"לונדון הנה אנחנו באות"- פרק 20 חלק ב

היה צלצול בדלת אז רועי הלך ופתח אותה, אלו היו הבנות.
רותם ואמוג עמדו שם בשוק, ראיתי שרותם לוחשת משהו לאלמוג אבל לא הצלחתי להבין מה היא אמרה.
רותם צרחה ורצה לחבק את רועי, לא הבנתי מה קורה פה מאיפה הם מכירים.
רותם שחררה את רועי והוא חיבק את אלמוג חיבוק ארוך, תאמת דיי קנאתי, הרי היא שלי לא שלו.
הוא בא לנשק אותה והיא זרמה איתו, התעצבנתי וברחתי החוצה.
נכנסתי לבריכה וראיתי שאלמוג מתיישבת ומכניסה רגליים למים, היא דיברה לעצמה אז הקשבתי לה.
"למה נישקתי אותו אני כזאת מטומטמת. מצד אחד ליאם שחלמתי עליו במשך שנתיים ומצד שני רועי שאני מכירה אותו הרבה זמן ואני אוהבת אותו, איך נכנסתי לסיבוך הזה?" היא אמרה והתחילה לבכות.
אחרי כמה דקות של שקט יצאתי מהבריכה היא קלטה אותי וקמה אלי.
"אבל ליאם.." היא אמרה "תחסכי ממני שקרים ותעזבי אותי בשקט" אמרתי לה.
נכנסתי הביתה ראיתי שאלמוג עדיין עומדת מאחורי, ראיתי את רועי צוחק עם הבנים הייתי כל כך עצבני, גם לוקח לי את החברה וגם את חברים שלי.
התקרבתי אליו, נגעתי לו בכתף, הוא הסתובב אלי והכנסתי לו בוקס בפנים.
הוא החזיר לי ונפלתי על הרצפה מדמם, נייל בא והרים אותי וכך גם לואי הרים את רועי.
"מה עובר עלייך אחי?" הוא צעק עלי.
פתאום אלמוג נכנסה והסתכלה עלינו "מה קרה פה?" היא אמרה.
"תשאלי את ליאם אין לי מושג מה הוא רוצה ממני" רועי אמר
"אתה כזה מטומטם" מלמלתי לעצמי ועליתי לחדר.
החלפתי לפיג'מה והלכתי לישון.

*נקודת מבטה של אלמוג*

ליאם הלך לחדר שלו, "אפשר להבין מה קורה פה?" שאלתי.
"הם רבו מכות, אני יכול להבין מה את קשורה לה?" נייל שאל אותי.
"לא אתה לא" אמרתי ויצאתי מהבית.
הלכתי למלון, לפחות החדר הזה נשאר לנו.
נכנסתי לחדר, החלפתי לפיג'מה ונרדמתי מרוב בכי.

