ללא מעצורים-פרק 10

"דביל זה היה ידיד שלי" אמרתי וגלגלתי עיניים.
"אז מה" אמר כמו ילד קטן והלך.

"את זוכרת מה את צריכה לעשות?" שאל אלעד בפעם האלף.
"כן,להיכנס ולקחת את הכסף" אמרתי ובאתי לצאת מהאוטו.
"תיזכרי אם הוא עושה בעיות,את ישר קוראת לי" אמר.
"אל תדאג" אמרתי ויצאתי.
נכנסתי לבניין ולחצתי קומה 5 במעלית,אני אומרת לו אל תדאג אבל אני לבד בלחץ מטורף!
יצאתי מהמעלית והלכתי לדירה,נשימה עמוקה,ותקתקתי ודלת.
"מי זה?" שמעתי קול של גבר ואחרי שניה הדלת נפתחה.
"אוו שלום" אמר מחייך,במקומו לא הייתי כלכך שמחה.
"אפשר להכנס?" שאלתי,ונכנסתי לא מחכה לתשובה.
"כן בטח" מלמל וסגר את הדלת.
"אברג'ל?" שאלתי לוודא שזה הוא.
"כן זה אני,אנחנו מכירים?" שאל לא מבין.
"בדרך עקיפה" אמרתי.
"אתה חייב לנו כסף" הסברתי.
"לכם?" שאל בגיחוך.
"חיים בן דוד נשמע לך מוכר?" שאלתי,ושמתי את היד מאחורה לבדוק אם האקדח במקום.
"מה לך ולו?" שאל מתרחק ממני.
"באתי לקחת את הכסף שאתה חייב" הסברתי.
"את? באת לקחת ממני כסף?" שאל בגיחוך.
"כן אני" אמרתי.
"את לא קטנה מידי לעסק?" שאל.
"תקשיב לי לא באתי לפה לנהל איתך שיחה על החיים,תביא את הכסף או שתגיד ביי לחיים שלך" הסברתי באיום והתקרבתי.
"את רק מאיימת את אישה את לא יכולה לעשות לי כלום" אמר בגיחוך.
"תגיד יבן זונה מה לא מובן בלהביא את הכסף?" שאלתי באיום וסובבתי לו את היד.

נקודת מבט של אלעד:
"תירגע כבר" עמית אמר לי.
"לא יכול,היא נמצאת שם יותר מידי זמן" אמרתי לחוץ,אם יקרה לה משהו זה יהיה על אחריותי.
"היא תסתדר" אמר מנסה להרגיע אותי.
"ואם לא?" שאלתי
"אם הוא הרג אותה או אנס אותה?" שאלתי לחוץ.
"אתה מכניס את עצמך לסרטים" אמר.
"אני הולך לבדוק מה איתה" אמרתי ויצאתי מהאוטו.
עליתי עליו הביתה נכנסתי בדלת מוכן להרוג אותו אם הוא נגע בה.
פתאום אני רואה אותה צועקת עליו ומסובבת לו את היד,לא יכולתי שלא לצחוק למראה הזה.
"מה אתה עושה פה?" שאלה לא משחררת לו את היד.
"באתי לבדוק אם את בסדר,אבל אני רואה שכן" אמרתי לא מפסיק לצחוק.
"אני פשוט מסבירה פה למישהו שזה שאני אישה לא אומר שהוא צריך לזלזל בי" אמרה וסובבה לו יותר את היד.
"תביא כבר את הכסף" צעקה עליו.
"אם לא? אז מה תעשי לי תסובבי לי גם את היד השניה?" שאל מגחך.
"אתה משחק באש" אמר ושלפה את האקדח.
לא יכולתי להגיד לה כלום,קיבלתי הוראה מאבא ששלי להתערב רק אם הוא יעשה לה משהו.

"מזה אקח צעצוע?" התגרה בה.
"תקשיב לי טוב טוב,או שאתה מביא את הכסף או שאני יורה לך כדור באש,זה ברור?" שאלה,וקירבה את האקדח לראש שלו.
"אין לך אומץ" המשיך להתגרות בה.
"וואלה?" שאלה,וירתה על דלת מאחוריו.
"משוגעת מה את עושה?" צעק בלחץ.
"הכדור הבא כבר יהיה בראש שלך" אמרה באזהרה.
"טוב תשחררי אותי אני יביא לך את הכסף" אמר לחוץ.
"איפה הכסף?" שאלה.
"במגירה השניה במטבח" אמר,היא סימנה לי עם הראש ללכת לקחת,פתחתי והכסף באמת היה שם כסף.
"זה אצלי בואי נלך" אמרתי ומשכתי אותה ממנו. הסתובבנו ללכת ופתאום היא נעצרה והסתובבה עליו.
"תלמד פעם הבאה לא להיות שוביניסט" אמרה,ובלי הודעה מוקדמת ירתה לו בראש.
"פאק השתגעת?" צעקתי עליה בלחץ,לא חשבתי שכלכך מהר היא תירה בבנאדם.
"מגיע לו" אמרה באדישות ונכנסה למעלית.
"עכשיו באמת הוכחת לי שאין לך אלוהים" אמרתי.
"שילמד לא להתעסק איתי" המשיכה עם האדישות שלה ונכנסה לאוטו.

