לואי חולם על דובים D:<3 פרק 2 חח רק בגלל שביקשתם המשך ^-^

לא ידעתי מה לעשות ,
להעיר אותו ולהגיד לו ללכת להתלבש ..,ללכת בחזרה לחדר ולישון לבד …או…..להמשיך לישון כאילו לא ידעתי על זה בכלל ?…
אני לא רוצה ללכת לישון לבד , בא לי להיות מחובקת בידיים החמימות שלו …
אבל לא ככה .
לא ערום !!
ניסיתי להתרחק ממנו קצת אבל הוא תפס אותי ממש חזק ולא שיחרר ,
ברור קצת נהנתי כי הוא מחבק אותי ..וגם כשהוא יושן הוא רוצה להיות קרוב אליי ,
אבל מצד שני הרגשתי כאילו כל הגוף שלי בוער מבושה ,
ניסיתי שוב פעם להתרחק ממנו אבל ידיו החזקות משכו אותי והצמידו אותי עוד יותר לגופו הערום ,
לא כיף
לא כיף
לאאאאאאא כיף .
"הארי ?…" ניערתי אותו קלות והוא לא התעורר ,
"האריי…תתעורר …הארייייי" הוא לא זז אפילו מילימטר ,
התחלתי לדקור אותו עם האצבע על החזה שלו , "הארי , הארי , הארי , הארי , הארי !!!!"
"מה…?"
שמעתי את קולו של זאין מלמטה ,
שוב פעם הוא נדחף .
אבל טוב..הוא היחיד שיכול לעזור לי כרגע ,
אין בררה ,
"זאיייייין" לחשתי לו קצת חזק ,
וניחשתי שהוא קם ישר כמו בפעם הקודמת ,
"הארי ?"
"לאאאא זאת אניי ______"
"הא…מה ..מה עכשיו ?" הוא שאל בקול רדום ,
"תעזור לי לקום"
"מה ?" גמאני לא הייתי מבינה את השאלה הזאת …
"תעלה למעלה למיטה של הארי ותעזור לי לקום !!!"
"למה ?"
"אני אסביר לך אחר כך !!! תוציא אותי מכאן" אני יודעת שאני נשמעת קצת כמו מישהי שהוא חייב לה משהו , אבל הוא לא . אני צריכה להכניס אותו ללחץ . זה הכל .
"טוב , טוב , אני בא"
שמעתי את המיטה מתחתיי חורקת ואז מין בום כזה ,
ניחשתי שהוא נפל על הריצפה …
הוא עלה למיטה של הארי והאיר לי על הפנים עם הפלאפון ,
"מה ניראלך שאתה עושה ????????"
העפתי לו את הפלאפון על הריצפה , בלי כוונה ,
אני מקווה שלא שברתי אותו ..
הארי יכעס עליי:(
לא שברתי .
אני מקווה .
"יופי תראי מה עשית !! אם שברת לי את האייפון את כל כך הולכת לשלם על זה"
הוא מאיים עליי ?
הו כי אם כן אז…
אז …
אז אני אפיל גם אותו !!! למרות שזה לא יהיה כל כך חכם …
"טוב בוא תעזור לי לקום כי הארי לא משחרר אותי"
"למה את רוצה לקום ?"
"ככה"
"ככה זה תשובה של טיפשים"
"למה ?" הוא הולך ליפול בפח עכשיו .
"ככה" ידעעתי !!
"אז אתה טיפש" אמרתי לו מרוצה מהתמרון שלי .
"שיט , טוב בואי כבר"
הוא העיף את הידיים של הארי ממני והארי החזיר אותן ,
"מה זה ..? הוא ער ?"
"כן" פתאום שמעתי את הקול של הארי ליד האוזן שלי ,
אני בטוחה שהאישונים שלי עכשיו נהיו ממש גדולות לא רק בגלל שחשוך ,
אלא גם בגלל שהארי היה ער כל הזמן הזה .
אוי לא !!!
הוא שמע ששברתי לזאין את האייפון ????
עכשיו הוא יכעס עליי …
לא רוצה .
"הא ..טוב אז אני יכול ללכת לישון ?" זאין שאל אותי ואת הארי ,
בליבי קיוויתי שלא ילך …ויקח אותי מכאן ומהר ,
בלב .
אבל מבחוץ הייתי דיי משותקת , ועדיין הייתי בהלם שהארי לא ישן כל הזמן הזה .
"כן.." הארי אמר בזמן שידו החליקה לעבר מותניי ,
זאין התחיל לרדת מהמדרגות ואז פתאום הארי הוסיף "זאין אתה יכול לישון היום במיטה של _____ בחדר של לואי?" הקול שלו היה ערני לגמריי , וכשהוא דיבר יצא חום מפיהו ואוזני התחממה וליבי האיץ את קצב ליבו ברמה של מהירות האור .
"הממממ…טוב" זאין יצא וטרק את הדלת .
עכשיו רק אני והארי היינו בחדר .
הכל היה שקט .
הוא לא אמר דבר .
ואני ?
חוץ מהרעש שהלב שלי עשה לא עשיתי דבר .
ידו האחת עדיין הייתה על מותניי והשנייה התחילה ללטף את לחיי , על שפתיי ,
היד שהייתה על מותניי התחילה לעלות למעלה מתחת לחולצה ,
ועצרתי אותה .