*מנקודת מבטה של דניאל*

ליאם הרביץ לרועי ורועי החזיר לו וכולם היו בשוק.
אלמוג נכנסה הביתה בוכה ואז ליאם עלה לחדר, אלמוג התעצבנה על נייל ויצאה החוצה, לפי דעתי היא הלכה למלון.
"טוב אני עייף ,רותם את רוצה להישאר פה?" הארי שאל אותה והיא הסתכלה עלי, הנהנתי וחייכתי.
הם עלו ביחד לחדר, "שחף את נשארת?" לואי שאל את שחף והיא הנהנה והם עלו לחדר.
נשארנו רק אני זאיין רועי ונייל.
"טוב אני עייפה מכל היום הזה נדבר מחר לילה טוב" אמרתי בדרכי החוצה.
"לא תשארי פה" נייל וזאיין אמרו לי, חייכתי אני מוכרחה להודות.
"את יכולה-" נייל התחיל להגיד אבל אז זאיין קטע אותו "את יכולה ישון אצלי".
"טוב אבל בלי ידיים" צחקנו ועלינו לחדר.
נכנסנו וזאיין הוריד את הגופייה שלו, יאממממה איזה גוף, הסתכלתי עליו ולפי דעתי הוא קלט אותי.
"דניאל הכל בסדר?" זאיין שאל אותי.
"איזה גוף אמא" פלטתי, פאאק לא נכון.
"תודה חחח" זאיין צחק והתחלתי להסמיק.
"אפשר פיג'מה?" שאלתי אותו, החלפתי נושא.
"כן בטח קחי את הגופייה הזו" הוא אמר לי ונתן לי את הגופייה שהוא לבש.
נכנסתי לשירותים והחלפתי לגופייה, היא נראתה עליי כמו שמלה.
יצאתי וזאיין הסתכל עלי, התקרבתי למיטה ואז זאיין משך אותי אליו והפיל אותי על המיטה.
הוא היה מעליי ואז התקרב יותר ויותר "קחי נשימה עמוקה" הוא לחש לי וחייכתי.
פתאום הוא התחיל לדגדג אותי ולא נשמתי אני רגישה מאוד לדיגדוגים.
זאיין נרגע קצת ואז חיבק אותי, זה היה חיבוק כל כך כיפיי, לאט לאט נרדמתי וזאיין עדיין חיבק אותי.
הייתי עם הגב לזאיין אז הסתובבתי אליו והוא נתן לי נשיקה, פתחתי את העיניים וחייכתי אליו.
"לילה טוב" אמרתי לו ושמתי על החזה שלו את ראשי.
"לילה טוב יפה אחת" הוא אמר ונרדמתי.

*נקודת מבטו של לואי*

קמתי יחסית מוקדם, היה רק 7 בבוקר.
קמתי מהמיטה צחצחתי שיניים וירדתי לסלון, כולם ישנו כי לא היה אפחד בסלון.
הלכתי לחדרים של הבנים והיה שקט, נכנסתי לחדר של זאיין וראיתי אותו ואת דניאל ישנים מחובקים, מוזר חשבתי שנייל אוהב אותה.
יצאתי מהחדר ובדקתי בחדרים האחרים, כולם ישנו.
אלמוג לא הייתה בבית, טוב זה ברור אחרי כל מה שקרה עם ליאם, אבל אני עדיין לא מבין למה רועי נישק אותה.
התחלתי לחשוב עליה, וככל שעברו בי יותר ויותר מחשבות רציתי לדעת איפה היא ואיך היא מרגישה.
החלטתי ללכת לחפש אותה, עליתי לחדר שלי ושחף עדיין ישנה.
התלבשתי, לבשתי מכנס אדום, חולצה שחורה, נעלתי נעליים ויצאתי מהחדר.
ירדתי למטה לקחתי פרי שמתי כובה ומשקפי שמש ויצאתי מהבית.
המקום הראשון שחשבתי עליו זה המלון, שלשום אמא של דניאל חזרה לישראל והשאירה להם את החדר למקרה חירום אז הבנות אמרו לנו מה הקומה ומה מספר החדר.
הגעתי למלון ועליתי לקומה 3 חדר מספר 357, הסתכלתי על השעון והשעה הייתה 8 בבוקר מה נראה לי? אם היא יושנת?
בכל מקרה דפקתי בדלת לוודא שהיא באמת שם.
היא פתחה לי, היא נראתה נורא היא חיבקה אותי והתחילה לבכות.
הכנסתי אותה לחדר והתיישבנו על המיטה "מה קרה?" שאלתי.
"אני עייפה, בוא נחזור לישון ואני אספר לך שנקום" היא אמרה.
היא נשכבה על המיטה ואני לידה "אני יכולהנ לשים עליך את הראש?" היא שאלה אותי.
"כן אמרתי לה והיא שמה את ראשה על החזה שלי, פעימות ליבי התחזקו, היא כל כך יפה שהיא יושנת חשבתי לעצמי ותוך רגע הציפו אותי מחשבות.
יכול להיות שאני מרגיש אליה משהו (?)