ללא מעצורים-פרק 11
"עפתי" אמרתי והלכתי.
"נו תיראה אותה,עושה בלאגן,והולכת" מלמל אלעד,צחקתי ועליתי לחדר.
"תיהיה מוכנה ב 9" אמר אלעד ונכנס לחדר שלי.
"למה?" שאלתי.
"יוצאים לפאב אלי חוגג יומולדת" אמר.
"טוב עכשיו תביא לישון" אמרתי והסתובבתי לצד השני של המיטה,הוא צחק ויצא מהדלת.
התעוררתי אחרי שעתיים השעה הייתה כבר שש,קמתי מהמיטה שטפתי פנים והחלטתי ללכת לחדר לדבר עם חיים.
"חיים?" שאלתי ונכנסתי לחדר הישיבות.
"קרה משהו?" שאל.
"לא אני רוצה לדבר איתך" אמרתי והתיישבתי מולו.
"דברי" אמר.
"אני רוצה לנקום ברוצחים של אבא שלי,מי רצח אותו?" שאלתי.
"מישהו שרצה לרצוח אותי" אמר.
"וזה?" שאלתי.
"מישהו ממשפחת כהן או החיילים שלהם" ענה.
"ואיך אני מגלה את זה?" שאלתי.
"זאת הבעיה שזה מסובך" אמר.
"מה אין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי לגלות?" שאלתי בחוסר אונים,אני חייבת למצוא את הרוצח.
"לא" ענה.
"בעצם יש משהו" מלמל.
"מה?" שאלתי ישר.
"יש להם בן קוראים לו אדיר הוא בן 18,את יכולה להתחבר עליו,ומישם זה בידיים שלך" אמר.
"איך אני מוצאת אותו?" שאלתי ישר.
"אני לא בטוח שאלעד יאהב את הרעיון הזה" אמר מסתכל עלי.
"למה שלא יאהב?" שאלתי.
"הם שונאים אחד את השני,כל החיים הם מתחרים" הסביר.
"לא אכיפת לי" עניתי בקרירות.
"טוב מחר נדבר על איך את יכולה להכיר אותו, ועכשיו לכי להתארגן למסיבה שלכם" אמר,הנהנתי ועליתי חזרה לחדר.
"נו כמה זמן?" שאלה לורן ברגע שפתחתי את הדלת.
"אמאלה ימלחיצה מה את עושה כאן?" שאלתי בבהלה.
"מחכה שנתחיל להתארגן" ענתה וקמה לארון.
"טוב מה נלבש" מלמלה והתחילה לחטט בארון.
אחרי חיפושים,ברחנו לי חצאית מתנופפת שחורה,וחולצת בטן עם שרוול ארוך בצבע שחורה עם ציורי פרחים מעצובים בלבן,ונעל עקב שחורה.
לורן לבשה גם חצאית מתנופפת רק בצבע כחול רויאל,ומחוך לבן עם נעל עקב לבנה.
שמתי מייקאפ,אייליינר עם כנף עבה,סומק,מסקרה,ואודם אדום.
לורן שמה אותו דבר רק עם אודם ורוד.
כמובן של שכחתי לקחת תיק ולשים בו את האקדח.
"יפה שלי" אמר עמית כשירדנו למטה ונישק את לורן.
"הלו מה הולך פה?" צעק אלעד והפריד בניהם.
"אנחנו ביחד" אמרה לורן בחיוך והם שוב התנשקו.
"אתם לא" אמר והפריד בניהם.
"עזוב אותם כבר" אמרתי ומשכתי אותו החוצה.
"ואת? מזה החצאית הקצרה הזאת והחולצת בטן שלך?" שאל אותי כשהיינו שנינו בחוץ.
"תעשן את הסיגריה שלך בשקט" אמרתי ונכנסתי לאוטו.
"אף אחד כבר לא שם עלי" הוא מלמל.
"בזה אתה צודק" אמרתי צוחקת,ומיד הפסקתי אחרי המבט שהוא דפק לי.
"יאלה צאו,בנות תיזכרו לא להיעלם לנו פתאום" אמר אלעד והסתכל עלי.
"למה אתה מסתכל עלי?" שאלתי בתמימות.
"כי אני יודע שעמית לא יתן ללורן להתרחק" הסביר.
"טוב מה שתגיד" אמרתי והתקדמתי עם כולם לטור.
"מזה? ניראלך אני מחכה את כל הטור הזה?!" שאלתי בגיחוך.
"בואי בכיינית" אמר ומשך אותי ביד.
"בן חיים" אמר השומר וחיבק אותו.
