להתעורר מחדש – פרק 11

אני ונריה ישבנו צמודים על ספסל מחוץ למועדון, הרגשתי טיפה מרוחקת, הוא נתן לי הרגשה של רתיעה.
הבטתי על פניו, הוא הביט על רכב מסויים שעמד ממולנו בחנייה.
"למה אתה כל כך מרוחק ממני?" שברתי את השתיקה המעיקה, לסתו הייתה נעולה ועיניו נשארו מביטות על הרכב המזורגג.
"בא לך להסתכל עליי לשם שינוי?" שאלתי בנימה כעוסה. הוא הסיט את מבטו ועיניי סוף סוף פגשו את עיניו האפורות שהיו כה סוערות וכועסות.
"למה אתה כל כך מופנם?" שאלתי הפעם ברוך, מרגיעה את המתח בינינו, לפחות מנסה.
"רקפת…אני לא בשבילך." הוא קבע בקול צרוד ועבה, גרם לצמרמורת מטורפת לעבור במורד גבי.
הבטתי בו, נושכת את שפתיי בזעם שקוף.
הוא הניח פרקיי ידיו על ברכיו ואת פניו חפר בין שתי כפות ידיו הגדולות. נראה אבוד ומבולבל.
"תפסיק, אל תתרץ לי…תגיד שאתה לא בעניין." אמרתי, מביטה על רגלו שהחלה לרעוד ללא הפסקה מעצבים אני מניחה.
"את לא מבינה שזה לא תירוץ." הוא תקף, הרים את ראשו והביט עמוק בתוך עיניי.
"אני רוצה אותך אבל אני לא בשבילך." היה בטוח בעצמו והעצים את הזעם בתוכי, כל גופי החל לרעוד מהכעס שהרגשתי בגללו.
"אתה סתם פחדן." כמעט לחשתי וקמתי מהספסל בחדות.
הוא תפס את ידי בחוזקה והושיב אותי על ברכיו.
ניסיתי לקום, אך הוא היה חזק ממני.
הוא גרם לי להביט בעיניו, לשקוע בהן למרות כל הכעס.
"את לא מבינה ש…" הוא אמר בקול צרוד, הביט בעיניי במבט משמעותי.
"בחיים לא נמשכתי כל כך למישהי, סעמק את…את מדהימה. אני רוצה אותך עכשיו יותר מכל דבר אחר, אבל אני מנסה להגן עליך." הוא אמר, איבדתי אותו לגמרי. להגן עליי?
"ממה בדיוק?" שאלתי, הוא נשך את שפתיו.
"ממני, אני עצבני, אני מתפרץ על כולם. לא משנה מי מולי. אני מפלצת…" הוא לחש את המילה האחרונה וחשב שכל זה, זה מה שירחיק אותי ממנו.
"קטן עליי כל זה, אתה לא מפלצת, אתה מדהים בסדר?אז תפסיק עם זה וזרום עם החיים שלך." אמרתי. גורמת לו להרגיש שאני אוכל לספוג ולהכיל את התכונות האלו שלו.
"את לא יודעת לאן את רוצה להיכנס." הוא אמר ברצינות.
"אני יודעת, אני רוצה ובטוחה." מקווה שיכנע ויתן לשנינו לממש את התשוקה והרצון להיות ביחד.
"את מלאך." הוא לחש בקול צרוד. הקריב את פניי אל שפתיי וריסק את שלו בתשוקה עזה. התנשקנו כאילו אין מחר, מעבירים את התשוקה שאנו מרגישים דרך שפתינו ולשוננו. הוא הצמיד אותי אליו חזק וברכושניות, כל כך אהבתי את זה.
מגעו של גבר, בדיוק כמו שאני אוהבת. יש בו כל מה שאני רוצה.
"רוצה לבוא אלי?" הוא שאל לאחר שהתנתקנו מהנשיקה הארוכה.
"אמ…" "לא מה שאת חושבת…סתם לישון איתי." הוא הסביר את כוונתו וחייכתי חיוך קטן.
"כן." הסכמתי וקמתי מברכיו. הוא הוביל אותי אל האופנוע שלו ועלינו עליו. חבשתי את הקסדה על ראשי ונסענו לביתו.
נכנסנו אל ביתו, הבית היה שקט, שומם וחשוך.
הוא הדליק את האור בסלון והניח על השולחן את המפתחות לאחר שנעל את הדלת.
"רוצה לשתות משהו?" הוא שאל, נדתי את ראשי לשלילה.
הוא תפס בידי והוביל אותי לחדרו.
חדרו היה פשוט , מיטה זוגית צמודה לקיר. ארון ממש בכניסה לחדר בצד ימין וחלון קטן באמצא של החדר.
הוא פתח את הארון ונתן לי מכנס טרנינג שלו וחולצה תואמת לטרנינג.
"תתלבשי אני בחוץ." הוא אמר ונשק לשפתיי.
הוא יצא ואני התחלתי להתפשט, הרגשתי כל כך טוב, הכי טוב בתקופה הנוראית שבה אני נמצאת.
הלבשתי ופתחתי את הדלת, הוא הביט ובחן את גופי, הטרנינג גדול עליי בכמה מידות טובות.
"כן, אני נראית מפחיד אתה יכול להפסיק להסתכל עליי ככה." אמרתי בגלגול עיניים. חיוכו התרחב וידו נכרכה סביב אגני.
"את סקסית בכל מצב, גם ככה." הוא אמר ונשך את שפתיו, הוא כזה מושך, כל כך גברי.
ריחו שיגע אותי, ריח של בושם גברי.
התנתקתי מידו ונזרקתי על המיטה בעייפות ובחיוך ענקי.
"הוא פשט את חולצתו וליבי החסיר פעימה, כל ריבועיו נחשפו לנגד עיניי.
הוא הוריד את מכנסו ונשאר עם בוקסר, הסמקתי מהמבוכה, לא יצא לי להיות בסיטואציה כזו עם גבר.
הוא הצטרף ונשכב לצידי, כיסה אותנו בשמיכת הפוך הנעימה שלו והצמיד אותי אל גופו ברכושניות.
אני אוהבת את המגע שלו, המבט הרציני שלו.
"תודה." הוא אמר וליטף ברוך את פניי. "על?" שאלתי בלחש, מתמכרת למגעו עוד ועוד.
"שקיבלת אותי כמו שאני." הוא אמר, הביט בי ברצינות.
"אני שמחה שהסכמת לזה…תודה." חייכתי, מרוצה במקום שבו אני נמצאת.
"אח…מת עליך." הוא אמר ונישק אותי ברוך ועדינות.
"קדימה, לישון קמים מוקדם מחר." קבעתי כרכתי את ידיי סביב גופו. הוא היה כל כך חם בין כל המזג האוויר הקפוא ששרר בחוץ.
"לילה טוב מלאך."
"לילה טוב נריה."