"לחיות איפה שארצה לחיות ולהיות מי שארצה להיות " – פרק 1
מנקודת המבט של נופר –
"נופיייייי !" שמעתי צעקה או יותר נכון, צרחה. "מה?" אמרתי מתהפכת במיטה עצבנית, מה לעשות לא צועקים על בן אדם שהוא חצי ישן!
" קומי כבר ישנונה זוכרת קבענו היום יום כיף שלנו " עכשיו כבר זיהיתי את הקול , זאת הייתה אביגיל. " אויש,שחכתי מזה כבר," אמרתי כשסופסוף קמתי
" מה איך שכחת ? טוב כבר לא משנה בואי אני יזכיר לך יום כיף שלנו , סרט, אוכל, קניות ובערב נצא. " אמרה בהתרגשות.
"בערב נצא ? את בטוחה יש מצב שלא ירשו לי , את מכירה את ההורים שלי ," נאנחתי, שונאת שהם לא מרשים לי לצאת עד מאוחר בלילה !
" כן כן , אל תדאגי כבר דיברתי איתם, תזכרי שזה רק אני את ו…" היא התחילה לומר והשלמתי את המשפט " אבירם ?" אמרתי והיא נאנחה , " נו את יודעת שאנחנו רגע מסתדרים ושנייה אחריי זה לא ."
"נו אז היום אתם תסתדרו " אמרתי והסתכלתי עליה במבט מתחנן "נראה" אמרה.
התארגנו קצת ולבשתי חולצה לבנה קצרה וג'ינס קצר ( לא מידי ) קרעים. אביגיל כבר לבשה חולצת בטן כחולה צמודה וג'ינס בהיר ארוך.
בזמן שאביגיל מרחה קצת אודם אדום נשמע צלצול בדלת.
" אני דקה הולכת לפתוח" אמרתי בזמן שהתקדמתי לכיוון הדלת וכשיצאתי ראיתי את אביגיל מסדרת את השיער והחולצה במהירות.
"אבירם" צעקתי כשפתחתי את הדלת ,ראיתי שהוא שיחק בטלפון ונבהל.
" אהה נופי ? " הוא חייך וחיבק אותי .
נכנסנו לחדר ואביגיל חייכה אל אבירם חיוך מזויף מכוונה שהוא ישים לב לזה , הוא חייך לה את אותו חיוך חזרה והיא הסתכלה עליו במבט עצבני. השתנקתי שנייה והתחלתי להשתעל בשביל שלא ישמעו שאני צוחקת עליהם.
"טוב נזוזה ?" שאל אבירם "כן עדיף מלשמוע את נופר מנסה להסוות את זה שהיא צוחקת
עלינו" אביגיל ענתה .
" כן " אבירם אמר בקול של פרחה והם יצאו שניהם מהחדר.
כשהגנו לקולנוע התחלתי כבר להתעצבן עליהם קצת , " מה ? חרם עכשיו ?" שאלתי . התעלמות , טוב נעשה את זה בדרך הקשה "אז אתם לא תקבלו מהפופקורן " אמרתי והתקדמתי לדוכן .
רק כשהמוכר הסתובב קלטתי עד כמה הוא חתיך , "מה תרצי ?" אמר וחייך "פופקורן גדול " אמרתי והצבעתי למכונה הזאת של הפופקורן
"מה השם רק ?" אמר "נו" התחלתי לומר ואבירם בא מאחוריי " אבירם " הוא אמר וחייך אליו עצבני.
כשלקחנו את הפופקורן התקדמנו לכוון האולם . "מה את מתחילה ככה עם בנים " אמר עצבני
" לא התחלתי איתו, " אמרתי בטון רגוע אולי זה ירגיע אותו
" אז אל תתני לו להתחיל איתך ! את יודעת שאני מנסה לשמור עליך. " הוא אמר ונאנחתי אבירם הוא כמו אח גדול שלי , תמיד הוא הרגיש שהוא צריך לשמור עליי, גם כשבאמת לא הייתי צריכה את זה . " הוא לא ניסה להתחיל איתי ואני לא איתו ! הוא היה צריך את השם שלי בשביל לצעוק ברמקול הזה !" הסברתי והוא הסתכל עליי לא מבין .
