הוא • היא \\ פרק שני

• הבהרה: בסיפור מצויינות תקופות זמן שונות בכמעט-אירועים מקריים בין השניים,
ובהמשך זה ישתנה ויכירו את הדמויות לעומק, ללא כל המסתוריות הזו (=

• היא •

היא נאנחה, והביטה במסך הבוהק והמהבהב של המחשב, שהיה בוהק ומהבהב מתמיד
בהתחשב בעובדה שהשעה הייתה 4:00 לפנות בוקר. לבבות מעופפים הופיעו לצד רשימה
מאורגנת שבה הוצגו קטעי ווידאו של נשמות נואשות ומשוטטות. "אני לא מאמינה," היא
אמרה לעצמה בתוקף, "אתר שידוכים זאת הרמה הכי נמוכה שמישהו יכול להגיע אליה.
באמת!" והיא הטיחה את המקלדת בשולחן הכתיבה. "וחוץ מזה, אין כאן בכלל בחורים
שווים, כי אם הם שווים הם לא נואשים, כי כולן רוצות אותם" המשיכה, וסרקה בעזרת
העכבר ועיניה את הרשימה. הבחירה אכן הייתה קשה, בין הצרה הגדולה ביותר לאמבטיה
לפילים אפריקנים, ובין שובר שיא הגינס לזמן רב ביותר ללא שימוש בגלוס-נגד-יובש.
"ובכן," מלמלה לעצמה כשהביטה בבחור שווה במיוחד (למרות שאת רוב פרצופו הסתיר
סמל ה"Play") שהוכנס לתוך ריבוע קטן ברשת. היא לחצה על הסרטון ויכלה לבהות
בו שעות, עד שדמותו האלוהית ירדה מהמסך יחד עם הכיתוב: "קנה עכשיו! מכוניות של
דלי-פופר!" וסלוגן לא קליט (מין הסתם, קשה למצוא אוצר מילים שיתחרזו עם "דלי-פופר"
אז הם היו חייבים להשתמש במילה "מופר"). באנחה נוספת, היא הקליקה על כפתור
ההרשמה המהירה ומילאה את הטופס.

• הוא •

לאחר סיבוב מרגש של 'מבוכים ודרקונים און-ליין' הוא ביובש במנורה שניצבה על
התקרה בזווית עקומה לחלוטין. לאחר מכן הוא החליט לצאת להסתובב בבניין. בגלל
שבחוץ מזג האוויר היה נפלא, הוא הרגיש שזה זמן מצויין להסתובב על המדרגות
ולדלג בין דלת לדלת. "חשוב שאכיר את השכנים שלי", חשב לעצמו. לפתע הוא ראה
דלת מרגשת יותר מדלת אחרת שאי פעם ראה. הצביעה שלה הייתה יפה, היא הייתה
בלי שלט; חלקה, והידית הייתה פשוטה וארוכה. הוא הרגיש שהדלת ממש קוראת לו,
אז הוא נקש עליה, בהתפלאות.

• היא •

"הו לעזאזל!" היא אמרה לעצמה, ממשיכה להביט ברשימה המטרידה של אתר השידוכים.
"הלוואי שהיה מישהו שמתאים לי בידיוק," חשבה לעצמה בילדותיות מסויימת, "ואם יש
מישהו כזה, אני רוצה שהוא ייכנס כאן ועכשיו!" המשיכה. לפתע, נשמעו נקישות בדלת
והיא חייכה לעצמה וברכה את מזלה הנהדר. היא קמה ופתחה את הדלת.

• הוא •

הדלת נפתחה, וזאת הייתה….

זקנה רגועה ושלווה, עם מלפפונים על העיניים וקרם לבן על פרצופה, בחלוק ורוד
ופרחוני וכובע-מקלחת. "שלום בחור צעיר!" היא אמרה בחינניות, "איך אוכל לעזור
לך? אני רואה שאין לך טופס התרמה ביד. זה לא יפה," המשיכה וגבותיה התיישרו
בנטייה לכיוון אפה. "זאת לא..אה..אני מצטער!" אמר נחפזות והלך. הזקנה סגרה את
הדלת בעצבנות וחזרה לטיפול ספא המפנק שלה.

• היא •

זה היה שליח פיצה. היא נזכרה, שכמו רווקה מקצועית, חשוב שפיצה תהיה
הדבר הזמין ביותר. "תודה!" היא אמרה ושילמה. לרגע, היא הביטה בשליח
בהתרגשות. "למה שלא תכנס?" אמרה בנימה מאושרת מתמיד. "לא..אני מצטער,
אבל אני צריך לחזור לעבודה–" אמר. "אז מה המספר שלך?" שאלה בלהיטות.
"תבואי לפיצה-בר ואני אגיד לך שם," אמר במרירות. נראה כי לא ממש התכוון
למה שאמר. "שליחי פיצה של היום!" היא אמרה וסגרה אחריו את הדלת. היא
פתחה את המגש ואכלה משולש אקסטרה צ'יז של פיצה משובחת ונימוחה.