ליסה מהקופי-שופ

אני פאקינג מחכה בנתב"ג בארבע בבוקר עם ורד וחיוך נבוך,מתי היא נוחתת?
את ליסה הכרתי בקופי-שופ לא כל כך מוצלח באמסטרדם,טסתי עם חבר מהצבא להתקרחן קצת על החיים שלנו,כשנכנסנו לקופי- שופ הראשון שלנו,חדורי מוטיבציה לזלול כל דבר שאמא אדמה העניקה לנו,תפסה את מבטי תיירת בהירת עור וכחולת עיניים,ותאמינו לי שכחול כזה לא ראיתי כבר שנים אבל באותו רגע העדפתי להתמקד בירוק שהיה שם,קצת עוגיות קצת ג'וני ואני והוא על גג העולם,אשכרה אמסטרדם,מסתכלים אחד על השני וצוחקים על איך ישבנוביחד במערבים,הכנו יחד מסדרים,התקלחנו ביחד,סבלנו ביחד ועכשיו,אמסטרדם…
נחזור לליסה,הקטנצ'יקית קיבלה אומץ והגיע לשולחן שלנו,איתה הגיע משב רוח מטורף של חום,אני אומר לו כמו ישראלי טיפוסי"אחי,היא שלי,היא לוהטת".
"היי גייס" חייכה במבטא צרפתי,בגלל טיול או שתיים בעולם יכלתי לתקשר איתה תקשורת בסיסית,את הרמז היא בטוח הבינה,שלוש שעות אחרי זה אני מוצא את עצמי בדירה שלה במלון זול עם ריח של עובש,לא משהו שהפריע לי יותר מדי,היא הייתה מיוחדת,אחת הטובות שלי,החלפנו פייסבוקים וחזרתי למלון שלי.
אחרי שחזרתי לארץ החלטתי שאני חייב להוסיף אותה,פתאום כשירדה לי הסטלה הבנתי כמה היא מדהימה,דיסקסנו קצת,דיבורים שהפכו להרגל,שיחות וידיאו ולמרות ששפת האם שלנו היא שונה,מצאנו שפה משותפת,כמה חודשים עברו וכבר התמכרתי,אמרתי לה שהיא מוכרחה לבוא לבקר בישראל,סיפרתי על כמה שישראל מיוחדת,כמה האוכל פה טוב,כמה הנשים כאן חמים,כל מה שישראלי מספר לאחרים בשביל לנחם את עצמו…השתוקקתי לרגע שהיא תבוא.
"יש תאריך!"היא אמרה לי,רעדתי מאושר,אני ישאיר אותה,אני יגייר אותה,אני יעשה לה מיליון ילדים,רק שתבוא כבר…
סיפרתי לחברים,להורים,למשפחה,אין אחד שלא ידע שאהבת חיי הולכת לנחות בארץ,במיוחד בשבילי…
היום הגדול הגיע,הנעתי את האותו והתקדמתי למרכז הארץ,בן גוריון,מעיף מבט קצר בלוח הנחיתות,עוד רבע שעה היא פה,לא שכחתי לקנות וורד ולשמור על רומנטיקה…בחיי שברבע שעה הזאת הבטתתי בשעון יותר משהבטתי בוא בשנה האחרונה…
הנה היא,היא הנסיכה שלי…רגע…רגע מה קורה פה?היא הגיעה,מחובקת עם בחור צעיר ושתי ילדים,הנחתי את הוורד על ספסל סמוך וחזרתי צפונה