להתחרפן מאהבה – פרק 1

מכירים את זה, שאתם מרגישים שבא לכם להתחרפן?
שאלה טיפשית, כולם מכירים את זה.
מהתחלה.
מכירים את זה, שבא לכם להתחרפן מאהבה?
הופה, לא כולם מכירים את זה.
אבל הרוב נכון?
כי בדרך כלל הנושא הגדול לחירפון בימינו זה אהבה.
זה יכול להיות מאוד חיובי, שאתה כל כך אוהב מישהו שאתה יכול פשוט להתחרפן.
וזה יכול להיות שלילי, שאתה כל כך שונא מישהו, שאתה יכול פשוט להתחרפן.
אתם בטח תוהים מה הקטע של המשפט האחרון..
הרי שנאה זאת לא אהבה, אלה שני רגשות שונים.
אתם שואלים איך אפשר להרגיש את שני הרגשות האלה כלפי אותו אדם?
אני אגיד לכם איך, וברגע שתדעו, אתם תתחרפנו.
פרק 1 :
"אויש נו, צ'אנינג טאטום כל כך לא חתיך אחריי שהוא הסתפר." אמילי אמרה בזמן שמרחה גלוס על שפתיה בשירותי הבנות.
"ממתי שיער משפיע בצורה כל כך משמעותית על המראה?" שאלתי בחיוך.
"קחי לדוגמא את מייק טרקלין, זה שצבע בגרפיטי את חדר המנהל. יש לו גאלח ומין סימן של ברק אידיוטי על השיער.." לא נתתי לה לסיים את המשפט.
"אבל איימס, יש לו פנים יפות."
היא סגרה את ההוט פינק של מאק. "בדיוק, הפנים שלו יפות, אבל השיער? הורס הכל."
"השיער שלו זאת הדרך ביטוי שלו, האופי אומנותי שלו, אם הוא אוהב את זה, למה לא?" ניסיתי להתחכם, ולהגן על מייק, לנסות לא לצאת שטחית.. אבל אמילי ידעה שאני חושבת שהיא צודקת.
"למה לא? כי האופי האומנותי שלו מפריע לי לפנטז עליו עם הויברטור בלילות." היא טפחה לי על התחת ויצאה מהשירותים.
צחקתי, סידרתי את השיער שלי ויצאתי בעקבותיה מהשירותים.
זה היה זמן ההפסקה. המון תלמידים התרוצצו במסדרון.
"את יודעת שקיילי אלטנדור ומייק בייס שכבו אתמול?" כשאיימי התחילה לספר לי על איבוד בתוליה של קיילי, לא הקשבתי.
אני לא מקשיבה לאף אחד כשהוא עובר.
הוא לבש ג'ינס כחול כהה וחולצה שחורה קצרה, התיק שלו היה תלוי ברשלנות על הכתף. ראו את שרירי הידיים שלו מבעד לחולצה והוא נעל נייק שחור.
הוא הלך עם חבר שלו, כמו שאני הלכתי עם איימי.
הכרחתי את עצמי לא להסתכל עליו, אבל לא שלטתי בעצמי.
הסתכלתי עליו, והרגשתי כמו מתכת שנמסה.
העיניים הבוחנות שלו סקרו לי את כל הגוף, והגיעו לעיניים שלי. הוא חקר אותי בחצי חיוך והסתכל עליי לרגע ממושך שנראה כמו נצח.
צמרמורת ארוכה עברה בגופי, והרגשתי שאני עומדת ליפול. הוא חייך את החיוך הממכר שלו, ועבר אותי.
"את מסוגלת להפסיק לבהות בג'ייסון ולהסכים איתי שקיילי זונה?" איימי הוציאה אותי מהפנטזיה שנמצאתי בה.
הייתי צריכה כמה רגעים לעכל, להבין איפה אני נמצאת, מי לידי.
ג'ייסון מוציא אותי מהמציאות.
הסתכלתי עליה ועל העיניים האפורות הקטנות שלה, שמתי יד על הכתף שלה וחייכיתי "היא זונה."

"בבקשה תסבירי לי, בשביל מה אני צריכה פיזיקה בחיים?" שלחתי לאיימי הודעה.
"כדי לחשב את המשיכה בינך לבין ג'ייסון. אבל בעצם אנחנו נצטרך מומחה פיזיקה עולמי." היא החזירה.
"וכדי לחשב את המשיכה בינך לבין קופר, צריך ילד בכיתה ד'." עקצתי אותה.
"אני וקופר ממש מתאימים, תפסיקי לזיין בשכל."
"איימס, הוא שחקן, הוא יזרוק אותך בדיוק כמו שהוא זרק את כל השאר."
"תפסיקי עם המוסריות הזאת, וג'ייסון יותר טוב?"
לא עניתי.
"אוי, עוררתי את המפלצת אה?" היא שלחה אחריי חצי דקה שבהיתי בפלאפון.
"במילא הייתי מעירה אותה לבד בשלב מסוים." עניתי.
"רגע, אז עכשיו את כן אוהבת אותו? לא אמרת לי אתמול שאת שונאת אותו?" הפלאפון נפל מידי.

