לחיות בצל – הקדמה
\"קורל\" מיד בגרתי את היומן והשחלתי אותו במהירות מתחת למזרון מה שחסר לי שזוהר תקרא אותו. \"קורל בואי רגע\" היא צעקה וירדתי במדרגות, \"את יודעת מה קרה לחבילה שלי?\" היא שאלה עם מבט מאיים. \"איזה חבילה?\" שאלתי מוזגת לי חלב לנס, \"אמרו לי שלקחתי את החבילה בדואר אתמול\" היא אמרה ולא הורידה את אותו מבט. \"אז לקחת אותו אתמול\" התעיחפתי מהשיחה ממני, \"את לא חושבת שהייתי זוכרת אם הייתי לוקחת את החבילה אתמול\" היא הרימה את הטון. \"אז לא לקחת אותה\" הרמתי גם את הטון באופן שנמאס לי מהרמזים שלה. \"תודי בזה את לקחת אותה\" היא צעקה כמו מפגרת, \"למה שאני אצטרך מתנה מאהובך\" צעקתי עליה. \"כדי לפרסם את המכתב שהוא צירף לחבילה\" הגענו כבר לשלב של ריב מפגר וחסר משמעות. \"כן כי אני רוצה עכשיו שתהפכי לבדיחה\" אמרתי ולגמתי מהנס שכבר התקרר מעט. \"אולי שתינו יודעות שאת מקנאת בי\" היא אמרה ואני התכפלתי במקום הרגשתי כאילו אלפי אנשים מביטים בי וצוחקים. \"סליחה, נפלט לי\" היא אמרה להלכה לחדר שלה, הנחתי את הכוס על השיש וזרקתי את המגבת מעצבים. אז זאת הייתה אחותי היא איך נאמר \"הנסיכה\" שלנו, אנחנו תאומות אבל היא משקיעה בעצמה יותר, יותר יפה, יותר רזה, יותר מקובלת, יותר כל דבר…
אני פשוט הצל שלה… השקופה שאף אחד לא יעיף לעברה מבט…
טוב אם נביט בצד החיובי לפחות יש לי חברה טובה, קוראים לה טל. היא לומדת בבית ספר שונה אבל לא אכפת לי אנחנו תמיד נפגשות וזה לא מפריע לנו.
פגשתי אותה תמאמינו או לא דרך אחותי, טל הייתה שחקנית בנבחרת טניס שאחותי הקימה אבל היא העיפה אותה משם כי טל הייתה יותר מדי מושכת. אותו הים שהיא יצאה מהחדר של אחותי בוכה ככה דיברנו ונהפכנו לידידות ואז לחברות ואז לבילתי נפרדות.
היא הדבר הכי יקר לי בעולם, אין לי עוד חברים או ידידים אני לא כל כך נחשבת בתיכון ואני לא מכירה בן שדיבר איתי פעם מעבר ללימודים.
למרות שאני די בקטע של מישהו, קוראים לו עומר הוא לא כל כך חכם או שם עלי… הוא די הילד הכי חתיך או שווה בכיתה. הוא קצת ערס אבל לא אכפת לי, טוב למה שיהיה לי אכפת זה לא שיש בנינו משהו.
ולא אתם יכולים להרגע אחותי לא מעוניינת בו יש לה חבר בן 17 כמונו שחי בארצות הברית קוראים לו דן והוא עבר לשם לפני שנה.
מאז הוא שולח לה פרחים מתנות ומכתבי אהבה מרגשים, האמת שאני די מקנאת בה גם בעיניין הזה. לא משנה כמה החבר שלה יהיה רחוק תמיד הוא יהיה לה כתף תומכות ואוהבת וגם מפנקת כאילו הוא קנה לה פאקינג מכונית, מצד שלי אין לה אופניים חשמליים.
טוב זה הכל מלבד עוד פרט אחד קטן שאותו אי אפשר להאשים בו את אחותי המוות של אמא שלי, אתם יודעים עכשיו שאני חושבת על זה היא. התחילה להיות כזאת מרכז העולם מאז המוות של אמא שלי, זהו זה ילדה קטנה שצריכה צומי…
תגובות (0)