ללא מעצורים-פרק 17
חייכתי עליה ונשכבתי על ידה.
"תודה" אמרה לאחר 5 דקות של שקט ושמה את הראש על החזה שלי,חיבקתי אותה חזק,והיא נירדמה.
נקודת מבט של קרוליין:
קמתי בבוקר,ניסיתי לזוז אבל הרגשתי משהו מושך אותי,ניסיתי לפקוח עיניים,פקחתי אותה וראיתי שאני נמצאת על החזה של אלעד והוא מחבק אותי.
ישר ניזכרתי באתמול בכל הסיפור עם אדיר,ואיזה נסיך יצא אלעד שהוא היה שם בישבילי,הדמעות התחילו שוב לצאת.
"דיי חיים שלי" אמר אלעד ומשך אות חזרה לשכיבה וחיבק אותי,ממתי הוא ער?
"אל תבכי בגללו" המשיך לחבק אותי וללטף לי את השיער,ואני פשוט קברתי את הראש בצוואר שלו וסירבתי להתנתק.
"איך הייתי כל כך סתומה" מלמלתי בבכי.
"תפסיקי" אמר והרים את הראש שלי.
"תלכי למקלחת תתרענני" אמר ודחף אותי למקלחת.
נכנסתי למקלחת,פתחתי את זרם המים ויחד איתו זרם הדמעות.
איך הייתי כלכל דפוקה שנתתי לעצמי להתאהב באויב!?
עזבו אויב הרוצח של אבא שלי.
אני נשבעתי שאני יהרוג אותו,ולא עשיתי את זה.
אני לא מסוגלת,אני פשוט מעדיפה להתרחק ממנו.ולשכוח אותו.
יצאתי מהמקלחת,לבשתי על עצמי מכנס טרנינג ורוד של אדידס וגופיה לבנה.
"חשבתי טבעת" אמר אלעד שנכנסתי לחדר.
"אתה עדיין פה?" שאלתי מופתעת,והתקדמתי למראה.
"אמאלה" קפצתי מבהלה.
"מה קרה?" שאל אלעד בלחץ.
"תיראה איך אני ניראת,איך דיברת איתי?" שאלתי בהלם מסתכלת במראה,כל הפנים שלי היו אדומות,העיניים אדומות ונפוחות ושקיות מתחת לעיניים.
"את יפה בכל מצד" אמר בחיוך וקם מהמיטה.
"תפסיק לשקר" גיחכתי ומרחתי מייקאפ וקונסילר על הפנים כדי להסתיר הכל.
"את באה לאכול?" שאל ונעמד לידי,הנדדתי את ראשי לשלילה ונשכבתי חזרה במיטה.
"נו תפסיקי כבר עם הדיכאון הזה" אמר בעצבים.
"בואי לאכול" קבע.
"לא רוצה" אמרתי ושילבתי ידיים בכעס.
"כל דבר קשה איתך" אמר ויאוש והרים אותי על הכתף שלו.
"תוריד אותי מעצבן אחד" צעקתי והרבצתי לו.
"הגענו" אמר והוריד אותי במטבח.
"אמן תמות" אמרתי בכעס.
"אז מה אמרת שאת רוצה לאכול?" שאל מתעלם ממה שאני אומרת לו.
"כלום" אמרתי.
"אז סיכמנו על קוראסונים וקפה" אמר ושם את זה מולי.
"לא" אמרתי והזזתי את זה ממני.
"נו קדימה" אמר והחזיר לי את זה.
"אבל אני לא רוצה" אמרתי.
"בלי רצון" אמר באתי לפתוח את הפה להגיד משהו והוא דחף לי קוראסון לפה.
"נו באמת" מלמלתי,לועסת את הקוראסון.
"זה טעים" אמרתי ממשיכה לאכול.
"סוף סוך קצת שקט" מלמל.
"זבל" אמרתי ונתתי לו אגרוף לכתף.
"אני איתך כל הלילה,מנחם אותך,ואת מרביצה לי?" שאל בכעס מזויף.
עד ששכחתי ממה שקרה הוא הזכיר לי את זה,קמתי מהשולחן וברחתי לחדר,קברתי את הראש בכרית והתחלתי שוב לבכות.
"קרוליין" צעק ונכנס לחדר שלי.
