ללא מעצורים-פרק 3

"או טוב שניזכרת" אמרתי בזלזול,כשהיא ירדה במדרגות.
"לורן" אבא נזף בי,גלגלתי עיניים ונעמדתי לקידוש.

נקודת מבט של קרוליין:
אחרי שסיימתי לעזור לנטלי בבישולים עליתי לחדר להתארגן,לבשתי סקיני ג'ינס שחור גבוהה,מחוך כחול שהעגיל בטבור מבצבץ,ונעל פלטפורמה כחולה.
מרחתי מסקרה,צבעתי גבות,אודם אדום וירדתי למטה.
"או טוב שנזכרת" אמרה לי לורן בזלזול,היא לא באה לי טוב בעיין הילדה הזאת!
"לורן" חיים נזף בה,והיא בתגובה גלגלה עינייים,איפה הכבוד להורים?!
הייתי כבר במדרגה האחרונה,העברתי מבט זריז בשולחן,ראיתי שם את עמית וההורים שלו,ועוד 2 בנים לא מוכרים.
"קרוליין תכירי סהר ואסי" אמר חיים בחיוך והצביעה על אותם בנים לא מוכרים,הם היו תאומים,חתיכים,שיער חום ועיניי חומות וירוקות מעורבב כזה.
"היי" אמרו ביחד.
"היי" חייכתי חזרה ונעמדתי בין אסי לעמית.
חיים סיים את הקידוש והכולנו התיישבנו.
כל הארוחה הלורן הזאת תקעה בי מבטים,ואני בתגובה חייכתי וצחקתי יותר.
"תודה נטלי הייה ממש טעים" אמר עמית וקם מהשולחן וכולנו אחריו.

"איך אתם קשורים לחיים?" שאלתי את אסי,וסהר,בזמן שישבנו בחצר.
"חיילים אצלו" אמר,ישר הבנתי שזה קשור לעסק הזה.
"בגלל זה אתם כאלה שרירנים" אמרתי ונגעתי לו בשריר.
"כן" אמר נבוך,כנראה הוא לא רגיל שבחורות כלכך ישירות איתו.
"תגידו העסק הזה,יש בו בנות?" שאלתי חוקרת.
"לא" אמרו וצחקו.
"מה מצחיק?" שאלתי,למה מבינה.
"מבחינתם בנות לא יכולות להתמודד בעסק" אמרה לורן בגלגול עיניים.
"כי זה נכון" אמר עמית.
"תתארי לעצמך מישהי כמו קרוליין בעסק" אמר בגיחוך.
"היא תתחיל לבכות כי היא שברה ציפורן" אמר והבנים צחקו.
"אתה חושב שאני לא יכולה להסתדר בעסק?" שאלתי בהרמת גבה.
"אני בטוח,את כוסית מידי בישביל זה" אמר קורץ לי,וליטף לי את השיער.
"באמת?" לחשתי לו באוזן.ונשכתי את תנוח האוזן שלו.
"כן" אמר,עוצם עיניים.הוא נפל בפח.
"אחח למה זה" שאל מחזיק את הלחי שלו,כן העפתי לו כאפה.
"שונאת שוביניסטים" אמרתי בעצבים.
"אחחח מה עכשיו?" שאל והסתכל על לורן,היא גם נתנה לו כאפה.
"אני מזדהה איתה" אמר בפשטות.תאמת היא גרמה לי לצחוק.
"טוב ניראלי עדיף שנכנס לבפנים לפני שהם יעברו עלינו" אמרו אסי וסהר וברחו לסלון.
"מפקירים חכו לי" צעק עמית ורץ אחריהם.

"אחלה כאפה" אמרתי ללורן.
"כן גם שלך" אמרה,הסתכלנו אחת על השניה ובסוף התחלנו לצחוק.
"אני מצטערת" אמרה.
"על מה?" שאלתי.
"שנפלתי עליך ככה,ולא הייתי נחמדה" אמרה בחיוך.
"גם אני לא הייתי הכי נחמדה" אמרתי בכנות.
"אני רגילה להיות הבת היחידה בבית,קשה לי לקבל את העובדה שיש עכשיו עוד מישהי" אמרה בכנות.
"תיראי את הצד הטוב בזה,יש לך יותר כוח בנות,ויש לך עם מי להתייעץ על בגדים ואיפור" אמרתי בעידוד.
"לא חשבתי עלזה" אמרה מתלהבת.
"תאמת חשבתי שנדלקת על עמית" הודתה.
"עמית?" שאלתי והתחלתי לצחוק.
"כן אבל אחרי הכאפה הבנתי שלא" אמרה צוחקת.

"עמית הכי לא טיפוס שלי" אמרי בצחקוק.
"למה? הוא דווקא גבר גבר" אמרה חולמת,אוקי אני בטוחה בזה שיש לה משהו עליו.
"מישהי פה מאוהבת" אמרתי בחיוך.
"לא אני לא" התגוננה מהר.
"שקרנית" אמרתי צוחקת.
"אני לא" אמרה וזרקה עלי כרית,מהספה שבחצר.
"מזה?" שאלתי בשוק ותוך שניה זרקתי עליה גם.
"איה" אמרה צוחקת.
"יאא אפשר גם להצטרף?" שאל עמית שצץ פתאום,אני ולורן הסתכלנו אחת על השניה וקמנו לכיונו עם הכרית.
"אוי לא" צעק והתחיל לרוץ בחצר ואנחנו אחריו,ובלי לשים לב הוא נפל לבריכה.
"אתם ביחד זה פשוט אסון" אמר כשאנחנו יושבים סביב השולחן אוכלים קינוח, כולם צחקו אחרי שסיפר מה עשינו לו.
"אני שמח שאתן מסתדרות" אמר חיים וחיבק אותנו,טוב אולי לא יהיה פה כלכך נורא;)