ללא מעצורים-פרק 4

"אתם ביחד זה פשוט אסון" אמר כשאנחנו יושבים סביב השולחן אוכלים קינוח, כולם צחקו אחרי שסיפר מה עשינו לו.
"אני שמח שאתן מסתדרות" אמר חיים וחיבק אותנו,טוב אולי לא יהיה פה כלכך נורא;)

קמתי בבוקר ערנית מהרגיל,כל הלילה חשבתי על העסק הזה והחלטתי שאני גם רוצה להכנס לעסק אני רוצה לנקום.
קמתי מהמיטה והלכתי לשטוף פנים,חזרתי לחדר סידרתי את המיטה,לבשתי טיי'ץ שחור וגופיה טורכיז וירדתי למטבח.
"בוקר טוב" אמרה לי לורן בחיוך.
"בוקר טוב" החזרתי,וישבתי לאכול איתה ארוחת בוקר.
"חיים בחדר ישיבות?" שאלתי אותה.
"כן" ענתה,קמתי מהשולחן ונכנסתי לחדר ישביות,עמית עוד פעם היה שם.
"מה אמרנו על הדלת?" שאל עמית בזלזול.
"לא יודעת,אני לא מקשיבה למה שאומרים לי" אמרתי והתקדמתי לחיים.
"בוקר טוב קרוליין מה את צריכה היום?" שאל חיים צוחק.
"כל הלילה חשבתי עלזה והגעתי למסקנה" אמרתי לחיים.
"חשבת?" שאל עמית מופתע.
"את בלונדינית זה לא בריא לך לחשוב" הוסיף.
"רק תגיד לי מתי לצחוק" החזרתי.
"טוב שתקו,קרוליין מה רצית?" שאל חיים.
"אני רוצה להכנס לעסק" אמרתי ישר.
"בשום פנים ואופן לא" אמר חיים ישר.
"אבל חיים אני רוצה" חזרתי על דברי,מה שגרם לעמית לצחוק.
"תתני לי לחשוב עלזה?" שאל.
"מה? חיים השתגעת זאת אישה,ממתי יש נשים בעסק" אמר עמית בגיחוך.
"תגיד לי אתה בכוח רוצה לקבל עוד כאפה כמו אתמול כי אתה שובניסט?" שאלתי בהזהרה.
"כן עמית תכבד קצת" אמר לו אבא שלא,ואני הוצאתי לו לשון.
"בוגרת" אמר צוחק.
"טוב קרוליין עוד משהו?" שאל חיים.
"לא" אמרתי ויצאתי.

נקודת מבט של עמית:
"חיים השתגעת?" שאלתי בשניה שקרוליין יצאה.
"היא אישה איך היא תסתדר בעסק" הוספתי.
"מגיל קטן היא הייתה ילדה קשוחה,פלפלית,לא מוותרת,היא הייתה לומדת הגנה עצמית,ישלה יכולות שהיא אפילו לא מודעת עליהם" הסביר חיים.
"רגע אתה רוצה להגיד לי שכבר קיבלת אותה לעסק?" שאלתי בהלם.
"בערך,אני היום יעביר אותה מבחן קטן והיא בפנים" אמר.
"איזה מבחן?" שאלתי
"זה בידיק התפקיד שלך" אמר.
"תיקח 2 חיילים שלנו,שיהיו בפארק היום וינסו להתחיל איתה" אמר.
"ומי אמר שהיא תלך לפארק?" שאלתי מרים גבה.
"היא תלך אין מצב שהיא תוותר על ריצה" אמר.
"יאלה לך לארגן הכל" אמר,הנהנתי וקמתי מהכיסא.
"ועמית" אמר
"מה? "שאלתי.
"אף מילה לאף אחד" אמר,הנהנתי ויצאתי.

לא מאמין שבחורה תצטרף עלינו לעסק,זה אסון,היא ברבי היא לא ניראת לוחמת.
'אה אחי?' עניתי לשיחה מאלעד.
'מה קורה גבר?' שאל
'מעולה,סיימת את המשימה?' שאלתי,חיים תמיד אומר לנו שעדיף לא לדבר על פרטים של המשימות בטלפון.
'כן' ענה מהר.
'מה ככה? יש חדש?' שאל.
'אבא שלך רוצה להכניס בחורה לעסק' אמרתי,ושמעתי אותו נחנק.
'אם אתה עובד עלי אני מוריד לך את הראש' אמר ישר.
'הלוואי שהייתי עובד עליך' אמרתי.
'רגע את מי הוא רוצה להכניס?' שאל.
'אחת חדשה,קרוליין' אמרתי
'זאת שהוא לקח,כי אבא שלה נהרג?' שאל.
'כן בידיוק זאת' אמרתי.
'הוא השתגע,אני יחזור מחר וידבר איתו,אני חייב לנתק' אמר וניתק.

נקודת מבט של קרוליין:
הוא אמר שהוא יחשוב על זה,אני צריכה לנסות לשכנע אותו שכן!
"לורן?" שאלתי ונכנסתי לחדר שלה.
"אה?" מלמלה לא מנתקת את המבט מהמחשב.
"באלך לבוא איתי לריצה?" שאלתי.
"אין לי כוח" אמרה.
"עצלנית" אמרתי ויצאתי מהחדר שלה,הייתי כבר לבושה לריצה רק לבשתי נעלי ספורט,עשיתי קוקו מתוח,לקחתי אוזניות ויצאתי.
אחרי ריצה של שעה עברתי דרך הפארק בהליכה רגילה.
"אוו תיראו מה יש לנו פה" שמעתי מישהו אומר מאוחרי,הסתובבתי וראיתי 2 בנים חתיכים!
"לאין את בורחת?" שאל אחד מהם ונעמד לפני,באתי להסתובב והשני עמד מאחורי,טוב קרוליין לא להלחץ,תזכרי בהגנה עצמית שלמדת.
"יהיה לנו כיף ביחד" אמר זה שעמד לפני וליטף את פני,זה הזמן לפעול.
"כן גם אני חושבת" אמרתי בחיוך פלרטטני,והתקדמתי עליו,הוא ניראה מופתע,שמתי את הידיים סביב הצוואר שלו ונתתי לו ברכיה.
"אחח" צעק והתקפל על הריצפה מכאבים,באתי לברוח אבל השני תפס אותי מאחורה,לא יודעת מאיפה בא לי הכוח הזה אבל נתתי לו בעיטה בברך,הוא זז קצת אחורה מקפל אותה ואז נתתי לו מכה בעורף והוא התעלף.
"מה?" מלמלתי בשוק,אני עשיתי אתזה?!
"תלמדו לא להתעסק עם אנשים שאתם לא מכירים" אמרתי להם בעצבים,ורצתי חזרה לבית.