"אני מצטער" אמר ונישכב מעלי מחבק אותי.
"די יפה שלי הוא לא שווה את זה" אמר ממשיך לנסות לנחם אותי,לא יודעת למה אבל משהו בחיבוק שלו,במגע שלו,בניחומים שלו,באמת הרגיע אותי,הרגשתי בטוחה.
"טוב זהו נמאס לי" אמר וקם מהמיטה.
"אני הולך לטפל בו" אמר,איך ששמעתי את זה קפצתי על המיטה.
"אתה לא" אמר מהר ומשכתי אותו מהדלת.
"אני כן,תיראי למה הבן זונה גרם" אמר ובא לצאת מהחדר.לא עיניין אותי מה שהוא יעשה לאדיר,יותר עיניין אותי שהוא לא יסתבך ולא יקרא לו כלום,אני צריכה אותו פה לצידי.
"לא אל תלך" אמר מחבקת אותו.
"אני חייב,אני לא יכול לראות אותך ככה בגללו" אמר ונשק את ראשי.
"אז זהו אני לא בוכה יותר שוכחים מזה" אמרתי מנגבת את הדמעות,מצחיק שלפני חודש כשהגעתי כל הזמן היינו עוקצים אחד אתה שני ועכשיו מנחמים אחד את השני.
"באמת?" שאל מופתע.
"כן,בוא נרד למטה לכולם" אמרתי ויצאתי מהחדר.
עמית לורן אלי ועוד אחת שישבה עלי עם הגב ישבו בסלון.
"היוש" צעקתי,וכולם הסתובבו.
"אומאייגדד יובללל" צעקתי.
"קרוליין" צעקה וקפצה עלי בחיבוק.
*יובל ממן-בת 17,שיער חום ארוך,גבוה,ועיניים ירוקות.
יובל היא בנאדם מאוד רגיש,וגם מרגש.
תמיד תיהיה שם בישבילך כשצריך אותה,חברת אמת,כנה,לא שקרנית.
תמיד תגיד את האמת בפרצוף גם אם זה לא מוצא חן בעיני כולם.
חברת ילדות של קרוליין,היא הייתה חודש בחו'ל עם המשפחה ועכשיו חזרה.
"מה קרה?" שאל אלעד בלחץ וירד למטה מוכן לירות.
"זה מה שאני מנסה להבין" אמר אלי ונעמד ליידו.
"התגעגעתי" אמרה בבכי.
"אני יותר" בכיתי ביחד איתה.
"מה אתן דפוקות מה אתן בוכות?" שאל אלי לא מבין.
"כן לא מספיק בכית היום?" שאל אלעד וחיבק אותי.
"תשתוק כבר" נזפתי בו והבאתי לו מכה בחזה.
"מה את עושה פה?" שאלתי את יובל,היא חברת ילדות שלי אני מכירה אותה מאז שאני זוכרת את עצמי,לפני חודש היא טסה לח'ול עם המשפחה,אבל תמיד דיברנו בטלפון וכל התקופה עם מה שקרה לאבא שלי היא תמיד הודדה אותי.
"חזרתי " אמרה בחיוך.
"רגע אתן חברות?" שאל אלי,מנסה להבין מה הולך פה.
"זאת הBFF שלי" אמרה יובל בהתלהבות.
"רגע מאיפה אתם מכירים?" שאלתי את יובל ואלי.
"אנחנו ביחד" ענה מרוצה ונישק אותה,מה?!
"את אני,השלמת פערים,עכשיו ,חדר" אמרתי.
"מה את עולה חדשה" אמר אלעד בציחקוק.
"כמה פעמים כבר ביקשתי שתשתוק היום?" שאלתי ביאוש ומשכתי את יובל למעלה.
"אוקי ספרי הכל עכשיו" הפצרתי בה.
"חזרתי לפני חודש,היינו במועדון,מישהו ניסה להתחיל איתי, אלי היה שם והעיף אותו,התחברנו, התקרבנו ,התאהבנו והתנשקנו" ענתה בקצרה.
"יואוו אחותי מזל טוב" קפצתי עליה בחיבוק.
"מה איתך?" שאלה.
"מסובך" אמרתי מגחכת.
"נו דברי" אמרה. "אז ככה.." אמרתי והתחלתי לספר לה הכל,מהרצח של אבא,המעבר לעסק,הריבים עם אלעד,ההיכרות עם אדיר,מי הרוצח,עד היום עם אלעד.
