לחיות ב"לונה סטייל" פרק 3

"אהההה…. שתוק…. טלפון…. מטומטם…." קמתי מהמיטה והסתכלתי בטלפון. "שש וחצי…." מלמלתי וסגרתי את הטלפון. התלבשתי מהר וצחצחתי שיניים ורצתי החוצה לפני שאני אפספס את האוטובוס.
האוטובוס הגיע ונכנסתי. התיישבתי ליד זואי, בשורה המקבילה לניק. "הי" אמרתי "הי" היא אמרה. הסתכלתי מסביב. "באו ממש קצת ילדים היום." "כן… האוטובוס שלנו היום." "אהא" אמרתי.
הגענו לבית הספר של זואי וברין. "בי" אמרתי."בי" ענתה זואי וירדה מהאוטובוס.
הדלת נסגרה והמשכנו לנסוע. "אאמממ לונה?" אמר ניק. הבטתי לעברו. "אני…. אני…." הוא הביט לרצפה
ונשף. ובינתיים הלב שלי התחיל לפעום בכוח. "את רוצה ש… שאנחנו…. את יודעת… נהיה כאילו… אם בא לך…" הוא הביט בי וראיתי שהוא מסמיק. "חברים?" השלמתי את המשפט. אני מניחה שהסמקתי גם, כי הוא חייך חיוך ממש גדול. "נתראה מחר" הוא אמר כי בדיוק הגענו לתחנה שלו. "בי" "בי" הוא ירד. נשמתי עמוק ושקעתי בכיסא.
לקח לי קצת זמן לעכל את מה שקרה הרגע. אבל בסוף הבנתי. יש לי חבר. רציתי לקפוץ מהחלון של האוטובוס מרוב התרגשות אבל הוא היה סגור.
בהפסקה בבית ספר רייצ'ל באה לדבר איתי. "למה את כל כך מאושרת?" שאלה "ממ…" אמרתי. " בואי נצא החוצה." "אוקיי" יצאנו לחצר של הבית ספר. "את מכירה את ניק שלומד ב 'פלונסט'?" שאלתי "ברור," היא אמרה. "הוא זה שגר לידך נכון?" "אהא" "נו אז מה איתו? רגע תני לי לנחש, דיברת איתו?! לא – נכון! אמרו לי שהחיוך שלו יכול לעלף, ושהוא יכול להרים 40 קילו ביד אחת!!!! אל תגידי לי שדיברת איתו!!!"
"דיברתי איתו." "אהההה! איזה מגניייייייב לך!" "לא רק דיברתי איתו" נשמתי עמוק ולחשתי "הוא הציע לי חברות." רייצ'ל הסתכלה עלי בעיניים פעורות ולחשה. "את – חברה – של – ניק – לוסט. לא הייתי מאמינה"
"הי!" אמרתי ונתתי לה אגרוף בכתף "מה?" היא שאלה "זה כמעט כמו להיות חברה של כוכב רוק."
צחקתי.