לוס : משחק המוות של האלין פרק 14 חלק ב’

"בוקר טוב." יצאה לינדסי מהבית בו היא שהתה בשמונה שעות האחרונות, היא החזיקה בידה את בן והתקרבה לעברנו. כבר עברו שלוש שעות מאז שהגעתי לכאן והגיע הזמן לקחת אותם אל הארמון של בלאדליינס כדי לתת עדות. אבל לפני כול זה, כולם חייבים פה לאכול ולצבור כוחות, מה שלא הבנתי לפני מספר דקות כשהתחילו למלא את השולחנות באוכל. אבל אני התחלתי להרגיש בחילה כשהרחתי את כול האוכל על הבוקר, אני חושבת שאני יודעת למה ואני מקווה מאוד שזה לא מה שאני חושבת. האנרגיה של ניקולאי אמורה להספיק לי להרבה זמן ודי השתמשתי בה הרבה לאחרונה, במיוחד אתמול בלילה כשניסיתי להתעורר מהסיוט שלי ואז שלחתי ברכה ונשיקות חמות לאדם שניסה לשלוט בי. לא יכולתי להרגיש באנרגיה שלו, לא יכולתי לעקוב אחר השביל שלו אבל יכולתי לחבר את עצמי אליו ולפגוע בו רק שלא הייתי בטוחה במי אני פוגעת. לא נשאר הרבה זמן עד שכולם יצטרכו להגיע לארמון ושם יחכה לי סבא שלי וניקולאי, אני כמובן שינסה לעשות הכול בשביל לא לפגוש אותו, אני מתחילה להצטער על כך שנתתי לו בכלל הזדמנות. הייתי יכולה להישאר עם החיים שלי, להמשיך לבקש מאד שיהיה סוחר האנרגיה שלי, להמשיך להיות בצידיי הערפדים בלי שסבא שלי יגלה, לא לברוח מכול דבר.
"בוקר טוב, מוכנה לתת עדות?" לינדסי התיישבה לידי והקריבה את בן אל גופה, הושטתי את אצבעי בשביל להעביר אותה על לחיו האדומות ולחייך, הוא נראה כמו מלאך בשעת סערה. הוא מנסה לעוף אבל בגלל הרוח הוא נופל מטה, ככה הוא נראה.
"אני מוכנה להתחיל חיים חדשים," היא לקחה מלפפון שהיה בקערה שהייתה מיועדת לסלט, אבל לפני שעוד שמישהו הספיק לחתוך אותו היא הגניבה לעצמה מלפפון ירוק, "את יודעת הייתי רוצה להישאר בבלאדליינס אבל ג'וסף הימצא אותי, יש לו בעיר העתיקה מישהו. אני יודעת את השם שלו אבל אני לא בטוחה אם זה השם האמיתי שלו." נאנחתי בכבדות, איך אני אמורה למצוא אותו אם השם שלינדסי יודעת הוא לא השם האמיתי שלו? ידעתי שזה יותר מידי טוב.
אני מבינה שג'וסף רוצה למצוא את לינדסי ובן במהירות האפשרית, הוא הילד שלו, הוא הילד שלו שמכיל גם דם שחור וגם דם אדום וערבוב שני הדמים ייתן משהו מיוחד. אני עדיין לא יודעת מה מטרת הדם השחור אבל אני מאמינה שלינדסי וגאיוס יספרו לנו בהקדם האפשרי.
"אני צריך לחזור היום לממלכת סרינה, שומרי הערפדים שם מחכים ללינדסי." גאיוס שנראה ער לגמרה ופעור עיניים הצטרף לשיחה, "אסור לנו להתעקב עוד הרבה זמן, אני בספק אם ג'וסף עדיין לא מצא את המיקום שלנו." גאיוס נעמד מול השולחן ולקח מספר דברים בשביל להכין סנדוויץ' ללינדסי שלעסה את המלפפון שלה בצורה קצת מוזרה, היא הייתה שקועה במחשבות והיא בהתה באבן מסוימת.
"איך ממלכת סרינה שמעה על ג'וסף?" זה היה מוזר שהוא נמצא בטריטוריה של ממלכת בלאדליינס ולא שמענו עליו.
"ג'וסף הוא ערפד מבוקש מאוד בממלכת סרינה, הוא נמצא בטופ הסמוי שאסור לדבר עליו. כשהוא ברח מהממלכה נסינו להשאיר את החדשות בשקט אבל כמו שאת רואה, הם התחילו להתפשט." עד לפני יום אחד בקושי שמעו על ג'וסף ואחוות הדם השחור אבל אחרי ששלחו אותי בשביל למצוא את צייד החושך , גאיוס, כולם התחילו לראות שיש מעבר למשמעות ציידי הערפדים.
"הייתם צריכים להזהיר אותנו לבואו, אנשים נעלמו, נשים נאנסו, ילדים נולדו אל תוך הכאוס של עצמם ואתם מודאגים לכך שהשמועות שהוא ברח יתפשטו גם לאלאדור? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות." אמרתי בציוניות בקול כועס, אם זה לא הגיע להורים שלי עד עכשיו לא קוראים לי האלין לוטוס, נו באמת, כול מה שקורה סביבי, כול מה שמאיים עלי מגיע בסופו של דבר להורים שלי. ובמיוחד אחרי שסבא שלי גילה שאני משתתפת בציידי הערפדים, אימא שלי פשוט תתחרפן כשתגלה עם מי אני מתעסקת.
