לוחמת; פרק 1 "התחלה חדשה"

"ידו הנוקשה מחזיקה בשערי, אני מרגישה את עולמו בתוכי, נאנחת בקול שהלחי צמודה לכרית, מחזיקה בחוזקה בקרש של המיטה,
הפה שלי נפער באנקות ודמעות מלוחות שמסרבות לא לעזוב
יוצא ונכנס
בלי רחמים."

יש אהבות בחיינו שנכנסות לרגע ולא משחררות, והצורך שלנו לשמר אותן והחזיק אותן חזק בחיקנו, הן טעות

קוראים לי קאס, אני בת 17וחצי בקרוב ועברתי ללוס אנגלס עם אחי הקטן במטרה להתחיל התחלה חדשה, אני יהודיה ואנגליה, עליתי לארץ בגיל 8 ועכשיו אני חוזרת.
אני חוזרת בידיעה שאני ואח שלי נעשה הכל מהתחלה.
הייתי חייבת להשאיר הכל מאחורי, לא אוכל להתמודד עם העבר.
אולי 2 אחי ואבא ואמא יכעסו מלמעלה, אבל אני חייבת את זה בשבילנו. בשבילי ובשביל קיין.

אני יורדת מהאוטובוס כשקין בידי, יחסית מצומצם פה, יש רושם שהמקום הזה חמים ונוח. אפשר לראות בחלקן של הדירות גינות קטנות וכפריות, לפחות זה מעודד אותי קצת.

אני מרימה את היד אל השעון זהב שאמי נתנה לי ביום הולדתי ה16, 01:32
אני נוקשת על הדלת שתי נקישות עדינות וחסרות ידיעה, המנעול מסתובב לאט בתוך הצרור והדלת נפתחת. אני מסתכלת על גבר בגיל ה40 בערך,מושיט לי את המפתחות בחוסר קוצר רוח למישהו.
"עוד כמה ימים יגיע הדייר שיגור אתכם, מחר נדבר על המחיר."
אני לוקחת את צרור המפתחות שתלוי בו תליון ורשום מספר 11 על מין חתיכת פלסטיק בשביל החדרים, נכנסת לדירה המהממת והכפרית הזאת,
הכל בצבע חמים, רוב הדירה הקטנה בצבע חום ושמנת.
אני באמת מצליחה להתעודד מהדירה הקטנה אבל הדבר שאני באמת רוצה לעשות כרגע זה ללכת לישון, אך בידיעה שלא אצליח.

אני נכנסת לחדר שינה עם המיטה הזוגית שלי ושל קין, כשהבקבוק שלו עם הדייסה בידי
הוא עם המוצץ הקטן שלו ונרדם .. עולה לי חיוך גדול יותר לפנים.
אני מתקדמת אליו באטיות ומוציאה באטיות את המוצץ ומכניסה את הבקבוק לפיו הקטן.
הוא מוצץ את הפיה משינה ומחזיק בבקבוק כאילו זה חלב אמו ,
אני מרגישה את הפחד משתלטת על גופי בעודי מחזיקה את הבקבוק של קין,
אני מורידה את הבקבוק לרצפת עץ ומניחה את הבקבוק ברצפה
אני מחבקת את קין בחוזקה, אני מרגישה את העייפות בגופי אך לא בנפשי, אני מרגישה את הצורך לשמור על קין 24/7.

אני בחצי הכרה של השינה, אני לא ממש מודעת למה שקורא כי אני עדיין ישנונית , אבל משהו גורם לי להתעורר, מין אנרגיה כזאת
אני פוקחת לאט את העיניים משעה של שינה, …