להתמכר לשטן

הכל חוץ ממני, הא?
היית מוכר את הנשמה שלך לשטן לפני שהיית נותן אותה לי.
אמנם יש מי ומי שיגידו שאני דומה לשטן, ובכל זאת היית מעדיף אותו.
אתה מסוג האנשים האלה, ששנייה לפני שהם משחררים אתה רוצה להחזיר אותם חזרה ליום שהכרת אותם, וכנראה שהשנייה הזו קורה כל יום, כשאתה על סף לשחרר ואני עושה מאמצים כדי להשאיר אותך אצלי.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, אתה קשה, אתה מוזר. אכפת לך ממני, ואתה רוצה, אבל שנייה לפני שאני מתמסרת אליך ומשאירה מאחורי את הכל, אתה מוותר.
נמאס לי להתאמץ, אני מרגישה כאילו אני רצה על הליכון בחדר כושר שהמזגן בו לא עובד, הריאות שלי שורפות ואני מרגישה כאילו זה שאני על המהירות הגבוהה ביותר שהגוף שלי יכול לספוג, ולמרות שהצעדים שלי ענקיים אני עדיין נשארת במקום.
הכל חוץ ממני, הא?
הנשיקות לא עוזרות, הן ממכרות אותי יותר, גורמות לי להבין שאתה כאן וכשהכל יגמר אתה שוב תלך לכל דבר אחד שהוא לא אני, כמו לתת גז על ניוטרל.
אכפת לך ואכפת לך ואתה מתגעגע, אבל כשאני כמעט שלך פתאום אתה מתחרט, כאילו אנחנו במכירה פומבית ושניה לפני שאתה מחליט לקחת אותי והבחור עם הפטיש אומר "בעוד שלוש,שתיים" אתה מתחרט בשניה האחרונה.
אבל אני משתדלת לזכור שהמחיר רק עולה והמכירה לא הפסיקה.
הכל חוץ ממני, הא?
אתה תשתגע בינך לבין עצמך שאתה לא מסוגל להיות אמיתי עם שום אדם, אפילו עם זה שאתה רואה במראה אתה בקושי מתמודד, וכשמגיע אדם אחד ומוכן להכיל את הקצוות הרעים והטובים שלך ביחד ולהפוך אותם לספקטרום של צבעים אתה מחליט לוותר.
הכל חוץ ממני, הא?
שתדע לך שהמכות שלך הפכו אותי לקשיחה, לא פיזיות כמובן.
זוכר שאמרתי שהיית מוכן למכור את נשמתך לשטן?
אז כן, שלום, החלטתי לעשות הסבה ואם אתה לא מבין על מה אני מדברת אז ברוך הבא לגיהינום.
ועכשיו, תמכור לי את נשמתך?