה בטוח?" שאל חושש.
"נו עמית" זירז אותו,עמית הלך ותוך רגע חזר עם קופסה קטנה.
"קחי זה שלך" אמר והביא לי,פתחתי את הקופסה ובפנים היה רובה ורוד עם לבן.
"אומאיגדד זה שלי?" שאלתי בהתרגשות.
"כן,הכנתי אותו מזמן,והבטחתי לעצמי שביום שתגיע בחורה לעסק היא תקבל אותו" אמר בחיוך.
"אתה משוגע" מלמל עמית.
"מהיום את נימצאת עם הרובה עליך 24/7 לא ניפרדת ממנו לרגע" אמר.
"ניראלך אני יפרד מדבר כזה מושלם" אמרתי בחיוך והכנסתי את הרובה,בשורט מאחורה.
"חיים תגיד לי אתה בסדר,מילא אתה מכניס בחורה לעסק,אבל להביא לה רובה? השתגעת" אמר עמית מניד את ראשו כלא מאמין.
"יאלה יאלה שתוק" אמרתי ישר.
"טוב בואי נציג אותך לכולם" אמר חיים ויצאנו לסלון,היו ששם בערך איזה 10 בנים,4 מהם הכרתי ואת השאר לא,עמית התיישב איתם.

"אפשר תשומת לב שניה" צעק חיים וכולם הסתכלו עלינו.
"ואואה" אמר איזה אחד ובחן אותי בלי הפסקה.
"להביא לך תמונה,שיהיה לך יותר נוח לבחון אותי?" שאלתי בעוקצנות.
"כן,אפשר בעירום?" שאל.
"ברור" אמרתי בחיוך "שלא" הוספתי מיד והפכתי את החיוך למבט קר.
"טוב שקט" צעק חיים.
"מי החדשה?" שאל איזה אחד.
"אם תסתמו תגלו" אמר,וכולם שתקו.
"כולם להכיר זאת קרוליין,מאתמול היא גרה כאן" אמר,וראיתי את החיוך אצל כולם.
"והיא נכנסת לעסק" אמר,ברגע הזה כל החיוכים ירדו,כולם גיחכו,ורק עמית חייך חיוך מרוצה.
"חיים מה אתה מסתלבט זאת בחורה,תיראה איזה עדינה היא ניראלי בזבוב היא לא יכולה לפגוע" אמר איזה אחד בגיחוך וכולם צחקו אחריו.
תאמת הוא עלה לי על העצבים שונאת שמתייחסים עלי כאילו שאני פחות ממישהו,לא שלטתי בעצמי,היה מאחוריו על השולחן בקבוק מים,הוצאתי את האקדח ויריתי בו. בול פגיעה בבקבוק כל המים השפריצו החוצה.
"משוגעת" צעק נלחץ.כולם הסתכלו עלי בהלם.כולל עמית.
"עוד מישהו רוצה להגיד משהו על זה שאני אישה ואני לא יכולה להיות בעסק?" שאלתי באיום עדיין עם הרובה ביד,כולם שתקוו,הסתכלתי על חיים והוא חייך חיוך מרוצה.

"מזה הירייה הזאת?" שאל מישהו בלחץ וירד מהמדרגות ונעמד בסלון בכוננות עם רובה.
"אלעד טוב שירדת" אמר חיים.
"מה טוב שירדתי הייתה ירייה בבית ואתם יושבים פה" אמר מתקדם עלינו,רק עכשיו הוא שם לב לאקדח שלי.
"קרוליין נתנה לבנים שיעור חשוב לחיים" אמר חיים קורץ לי.
"אז זאת הבחורה שבעסק?" שאל בזלזול.
"אני יכולה להוריד לו כדור בראש?" שאלתי בעצבים שונאת שמזלזלים בי כי אני בחורה.
"לא קרוליין" גיחך חיים,לעומתו אותו בחור עמד מסתכל עלי בשוק כי עניתי לו.
"אלעד תצא מהשוק" צעק לו עמית.
"היא לא רואה בעיניים המשוגעת" הוסיף.
"שתוק חופר" נזפתי בו.אחרי המבט שדפקתי בו הוא שתק.
"הלב שלי עדיין על מאתיים בגלל הירייה שלך" צעק לי אותו אחד שיריתי בגללו.רק עכשיו שמתי לב שהוא חתיך,בעצם כל מי שישב שם היו חתיכים.
"ואני חשבתי שהוא על מאתיים בגללי" אמרתי משחקת אותה עצובה.והתיישבתי עליו.
"עכשיו הוא כבר על שלוש מאות" מלמל וליטף את הירך שלי.האלעד הזה עדיין עמד מולי בוחן אותי.
"אחלה אז הגיע הזמן שתמות" אמרתי וקמתי ממנו.
"את רעה" אמר.
"אני יודעת" אמרתי בחיוך מתגרה.
"כדי שתוכיחי שאת מספיק טובה לעסק" לחש לי אלעד.
"ומי אתה שאני אמורה להוכיח לך את זה" החזרתי בלחישה.
"היורש של חיים" אמר.
"אל תדאג היורש,אתה לא תתאכזב" אמרתי בציניות.
"אני ממש לא מרוצה מזה שאת בעסק,אבל זאת לא הייתה בחירה שלי" אמר.
"תאמין לי היורש אם היינו יכולים לבחור הכל בחיים,הייתי בוחרת שתעלם" אמרתי.
"אבל כל עוד זה לא יכול לקרות,אז אני יעלם מפה" אמרתי ועליתי למעלה לא נותנת לו להגיב.