"כנסו" הוסיף ונכנסנו,היה כבר מפוצץ הלכנו לספות הפנויות בצד.
"את באה לירקוד?" לורן שאלה אותי אחרי ששתיתי את הכוס הראשונה.
"ברור,ואתם?" שאלתי את הבנים,הם לא ענו רק הרימו את הכוסות והבאתי שלא.
"תעיף תידיים" אמרתי למישהו שנצמד עלי.
"סליחה" מלמל ועף.
"הזויים" אמרה לורן צוחקת,רקדנו עד שהתעייפו וחזרנו חזרה.
בספות מולנו היו גם חבורה של בנים,היה שם אחד שממש תפס לי את העין,היה לו שיער חום מוהיק ועיניים ירוקות,שמתי לב שהוא נועץ בי מבטים כל הערב.
פתאום התנגן שיר סלואו,עמית ישר לקח את לורן לרקוד וככה שאר הבנים,אלעד בכלל נעלם עם איזושהי זונה.ורק אני פה בודדה.
"אפשר להזמין אותך לרקוד?" שאלתי מישהו שואל ומעיר אותי מהמחשבות,הרמתי אתה ראש וראיתי את החתיך הזה.
"ברור" אמרתי בחיוך מפלרטט והבאתי לו את היד.
הוא משך אותי לאמצע הרחבה וכרך את הידיים סביב המותניים שלי,כרכתי את הידיים סביב הצוואר שלו.
"אתה תמיד מזמין בנות שאתה לא מכיר לרקוד?" שאלתי אותו בחיוך.
"אדיר ואת?" שאל.
"קרוליין" עניתי.
"רואה עכשיו אנחנו כבר מכירים" אמר בחיוך,צחקתי.
"אז למה ישבת לבד ולא רקדת עם אף אחד?" שאל מחייך.
"כי חיכיתי שתבוא ותזמין אותי" אמרתי בחיוך.
"אין לך חבר?" שאל
"לא" אמרתי מחייכת.
"אם הייתי יודע את זה הייתי כבר ניגש עליך בתחילת הערב" אמר מחייך,פתאום מהצד ראיתי את אלעד,הוא קלט אותי וראיתי שהוא התעצבן.
"פעם הבאה אני יסמן לך שאני רווקה" לחשתי
"פעם הבאה לא תיהיה ,את כבר תיהיה במערכת יחסים איתי" אמר.
"וואלה מי אמר את זה?" שאלתי.
"אני,אני עוד יכבוש אותך,בהתחלה אני יחזר אחריך,אחר כך את תגידי שאנחנו רק ידידים ואז תביני שאת מתעצבנת אם אני עם ידידות בידיוק כמו שאני יתעצבן שאת עם ידידם ולובשת קצר,אחר כך נתחיל לריב בגלל זה ואז ניהיה ביחד" פירט.
"ממש בנית לנו סיפור אהבה" אמרתי צוחקת.
"כן,אבל אפשר לקצר את זה ושפשוט תגידי שאת אוהבת אותי ואני אותך וניהיה ביחד" אמר.
"רק הכרנו אתה קצת ממהר" אמרתי.
"צודקת,בואי נתחיל מזה שתביאי לי את המספר שלך" אמר מחייך.
"תשיג אותו לבד" אמרתי וחזרתי לשולחן,בידיוק נגמר הסלואו.
"תגידי לי למה רקדת איתו?" שאל אלעד עצבני והחזיק לי בזרוע.
"כי הוא הזמין אותי" עניתי באדישות.
"את יודעת מי זה?" שאל בעצבים.
"אדיר" אמרתי.
"אדיר כהן" חזר אחרי.אז כנראה מצאתי את הבנאדם.
"אז מה הוא חתיך" אמרתי,התוכנית יוצאת לפועל
תגובות (8)
החלק שהיא פגשה את אדירר
די נוו באלי המשךךךך!!
יצא לך פרקק נדיירררר!!
זה מוושלםםם!!♥♥♥♥
אמאאלה אדיר נסייךך ואלעד קנאייי!!
מאווהבת פשוט מאוהבת!!!
תמשיכי כשאת יכולה… אוהבת מלאא♡♡♡♥♥
קולולולו סוף סוף היא פגשה את אדירוססססס יצא פרק מהמם חיים שלי אוהבת המון המון המוןןןן
מושימושימושילמי!!!! אהבתי!!!! במלוא מובן המילה!!!
אני אוהבת את הסיפור הזה מאודדד ומחכה להמשך
חחח תמשיכי.
בנתיים אני אוהבת את אדיר נראה עוד מעט כמה חרא הוא וכמה חמוד אלעדי
תמשיכיייייייי