לחיי אלפיים חמש עשרה- פרק 12

שנינו הורדנו את החלוקים, ממש כמו קודם, בצילומים הקודמים. הייתי רגילה לצלם, רגילה לאחראית המקסימה. היא גם עזרה לי הפעם. בבוקר לא חשבתי שג'ו ייתן לי את המשימה הזו, זה הדבר האחרון שחשבתי שיקרה. עברו כמה ימים מאז הנשיקה שלי ושל ערן, ואנחנו מנסים לדבר כל יום, לכמה זמן, מעט בדרך כלל. אנחנו מגדירים את עצמנו כיוצאים, לא כחבר וחברה, זה כנראה תמיד ככה בגיל הזה, לוקח זמן עד שאנחנו מחליטים שאנחנו באמת ביחד. אני כן אבל תפוסה, משהו שלא הייתי הרבה מאוד זמן, וזה מיוחד, זה מרגיש מיוחד.
ולמרות הכל, היה לי קשה להסתיר את ההתרגשות כשמגע ידיו של עמרי הידקו אותי אליו. ליין ההלבשה התחתונה הזה היה נוח הרבה יותר מהקודמים, אבל לא חשבתי שהוא מתאים ספציפית לספורט, טוב לפחות לא על ההתחלה. הצילומים היו בעמידה, ואני עם עקבים גבוהים, שכמעט ולא רואים. עדיין עמרי היה גבוה ממני. העיניים היפות שלו שבו אותי, המקצועיות שבה הוא דיגמן. כמעט ולא דיברנו על הסט, שנינו התרכזנו בלספק את הסחורה, בלצלם את הצילומים האלה הכי טוב שאפשר, אסור לנו לפשל.
"נחליף לרגע בגדים ונעבור לפן הספורטיבי יותר. את תוכלי לרדת מהעקבים" אמרה לי האחראית. חייכתי אליה ולמרות שאני רגילה להיות בנעלי עקב גבוהים וזה לא הפריע לי, הרגשתי שזה היה נחמד להצטלם עכשיו עם נעליים שטוחות. כשהיא נתנה לי את הלבוש שאני צריכה ללבוש היא שאלה אותי קצת עליי ועל עמרי, על הכימיה המוזרה שהבאנו בהתחלה, שהייתה כמובן כימיה טובה אבל הפתיעה את כולם.
"אנחנו מכירים מלפני" אמרתי לה בקצרה, "ובכל מקרה כרגע יש לנו כימיה טובה יותר כי החברה החליטה להיות חברת יחסי הציבור שתייצג אותו, אבל הייתי חייבת ליצור איתו 'בונדינג' בדיוק באותו יום של הצילומים. מאוחר יותר באותו יום אנחנו גם ישבנו ודיברנו והצגנו את עצמנו, והוא הסכים ללכת איתנו. אני חייבת שיהיו יחסים טובים ביני לבין המיוצגים".
"את יודעת.. עמרי הוא רווק נצחי" היא אמרה לי. היה נשמע שהיא עובדת עם עמרי כבר תקופה, או שהיא עשתה עליו תחקיר לא רע לפני שהיא בחרה אותו כפרזנטור של החברה. אמנם הלקוח שצריך את התמונות זה לא היא, אבל היא מופקדת מטעמו, ככה כבר הבנתי שהכל מתגלגל. הבוס הראשי אף פעם לא עושה את העבודה הקשה, אלא מקבל את הכסף ונח ורואה את התוצאה הסופית. אם הוא רק היה יודע כמה עבודה היא משקיעה פה על סט הצילומים.
"זה שהוא רווק נצחי לא באמת משנה לי.. אני לא יכולה לעשות כלום, ושום דבר לא יקרה, וכן, קשה להתעלם מהעובדה שהוא נראה טוב" אמרתי לה בחיוך, "וכן, מאוד כיף להצטלם איתו כי הוא גם פרטנר מצוין, אבל שום דבר לא יקרה".
"בחורות אחרות היו נופלות לרגליו" היא אמרה לי. המשפט הזה הדהד בראשי. אז, כשהוא אמר שהוא לא נשאר לבד בלילה של הסילבסטר, או עם המשפטים ומחוות הגוף הסקסיות הקטנות, או עם המעריצות שרצו אותו, הוא כנראה מבוקש בתעשייה הזו. אני רק מקווה שהוא לא מהמניאקים שכל מה שהם עושים זה להימרח על בנות אחרות ויום למחרת לא לדבר איתן, סטוץ ללילה או איך שלא תרצו לקרוא לזה. אני מאמינה שהוא איש טוב, ואני מאמינה שהוא לא ילך סחור סחור ובמשחקים חסרי פואנטה. הוא לא נראה מאלה שיעשו הכל כדי לקבל פורקן מיני. בגיל הזה מי יודע.. כל הבנים הם חבורה של ילדים שעדיין לא הצליחה להתבגר. ממעט השיחה שלי עם עמרי, אני חושבת שהוא קצת שונה.
שאר הצילומים לא ערכו הרבה זמן, וכשהצלם אמר שסיימנו נשמתי לרווחה, עכשיו אפשר להגיד שסיימתי את תפקידי כדוגמנית.