וזה לא שהכול עומד להיגמר אחרי נתינת העדות של לינדסי וגאיוס, זה לא. הכול עומד רק להתחיל, כול החקירות, כול הצלבות המידע, מיקום, מעבדות כימיה שיעבדו עשרים וארבע שעות כדי לנתח את הדם השחור, ירימו את שלוש הממלכות על הרגליים ויציאו אותם מהשלווה שנתנה להם לזמן קצר.
"האלין את לא יודעת למה הבן אדם הזה מסוגל, אסור לך בשום פנים ואופן להתעסק איתו." מיליתי לי כוס מים והכנסתי לתוכה קשית, השענתי את ראשי על כף ידי ולגמתי את המים מהקשית באיטיות.
"התעסקות עם ג'וסף תהיה אולי הדבר הכי מעניין שקרה לי בחיים האלו, אני רוצה לגלות מי הוא הבוגד שנמצא בעיר שלי." זה יהיה יתרון בלעצבן את ניקולאי, הוא לא ידע איפה אני נמצאת בכול פעם, לא ייקח זמן לערפד מכובד למצוא אותי אבל בזכות המהירות שקבלתי מאימא שלי אני יכולה לעלם לו, רק אם הייתי מקבלת גם את הכוח שלה.
"אני יודע את השם הערפדי שלו אבל אם הוא נמצא בעיר העתיקה אני לא חושבת שהוא משתמש בשם הזה. אולי יהיה לך קצה חוט למציאתו רק לפי השם." אמר גאיוס ואני הבטתי בו בתקווה שכבר יגיד לי את השם, אני עדיין לא בטוחה מה אני יעשה איתו כי יש לי זמן עד שאני יוכל לצאת לחקירות פרטיות ואני גם הצטרך למצוא את הזמן הנכון בשביל שהזנב שלי לא יצמד אלי.
"מה הקטע של השם הערפדי ? איך הוא בדיוק עובד?" היו לי כול כך הרבה שאלות אבל לא היה לי את הזמן הנכון לשאול אותם, הזמן נגמר ועוד כמה דקות אנחנו צריכים לצאת לכיוון הארמון לנתינת עדות, עשר דקות לפני שלינדסי התעוררה נזכרו להגיד לי כי אני עולה לשולחן העדות בשביל לתת עדות למה שקרה בבית של לינדסי ומה מצאתי שם. אם לומר את האמת, אני לא זוכרת כלום.
"הוא זהות חדשה לאדם תחת אחוות הדם השחור, ממלכת סרינה עלתה על שני דפוסי זיהוי של אחוות הדם השחור," גאיוס הרים את שרוולו ומולי נגלו קעקועים מרובים בעלי אותיות יווניות," קעקועים בשפות שונות ובהם אמרות של נתינת אמונה לג'וסף, הם לא אמיתיים." הוא הוריד בחזרה את שרווליו, "ודבר שני כיש ערפד בעל שם פרטי וללא שם משפחה אז בודקים עליו את הקעקועים, אחוות הדם השחור היא סוג של משפחה חדשה ואם יש לך שם משפחה זאת אומרת שאין בתוכך את הכוח להיכנס אל מעגל הדם השחור. כול מידי מניפולציות על המוח, תסתכלי על ג'וסף בתור ערפד שמאמין שהוא האל החדש."
"בפעם האחרונה שבדקתי, רבים ואני מתכוונת לשלושת הממלכות שמאמינות בהורים שלי בתור האלים החדשים." נזפתי בו, הג'וסף הזה משוגע, כן, זה בדיוק מה שהוא. ככול שגאיוס יותר ויותר מספר לי על הג'וסף הזה אני יותר ויותר מסתקרנת ורוצה להכיר אותו, לדעת מי הוא ואיך עלה לו הרעיון הזה שהוא האל החדש? כמו שכולם תמיד אומרים, משפחת לוטוס תמיד נכנסת לצרות, אני אוהבת את הצרות האלה.
"ההורים שלך הם מכונות השמדה, באמת, עדיף לג'וסף לא להתעסק איתם או בכלל עם כול אדם שהשם משפחה שלו הוא לוטוס. אבל בגלל שהוא בא עם הרכב הדם החדש, יש מאמינים שהוא ייתן חיי נצח גם לאנושיים."
"אתה בוודאי צוחק עלי? צריך להיות מפגר בשביל להאמין באלמוות לבני אנוש." פערתי את עיניי.
"אחרי שהם שמעו על מספר הפעמים שהרגו את אימא שלך והיא חזרה לחיים הם מאמינים כי לא אלוהים שולט בכוח המוות אלא הבני אלמוות, כשמערבבים את הדם האדום יחד עם הדם השחור."
"אחע," פערתי את עיניי, "חשבתי שהם מפגרים אבל כנראה שהם סתם לקחו פיטריות הזיה." נאנחתי.
"האלין, גאיוס הגיע הזמן לנסוע לארמון." הייתי כול כך שקועה בשיחה עם גאיוס שלא שמתי לב שלינדסי יושבת לידי עם בן ושותקת, גיליתי כול כך הרבה דברים בשיחה הקצרה הזאת ועכשיו הגיע לגלות עוד, הגיע הזמן לנתינת עדות.