"ג'סיקה פלאור האם את מתכתבת בפלאפון בשיעור שלי?" מר קינגסקלי עצר את ההרצאה שלו.
פאק. שיט. חרא.
"לא, רק בדקתי מה השעה." כל הכיתה הסתובבה והביטה בי, ראיתי את איימי מחניקה צחוק.
"ניסיון נחמד, הביאי לי את הפלאפון שלך ותקבלי אותו בסוף השיעור." מסרתי לו אותו וחזרתי לכיסא.
לא רציתי להקשיב בשיעור. זה גורם לי להתרכז.
הו, חשבתם להתרכז בפיזיקה? לא. להתרכז בג'ייסון.
הזמן המעולה לחשוב על בנים. המורה מדבר, ואת יכולה לבהות בנקודה על הרצפה, ופשוט לחלום.
לחלום על ההרגשה של הידיים העבות שלו על המותניים שלך, על הלשון שלו מחוללת פלאים בפיך, הזיקפה שלו מתחככת בג'ינס שלכם, החזה שלך נמחץ מבעד לגובה שלו, הגוף שלו, הקוביות שלו, השרירים שלו..
הרגשתי פעימות חזקות מבעד לתחתונים.
ניסיתי להוציא את המחשבה הזאת מהראש, אבל זה חזר כל הזמן.. אני וג'ייסון בחדר השרת, ערומים כשהוא דופק אותי מאחור.
"אפשר בבקשה לשירותים?" צעקתי למר קינגסקלי. הוא הביט בי מבעד למשקפיים הקטנות שלו והנהן.
בתיכון "נורתון" תמיד אפשר לצאת בשיעור, זה למה אני אוהבת את הבית ספר הזה.
העקבים שלי הידהדו במסדרון הריק כשפתחתי את דלת הכיתה. שמחתי שלבשתי ג'ינס ולא חצאית כי אחרת הרגליים שלי היו נפתחות קצת יותר מדי בזמן השיעור.
לא כי מישהו רוצה לרדת לי מתחת לשולחן, אלא כי הפנטזיות שלי רוצות לרדת לי מתחת לשולחן.
נכנסתי לשירותים הריקים והבטתי במראה.
לא הבנתי מה גורם לג'ייסון להסתכל עליי כל פעם מחדש. מה גרם לו להתאהב בי. מה גרם לו לשים לב אליי מהתחלה.
בנים כמוהו מסתכלים רק על הבנות היפות עם גוף של דוגמנית של ויקטוריה סיקרט.
מה מיוחד בי?
העיניים הירוקות המלאות מסקרה שלי הביטו בי בחזרה במראה. העור שלי נראה עוד יותר חיוור מבדרך כלל בתאורה הזאת והשפתיים העבות שלי היו זקוקות לשפתון לחות. עם השיער השחור שלי והמבט החרמן הזה, נראתי כמו הטינה.
בזמן שהסתכלתי על עצמי, דמיינתי את ג'ייסון פותח לי את החזיה מאחור, דמיינתי אותו נושך לי את השפתיים ודמיינתי את הפנים היפות שלו ליד שלי. דמיינתי את הידיים שלו עוברות על כל גופי, ואז התחלתי לדמיין את החדירה שלו לתוכי.
אני לא יודעת כמה זמן עמדתי שם, אבל התחלתי לחשוב ברצינות על להבריז משאר שיעור פיזיקה וללכת לחנות סקס שבתחנת דלק מעבר לרחוב ולשבת שם עשרים דקות טובות.
הייתי כל כך מגורה, עד שנערה משכבה אחרת נכנסה. חייכתי אליה בידידות כשנכנסה לתא הפתוח.
ניסיתי לחשוב על כל נושא אחר חוץ מג'ייסון, אבל לא הצלחתי.
יצאתי מהשירותים, נכנסתי לכיתה, והידקתי חזק את רגליי.

אתם בטח שואלים, מי זה לעזאזל ג'ייסון? למה היא מכונת מין מהלכת? מה כבר קרה ביניהם?
אני מבטיחה לכם שאתם תגלו. כמו שהמורה לספרות תמיד אומרת, סיפור טוב הוא סיפור לא צפוי.