"אני יכולה לדבר איתך עוד רגע?" שאלה אותי האחראית. הנהנתי אליה ורק ביקשתי להחליף קודם לבגדים שלי. הלכתי לחדר אחורי ולבשתי את הג'ינס הארוך והגבוה שלי, את החולצה היפה ואת העקבים הגבוהים. סידרתי את האיפור שיצאתי איתו מהבית ופניתי בחזרה אל הסט. גם עמרי כבר היה לבוש. היא ראתה אותי וזזנו קצת הצידה. היא אמרה לי שהיא חשבה לדחות את השיחה לאחר כך אבל שהיא מרגישה שהיא צריכה להעמיד את המסקנות במקום.
"הכל בסדר?" שאלתי חוששת.
"יותר מזה" היא חייכה, "מעבר לכימיה הטובה ולרוח הבאמת מקסימה שאת מביאה פה לצילומים, ושאני מרגישה שאת מאוד נוחה פה לצלמים, מאוד רגועה, ועושה את כל מה שאת מבקשת, את גם מצטלמת טוב, ולתחום הזה ספציפית. אני חושבת שהבוס שלי, האחראי והלקוח על הצילומים האלה, יהיה מרוצה מהתוצאה שהבאת. לכן אני רוצה שתהיי מוכנה לזה שיכול להיות שאת תיכנסי לנעליי הפרזנטורית של המותג הזה".
"אני לא בטוחה כמה זה מקובל אצלנו בחברה" אמרתי לה, "אנחנו לא יכולים גם לייצג את המוצג, וגם שאחד מאיתנו ידגמן אותו. אני לא בטוחה כמה ג'ו יקבל את זה".
"אני מבינה שהכל היה באילוצים של הרגע, אבל אני אשמח אם תדברי איתו ותחזרי אליי בתשובה. אני כמובן אבין אם זה היה רק כדי להציל צילומים, והוא יעדיף שתישארי מאחוריי הקלעים ותשמשו רק כחברה האחראית על הליין הזה, אבל יש בך משהו מיוחד שבדוגמניות שעבדנו איתן לא היה, ואי אפשר להתכחש לקשר בינך לבין עמרי, ועל עמרי הבוס שלי תמיד נלחם. אז תודיעי לי" היא אמרה לי בחיוך. הדברים שלה באו אליי בהפתעה, וזה חותם שבאמת עשיתי עבודה טובה, ושאולי אני אפילו מתאימה לזה. אני לא הולכת להחליף מקצוע, כי יותר מידי טוב לי להיות אחת מהאחראיות במשרד של ג'ו לנר, אבל אני אעדכן את ג'ו ונדבר ונגיע להחלטה. בכל מקרה התמונות יגיעו מחרתיים ונראה כמה הלקוח היה מרוצה ממני.
"בר" שמעתי את עמרי קורא כשהתחלתי לצעוד לכיוון היציאה. הסתובבתי אליו וחייכתי חיוך קצר.
"היה מעולה" אמרתי לו בחיוך, "שיחקת אותה. שוב".
"את ממהרת לאנשהו?" הוא שאל אותי. הסתכלתי על השעה, היה כבר ארבע אחרי הצהריים. אני לא בטוחה אם יש משהו יותר מאוחר, אבל מצד שני לא ממש הייתי זמינה בשעות האלה אז לא הייתי יכולה לדעת אם יש עוד ערב פתיחה היום בערב.
"תלוי בתוכניות של ג'ו, אני עוד לא זמינה לעולם כדי לדעת. למה?".
"סתם.. רציתי עוד קצת לדבר, אבל אם את עסוקה.." הוא נאנח.
"רוצה לקפוץ אליי לקפה?" שאלתי אותו. ידעתי שאין לי בעיה ענקית אם הוא יבוא אליי לדירה. היא דירה קטנה של שני חדרים, מתוקה ומיוחדת. היא תמיד מסודרת כי אני חולת סדר ואירגון ובדרך כלל היא פתוחה להבאת חברים, תמיד יש בה קפה, עוגות ופירות. מידי פעם ג'ו היה מודיע לי בהפתעה שאחד הקליינטים רוצה מקום ניטרלי לדבר בו, והדירה הזו הייתה עולה בהגרלה. הייתי אומרת לו שאין לי בעיה להביא אותם לדירה שלי כי אני יודעת שכל המיוצגים שלנו שומרים על הגבולות ושום דבר לא קורה, ואם יש חשש שמשהו יקרה אז ג'ו מיד חוסם את האפשרות של להיפגש במקום כזה כמו בית. המיוצגים מעדיפים תמיד להיפגש או במשרד או במקומות פרטיים ולא במקומות ציבוריים, הם אוהבים לנהל שיחות כאלה בבתים, בשקט. אני יותר מידי זמן בתחום כדי לדעת את זה.
"אני אשמח" הוא אמר לי בחיוך, "הגעתי עם האוטו, אז תתני לי את הכתובת וניפגש שם?" הוא שאל. הנהנתי אליו. הוצאתי מהתיק דף נייר וכתבתי את הכתובת של הבית.
"זה לא רחוק, ולי אמנם יש חנייה פרטית של הדיירים, אבל ברחוב בדרך כלל לא עמוס כדי לחנות. אם במקרה תופסים אותך ושואלים לאן אתה הולך, תגיד שזה בענייני עבודה וסגור סיפור. יש?" אמרתי לו. הוא הנהן וחייך. הסתובבתי ופניתי עם הנעליים הגבוהות אל המעלית. כשהתיישבתי באוטו הדלקתי את הטלפון כדי לראות אם חיפשו אותי, והיו כמה הודעות חדשות מג'ו. מה שגרם לי לחייך הייתה העובדה שאין שום הודעה שמודיעה שיש לי משהו הערב. סוף סוף אפשר לנוח.