החושך רק יצר יותר מתח , כל כך מעצבן לא לראות את הפנים שלו ברגע זה ,
לא לדעת מה הוא חושב
מה הוא מרגיש
ופתאום שפתיו החמימות נגעו בשלי קלות ,
אי אפשר לקרוא לזה אפילו נשיקה ,
הן סתם היו מונחות שם ,
הוא הוריד את ידו ממותניי והתחיל להתרחק ממני קצת ,
וברגע האחרון בלי לחשוב הרבה
הצמדתי את שפתיי לשלו ,
והרגשתי אותן כל כך חמימות וכל כך חלקות ונעימות ,
כל כך עדינות ,
שלו היו עדינות …
שלי היו פראיות ונתנו את כל כוחן ,
ידי החזירה את ידו של הארי מתחת לחולצתי ומשם הוא המשיך למעלה לעבר החזייה ,
הוא פתח את החזיה ,
וגופו הערום היה פתאום מעליי ,
והנשיקה המשיכה בלהט ,
וכך ויותר מכך הלילה נמשך כמעט עד הבוקר .

בבוקר התעוררתי לבד במיטה ,
הסתכלתי על השעון שהיה תלוי על הקיר ממול למיטה ,
והשעה הייתה אחד בצהריים ,
וואו אני אוהבת לישון הרבה …
שכחתי לרגע מה קרה בליל אמש,
עד ששמתי לב שאני בלי בגדים בכלל !!
נבהלתי .
מאוד .
אני עשיתי את זה ?
אני ?
ואז פתאום התחלתי להיזכר בקטעים קצרים ,
מהלילה ,
החמימות הזאת…
הגוף הזה …
נזכרתי .
אוי ,
אני כל כך עשיתי את זה .
פתאום שמעתי את הדלת נפתחת והארי נכנס ,
הסתכלתי עליו
והוא עליי
ופתאום כל גופי התחיל לבעור מבושה ,
אני לא יודעת למה
זה פשוט היה מצב מביך ..
לא ידעתי מה להגיד ,
והוא הסתכל עליי ונראה כי גם הוא היה מובך ולא ידע מה לומר ,
למרות שאנחנו ביחד כבר כמה שנים ,
אף פעם לא עשינו את זה ..
זאת הפעם הראשונה של שנינו .
זה באמת מצב מביך .
הפעם אני ערומה .
שיט נו .
אני הייתי הראשונה ששברה את השתיקה ,
השתעלתי קלות כדי לנקות את הגרון שלי ולא להישמע צרודה ,
רגע .
צרודה ?
צעקתי ?????
שאר הבנים יודעים ?
הם שמעו ?
לא …
אני בטח צרודה מסיבות אחרות .
"הממ..אתה יודע אולי איפה הבגדים שלי?"
הוא הסתכל עליי לרגע ואז מבטו נח על הריצפה ,
הסתכלתי לכיוון שהוא הסתכל ,
אינה
שם
ממש שם על הריצפה ליד המיטה של זאין.
החזייה שלי .
החולצה…
המכנס …
התחתון .
מביך
כל כך מביך .
"טוב אני אלך שתוכלי להתלבש" הוא התחיל להסתובב לכיוון הדלת ואני צעקתי מהר "לא !!!"
הוא לא הולך עכשיו .
הוא בטח זוכר יותר ממני .
אני עדיין מצליחה לשמוע בראשי את הקול שלו כשהוא ביקש מזאין לישון במטה שלי ,
קול כל כך ערני .
"תסתובב , אני צריכה לדבר איתך קודם"
הוא הסתובב ,
לקחתי את השמיכה וכיסיתי את כל גופי ואז ירדתי במדרגות וניסיתי לא ליפול .
כשסוף סוף כבר הייתי על הריצפה ,
הורדתי את השמיכה מהר והתחלתי להתלבש .
"אני צעקתי אתמול ?"
"לא"
"לא ?"
"לא…"
"מישהו יודע?…"
"הממ..לא…"
"לא ?"
"לואי"
"מההההה ?? למה ??"
הוא הסתובב , ועדיין לא לבשתי את החולצה ואת המכנס ,
ולפני שהוא הספיק להוציא הגה מפיהו כדי להסביר לי למה צעקתי לו "תסתובב !!!!"
"אוי נו באמת גם ככה כבר ראיתי אותך בלי בגדים , תחתונים וחזיה זה לא כזה ביג דיל"
כיווצתי את הגבות שלי והתחלתי להתלבש יותר מהר .
"למה ?"
"כי רציתי לספר למישהו .. ולואי הוא הכי קרוב אליי"
"אז מה ? היית צריך לשאול אותי קודם אם אני רוצה בכלל שמשהו ידע על זה !!!" צעקתי לעברו ,
ואז התחילו הדמעות לזלוג "ומה אם עכשיו הוא סיפר לכולם ?…הם יחשבו עליי דברים לא טובים.."
כבר סיימתי להתלבש והארי בא לכיווני וחיבק אותי ,
הוא ליטף גבי ונישק על מצחי ואמר " אף אחד לא יודע על זה , אני מבטיח לך , חוץ מלואי , אני ביקשתי ממנו לא לספר ..את יכולה לבטוח בו"
"אתה בטוח ?"
"כן" הוא התרחק ממני קצת וחייך אליי .
"טוב" .
התחלנו ללכת לכיוון הדלת ושמעתי את הבנים צוחקים .
ואז נזכרתי שלואי חלם על דובים .
"הארי …" התחלתי לצחקק כמו ילדה בת חמש ,
"לואי חלם על דובים" .