נקודת מבט של קרוליין:
חזרנו הביתה אחרי המשימה,אני עדיין בהלם שיריתי בבנאדם,אבל מה אכיפת לי כמו שלרוצח לא היה אכיפת להרוג את אבא שלי גם לי לא אכיפת להרוג אף אחד.
כל הדרך אלעד ועמית חפרו על המשימה ואיך שיריתי בו.
כשהגענו הביתה,חיים בירך אותי שהצלחתי במשימה וכל זה,ועליתי לחדר לנוח.
"למה את שוכבת?" שאלה לורן ונכנסה לחדר שלי.
"אז מה את רוצה שאני יעשה?" שאלתי לא מבינה.
"יש מסיבת בריכה למטה" אמרה.
"נו בסדר" אמרתי.
"יש חתיכים" הוסיפה.
"נו אז למה את לא אומרת קודם" אמרתי מהר וקמתי מהמיטה.
"אני למטה" אמרה ויצאה.
לבשתי בגד ים שהחלק העליון ורוד והתחתון שחור,מעל לבשתי שמלה לבנה,לקחתי משקפי שמש את האייפון וירדתי למטה.
היה מלא בנים,ורק איזה 5 בנות.
ראיתי מיטת שיזוף פנויה,והתיישבתי, הורדתי את הבגד ים ונשכבתי להשתזף.
"חדשה?" שמעתי איזה אחד מעלי שואל.
"עיניינך?" החזרתי.
"דניאל" אמר והתיישב על המיטה שלי.
"הרשתי לך לשבת?" שאלתי. והורדתי את משקפי השמש.
"לקום?" שאל,הסתכלתי עליו,הוא היה כלכך חתיך.
"לא ציינת את העובדה שאתה חתיך" אמרתי עם חיוך פלרטטי ועברתי למצב ישיבה.
"את ישיריה" אמר צוחק.
"קרוליין" אמרתי בחיוך.
"שם מיוחד לילדה מיוחד" אמר.
"את באה למים?" שאל.
"אולי עוד מעט" עניתי בחיוך,קלטתי את אלעד עם איזה מישהי הגיעה הזמן להחזיר לו.
"טוב אני במים" אמר הביא לי נשיקה בלחי והלך.

"היי "אמרתי לבחורה שהוא היה איתה.
"היי" החזירה.
"קרוליין ואת?" שאלתי.
"עדי" אמר בחיוך.
"את עם אלעד?" שאלתי.
"כן" אמרה.
"באמת?" שאלתי משחקת את עצמי מופתעת.
"כן אנחנו צריכים לבלות אם את מבינה אותי" אמרה קורצת.
"אבל הוא אוהב לבלות עם בנים" אמרתי ממשיכה בהצגה.
"מזאת אומרת?" שאלה.
"את יודעת הוא הומו" אמרתי.
"כן בטח שאני יודעת" מלמלה והלכה.
הלכתי לשבת במיטת שיזוף לצפות בהצגה שתיהיה עכשיו.
"מאמי את באה למעלה?" שאל אלעד את עדי.
"לא" אמרה,כולם הסתכלו מופתעים.
"אתה לא צריך לשקר לי אני יודעת שאתה הומו" אמרה.
"אני מה?!" צעק,לא יכולתי להפסיק לצחוק.
"הומו,קרוליין סיפרה לי הכל זה בסדר" אמרה והלכה. כולם צחקו.
"קרולייין" צעק עצבני ונעמד מולי.
"מה?" שאלתי בתמימות והרמתי את המשקפי שמש,איך שראיתי את הבעת הפנים שלו התחלתי שוב לצחוק.
"למה אמרת אתזה?" שאל עצבני.
"כי ככה באלי" אמרתי,הוא נאנח בעצבים.
"בואי" אמר ומשך בידי.
"לאין" צעקתי.
"לתת לי את מה שהרסת לי" אמר.
"לך תזדיין" אמרתי.
"זה מה שניסיתי לעשות ואת הרסת לי את זה" אמר עצבני.
"מגיע לך" חייכתי חיוך מתגרה.
"אני במים" אמרתי וקפצתי למים הוא אחרי.
"דניאל" צעקתי והתחבאתי מאחוריו.
"מה קרה?" שאל מגחך.
"הוא רוצה להרוג אותי כי הרסתי לו זיון" אמרתי כמו ילדה קטנה והוא צחק.
"אל תדאגי הוא לא יגע בך" אמר והסתכל על אלעד.
"נכון אלעד?" שאל אותו.
"יש לך מזל שאת בחורה" מלמל בעצבים.
"לא יש לי מזל שיש את דניאל" אמרתי ונישקתי אותו.
"טוב שלא בלעת אותה" אמר אלעד.
"אפשר עוד אחת?" שאל דניאל.
"עפתי" אמרתי והלכתי.
"נו תיראה אותה,עושה בלאגן,והולכת" מלמל אלעד,צחקתי ועליתי לחדר.