ליל ירח מלא 2 – פרק 5
עזבתי את הגופה של אדם הזאב , ופניתי אל הילדים הקטנים . הם רעדו , מכינים את עצמם לשינוי צורה נוסף . נורא , כ"כ נורא .
" עצוב לי עליכם ילדים . אבל אני לא יכולה לסחוב איתי מטען נוסף ." אמרתי והכנתי את עצמי לנטישה . התכוננתי לנטוש אותם . את הילדים הקטנים האלו , כל כך יפים , ופראיים ..
" לא .." התחנן אחד הילדים , " אני לא רוצה שתלכי , ג'סי ." קרא בשמי . הוא נשא את עיניו התכולות אל פני ולא הסיר את מבטו . רגשות גאו בי – אני לא יכולה להחזיק ילדים בביתי , ובטח שלא ילדים אנשי-זאב . אני לא יכולה להרשות לעצמי .
הקטנטנים הביטו בי . חלקם התחילו לילל ביגון , משתנים לאט לאט . לא רציתי שילכו , רציתי להחזיק אותם קרוב אלי ולא לעזוב , " את שמותיכם , בבקשה ." ביקשתי , אני לא יכולה להמשיך לקרוא להם בשמות של צבעים .
" אני טיצ' ." אמר הילדון עם שיערו השחור הפרוע ועיניו הכחולות . חיוך קטן הושתל על פניו .
" אני אמבר !" צווחה באושר הילדונת הבלונדינית , עייניה התכולות נוצצות .
" אני סוק , אחיה של אמבר .." גימגם הילד , הוא דמה לאמבר כמו שתי טיפות מים , דבר שהעלה בפני חיוך קטן , " אנחנו תאומים ." סיים את דבריו סוק .
" אני ג'יימס ." הצביע הנער היחידי , הוא היה נראה בן גילי , לא האמיתי כמובן . הוא היה מיוחד , עיניו הזהובות השפיעו על מראו . הוא נראה עצוב כ"כ .
" אני קטוב ." מלמל הילד בעל העיינים האפורות והשיער החום . חמוד קטן .
" בסדר , תקשיבו . אני לוקחת אותכם תחת חסותי , לא יותר מזה ." אמרתי להם , " אני צריכה שתיכנסו לחדר הזה שם , " הצבעתי על החדר בו קייל נמצא , נחנק לבטח . " תוציאו משם את הערפד והנער .מהר ." פקדתי . הם השתנו לזאבים במהירות , מסכנים . אמבר צרחה ביאוש ורצה אחרי השער . מתאמצת לא ליפול .
היא נקבה , יותר חלשה פיזית , יותר חזקה נפשית .
חיכיתי , שמעתי את האנקות של השניים . אני צריכה לדעת מה לעשות עם הילדים בתיכון , אני חייבת למחוק את זיכרונם . זה יהיה קשה , מאוד . שילבתי את ידי אחת בשניה וצפיתי בקייל נאנק ונשנק ,
" קיילי !" צווחתי והקמתי אותו על רגליו , " למה נשארת שם כ"כ הרבה זמן , אדיוט ?"
ניסיתי להתעלם מבן האנוש , שהביט בי מבולבל כהוגן . אמבר מתלטפת תחת ידו .
הסתתי את מבטי הצידה ופגשתי בג'יימס . הוא היה זאב גדול . לבן , דבר שלא תאם בכלל את צבע שיערו . עייניו הזהובות התמקדו בעיני ולא עזבו . נשארו שם .
" מממ ?" הימהמתי , רציתי לדעת מה הוא רוצה . ג'יימס רק השאיר באותו מקום את עייניו ולא הניד עפעף .
" מי מסוגל שירכבו עליו ? אנחנו צריכים לעוף מפה ." שאלתי את הקטנטנים .
ג'יימס דחף את אפו בי , כאילו מנסה לומר : אני .
טיצ' חייך , " אני וג'יימס ! על בטוח !" צווח באושר והעמיס את קייל על גבו הרך . קייל רכן על גבו והצמיד את רגליו אל בטנו של טיצ' .
" אני יכול גם . תעלה כבר. " אמר קטוב בעצבנות , הוא היה להוט להסתלק מהמקום .
" טוב , ילד ?!" שאלתי את הנער האנושי , " רכבת פעם על אדם זאב ?" צחקתי , הא הביט בי בזעזוע . צעדתי לכיוונו וחשפתי את ניבי, " צ'ופ צ'ופ .. " זירזתי אותו . הוא המשיך להביט בי וטיפס בשקט על הזאב .
" מי לוקח אותי ?" שאלתי , כ"כ לא רציתי שג'יימס .
" רר .." נהם ג'יימס והעלה אותי על גבו . אוי נו .
תגובות (5)
זה סיפור ממש יפה, יש בו קטעים מצחיקים, אהבה, אקשן וכמובן קטעים דביליים! תמשיכי בדחיפות!
אהבתי את הסיפור שלך מאד מאד מקווה שתמשיכי במהרה.
נראה לי שאני פורשת כי לא יודעת איך לנסח זאת הגילוי חחחחח שאני לא בדיוק בת עשרה ☺☺☺☺ היווה תמיהות ואפילו צחוקים חחחחח אזי הפרישה שלי נדרשת ואני נפרדת מכולכם וחבר מתגעגעת שבת שלום בלי אזעקות הלוואי אמן !!!!!!
יייאייי חזרת :)
תמשיכי !
תמשיכי
תעני לי כבר במייל !!!!!!!!!!!!!!!!!
את מלחיצה אותי יותר מידי ! *~*