"ואוו" אמרה בהלם.
"את צריכה להיות עם אלעד" קבעה.
"אני ואלעד?" שאלתי בגיחך.
"כן את ואלעד" חזרה אחרי.
"הוא חמוד והכל ואני מרגישה בטוחה איתו אבל לא ניראלי" פסלתי את האפשרות.
"עכשיו עזבי אתה,אנחנו פה כבר שעתיים בואי חזרה לכולם" אמרתי וירדנו למטה.
"טוב שניזכרתן לבוא" אמר אלי וקם לחבק את יובל.
"משעמם לי בואו נעשה משהו" אמרה לורן.
"סרט" קפצה יובל.
"תהנו" מלמלתי ונשכבת יעל הספה.
"מה תהנו את גם באה" אמר אלעד.
"אין לך טעם להתווכח" אמר כששם לב שבאתי להגיד משהו,נאנחתי ועליתי לחדר להתארגן.
מרחתי מייקאפ,אייליינר,מסקרה,סומק,צבעתי גבות,אודם אדום,שרשרת עם השם שלי ועוד כמה צמידים.
נגשתי לארון,לבשתי סקיני ג'ינס שחור,חולצת בטן אפורה עם שרוול ארוך וכיתוב בשחור בכל זאת מתחיל להיות קריר,עקב אפור גבוה,לקחתי תיק צד קטן,הכנסתי בו את האקדח וכל מה שאני צריכה.
השארתי את השיער פזור עם שביל באמצע,השפצרתי בושם וירדתי למטה.
"טוב שניזכרת לרדת" אמר אלעד מיואש,והתסתובב עלי.
"תעלי לחדר תחליפי חולצה" אמר ישר.
"למה?" שאלתי לא מבינה מה הוא רוצה ממני עכשיו.
"רואים לך את הבטן" ענה וסימן לי לעלות.
"אויש תעשה לי טובה בוא כבר" אמרתי והתקדמתי לדלת.
"קרוליין" אמר באזהרה.
"זאת רק חולצת בטן" אמרתי לא מבינה.
"ואם תעצבן אותי אני יעלה ויחליף לשורט דפוק אותי" אמרתי באיום.
"ניצחת" אמר נאנח ויצא מהבית ואני אחריו.
"רגע למה יש לך שורט כזה?" שאל כשיצאנו,,איזה קליטה איטית.
"כי באלי" עניתי בהתגרות.
"אני הולך לעשות לך סדר בארון להעלים לך את כל השורטים" אמר ונכנס לרכב.
"כן בטח" מלמלתי ונכנסתי אחריו.
"רגע איפה כולם?" שאלתי לא מבינה.
"טוב שניזכרת" גיחך.
"הם יצאו כבר,רק את מתארגנת שעה" אמר והחנה את הרכב.
"רק תלונות" מלמלתי והתקדמתי לקניון.
"את עוד תהרגי אותי" אמר צוחק ותפס במותני מקריב אותי עליו.
תגובות (9)
הורסססס יאו עודמעט נגמר אני לא מאמינה תמשייכיי
ברור שאהבנווו
תמשיכייייי
נשיקה נשיקה נשיקה נשיקה באלי נשיקה בא לי שאלעד וקורליין התנשקו
מושלםםםם תמשיכיייי!!!!
מהמם תמשיכי!!!!!!!!
אומייגאדדד איזהה נסיכושיםםםם
יפהה שלי זהה מהמם!!
אוהבתת מלאא
נשיקה נשיקה נשיקה אני רוצה נשיקההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אלעד וקרו תתנשקווווווווווווווווווו
תמשיכייייייייייייייייייי מושלםםםםםםםםםם
תמשיכי (:
ורק לפרוטוקול… היא הייתה בחו"ל חודש וחזרה לפני חודש? זה מותיר בערך… כלום.
._.
ואוו וכל מילה מיותרת. פשוט פרק מושלם!!
כבר אמרתי לך שאני אוהבת את אלעד נכון? נכון.
אז… אני דורשת נשיקה, בעצם לא. אני דורשת המשך!!
אוהבת הכי בעולם אהובתי!!
תמשיכי כשאת יכולה.. אוהבת!!!