אחריי שתי דקות בערך הוא התחיל לצחוק " אוי נופי אני מצטער בואי בואי ," אמר ומשך אותי לחיבוק . "תירגע לפעמים " לחשתי לו באוזן .
*
יצאנו מהסרט והלכנו לאיזה מסעדה היינו אמורים לפגוש שם חבר של אבירם מהבצפר שלהם ואת החברה החדשה שלו.
הלכתי עם אביגיל ואבירם היה לפנינו פוגש את חברים שלו .
" את חושבת שהוא בקשר רציני עם החברה הזאת שלו ?" אביגיל שאלה , צפויה אילו לא רואים שהיא מאוהבת בו קשות. החלטתי לא לציין את זה שאני כבר יודעת ושאני יכולה לראות אז זה עליה , היא סתם תכחיש ותתעצבן. " זה אבירם , הכרת מישהי שהוא באמת לא זרק אחריי שבוע ?" שאלתי והיא הנידה בראשה לשלילה.
"נו אז יופי" אמרתי והתקדמנו לחברים של אבירם .
הנערה הייתה באמת יפה אבל לא כמו אביגיל היה לה שיער קצר בלונדיני ועיניים שחורות-חומות כאלו אבל ברור שהיא הייתה נורא מפותחת מתאים לאבירם לבחור כזאת .
"איך קוראים לך ? " שאלתי
"מוריה " היא אמרה וחייכה " נופר" אמרתי לה למרות שבכלל לא שאלה .
" ולך ? " שאלה והזיזה את ראשה לכיוון אביגיל שבינתיים תקעה למוריה הזאת פרצופים " אביגיל " היא אמרה .
אבירם בא מאחוריי עם החבר הזה שלו ונגע לי בכתף " אני רוצה שתכירו את גבע " אמר שהסתובבתי ראיתי את הגבע הזה היה בו משהו רגיל כזה אבל מיוחד ויפה , הוא היה כזה חתיך גבוה ושרירי .
פעם ראשונה שאני הסתכלתי על מישהו ככה , כאילו היה משהו בעיניים העמוקות שלו שהיה נראה מצחיק וכיף ופתאום כמו בבום רואים שם משהו עצוב.
בא לי להבין את זה לגלות מיהו לדבר איתו שעות ולצחוק, ושאני רוצה להכיר משהו במיוחד מישהו כמו גבע כזה חסון ושח עם עדיין צד של עצב , אני הולכת על זה עד הסוף.
תגובות (4)
סלחי לי מראש על הביקורת הנוקשה.
יש בסיפור הזה המון בעיות בפיסוק, שחכת לשים פסיקים, שמת פסיקים במקומות לא נחוצים, גם עם נקודות אותו הדבר, היו חסרים לך כמה סימני קריאה ולפחות סימן שאלה אחד היה מיותר.
בדרך כלל בפרקים הראשונים מרחיבים בתיאור על של הדמויות, קראתי היום ספר שכל העמוד הראשון תיאר את שתי הדמויות היחידות בסיטואציה. צריך להרחיב בפרטים, שיער, פני, גוף, צבעים, לבוש, והתעמק בפרטים החשובים.
עברית היא שפה כל כך עשירה, נורא חבל לחזור על אותם תארים שוב, ושוב. בעיקר כשהתארים האלה (חתיך) הם בשפה במשלב נמוך. יכולת לומר נאה, יפה תואר, יפה, חמוד…
אני בהחלט אמשיך לעקוב, כי זה מעניין אותי, אז אל תעלבי מהביקרות הקשה שלי. (אני די קטנונית…)
אין לי בעיה עם הביקורת אבל סתם רק שתדעי שאני כותבת סתם כי אני רוצה ולא בצורה מקצועית . חוץ מזהזה גם סיפור ערסים מה שמסביר את המשלב הלשוני הנמוך יותר .
גם בכתיבה חובבנית או "סיפר ערסים" צריך לפחות לשמור על פיסוק נכון ולדאוג להעשיר במילים. את לא חייבת לכתוב פסקאות שלמות של תיאורים, אך אני חושבת שזה מיותר לתאר כל בחור כ-חתיך וזהו…
אהבתי ואני מסכימה עם psy1730
תמשיכי
ואשמח עם תקראי את הסיפורים שלי