לונה ושגיא פרק 4
לונה הגיעה הביתה מהעבודה בשעה 2 בלילה.
היא נעלה את דלת הבית וצעדה באיטיות לחדרה.
כאשר עברה ליד חדר ההורים היא שמעה קולות בכי מאחורי דלת נעולה.
"מה ביקשתי ממך? להיות קצת חכמה?"
קולו של אביה.
"סליחה קובי, אני לא ידעתי" בכתה אמא שלה.
לונה לא יכלה לשמוע את אמא שלה בוכה אז מיד נשבר משהו מתוכה ועינייה התמלאו בדמעות.
היא ידעה שאסור לצותת אבל איך למען ה' תשאיר את אמא שלה מול האבא האכזרי הזה?
משהו נפל על הריצפה בעוצמה בחדר ההורים וצעקה עלתה מגרונה של לונה כאשר היא הבינה שאביה דחף את אימא בחוזקה על הריצפה הקשה.
דלת חדר ההורים נפתחה ולונה בחיים לא תישכח את תמונת הסיטואציה הבאה :
אמא זרוקה על הריצפה בעיניים נפוחות ובשימלת הפיג'מה הורודה, שהחמיאה לה כל כך לפני החיורון שהופיעה על פניה בשנתיים האחרונות.
אביה בהה בה כשבידו חגורה חומה.
הפחד שבעיניי אמא, הפחד שבעינייה והצעקות שלא נשמעו.
אביה הכניס אותה לחדר "מי נתן לך רשות לצותת? חשבתי שאת דתייה לא, יש לכם חוקים לא? ".
"סליחה " מילמלה לונה בפחד שמעולם לא חשה.
"סליחה תבקשי בשמיים" הוא ענה בעצבנות והכה אותה בחגורה השלופה.
לונה ראתה את החגורה מגיעה אליה במהירות והיא עצמה את עינייה ונתנה לכאב להכות בה גם פיזית.
פעם ראשונה שאבא העז להכות אותה.
אמא של לונה ניסתה להרחיק אותו ממנה והוא העביר את מבטו מלונה לאמא.
הוא הרים את החגורה אליה ולונה לא יכלה לראות זאת, לא יכלה לראות שמכים את אמא שלה.
היא קמה במהירות בחיפוש אחר דבר כבד והכתה בראשו של אביה שהתמוטט מהזעזוע שקיבל ממנורת הלילה הכחולה שלונה קנתה אותו לאמא לרגל יום הולדת 37.
תגובות (0)