להתחיל מחדש- פרק 20 (ריבים והתאהבויות- המשך, ופרק חדש בשם- הדבר הנכון)

היה נדמה שמצב רוחה של סאם התעודד פלאים מאז כמה חודשים ארוכים; לפתע סאם הרגישה התרגשות מסוימת כשהיא התעוררה בבוקר והלכה לכיתה שלה. היא הרגישה את ליבה הולם בהתלהבות כשהיא ראתה את דין הולך לקראתה בחיוכו המתוק, את גופה מצטמרר לנשיקותיו, ונרעד לחיבוקו.
סאם היתה מאושרת.
"את נראית שונה בזמן האחרון," אמרה לה גברת ברוק כשסאם ישבה אצלה במשרדה בשעה הקבועה שלהן ביום חמישי לאחר שבועיים.
"באמת?" סאם חייכה בלי להבין.
"זה בגלל דין לוקהארט?" היא שאלה בחיוך נעים. "את מדברת עליו הרבה בזמן האחרון…"
סאם צחקה, "אולי…" היא ענתה.
"אני שמחה שאת מרגישה טוב," היא חייכה. "את יודעת שהפגישות שלנו יסתיימו כשהחגים יגיעו?" היא שאלה.
"כן."
"כלומר יש לנו רק עוד חודש וחצי בערך עד שהחגים יתחילו ותצאו לחופשת חג המולד…"
סאם לא ידעה מה לענות.
"לדעתי האישית, אני חושבת שאת מתקדמת נפלא, סאם…" היא אמרה לה וסאם הביטה בה בהפתעה.
"באמת?" היא שאלה.
"בהחלט." היא ענתה. "אמרת שהפסקת לחלום את הסיוטים הללו נכון?"
"כן."
"אני חושבת שזה צעד בכיוון הנכון," היא אמרה."אבל מה שמפריע לי בפגישות זה שאני עדיין מקבלת את התחושה שאת עדיין מאשימה את עצמך במותו."
סאם השפילה את עיניה.
"את צריכה להפסיק להאשים את עצמך ורק אז תוכלי לעבור הלאה…את צריכה לסגור מעגל." אמרה גברת ברוק.
סאם החזירה את מבטה אליה בעניין, "סגירת מעגל?" היא שאלה בסקרנות.
"כן."
"ואיך עושים את זה?"
"יש הרבה דרכים," ענתה גברת ברוק. "את צריכה למצוא את הדרך בשבילך…"
"אני לא מבינה…" מלמלה סאם בבלבול.
"אני אתן לך דוגמא," גברת ברוק צחקה. "נגיד בחור נפרד מבחורה והיא שבורת לב, אז יש אנשים ששורפים את החפצים והמתנות שהבחור השאיר אחריו כדי לסגור מעגל…כדי להמשיך הלאה."
"את אומרת לי שאני צריכה לשרוף משהו שקשור לאנדרו?"
"אם את חושבת שזה יעזור לך," היא ענתה בשקט. "אבל הדרך לסגור מעגל לא הולך בצורה מסוימת וספציפית. כמו שאמרתי לך, את צריכה למצוא את הדרך שלך לסגור את המעגל הזה ולהמשיך הלאה מאנדרו. תמצאי דרך להפסיק להאשים את עצמך.".

סאם וקלואי ישבו על יד אחת השולחנות בקפיטריה בארוחת הצהריים כשקלואי סיפרה לה שטראביס החליט לפרוש מנבחרת הכדורסל לאור ההצקות החוזרות של השחקנים; הוא כבר לא היה מסוגל להתמודד עם המצב.
"והמאמן פשוט נתן לו לפרוש?" היא שאלה בהפתעה.
"אני שמעתי שהמאמן גם עשה לו חיים קשים," ענתה קלואי בנחירת בוז. "כנראה הוא לא אהב במיוחד שאחד משחקניו בנבחרת הנפלאה שלו הוא הומו…"
סאם הביטה לעבר טראביס שישב לבדו בשולחן הפינתי והרגישה כלפיו רחמים.
רק לפני כמה שבועות, הבחור הזה היה בראש הפירמידה; כוכב נבחרת הכדורסל עם החברה הכי יפה בבית הספר, והמון חברים שרק סגדו לעובדה שהוא אומר להם שלום. ועכשיו הוא יושב בשולחן הכי נידח רק כדי להקטין את נוכחותו בחדר עד כמה שיותר כדי שלא יבחינו בו- ועדיין זרקו עליו פירורי מזון וצחקו כשהם פגעו לו בפנים.
סאם החליטה לעשות מעשה וקמה מכיסאה; קלואי הביטה בה בהפתעה כשהיא קמה בחדות ואמרה
"בואי,"
"לאיפה?" קלואי שאלה בחשדנות.
"אנחנו הולכות להתיישב ליד טראביס…" ענתה סאם בשלווה. "תקומי." היא הוסיפה שוב.
קלואי צחקקה בלגלוג, החזירה את מבטה אל המגש שלה ואמרה, "ממש לא."
"למה לא? את רואה איך כולם מתייחסים אליו? את רוצה להיות חלק מזה?" סאם רכנה אליה ולחשה ברוגז.
"סאם," קלואי החזירה אליה את מבטה. "האם את מבינה שהבחור הזה מירר את החיים שלי בשנתיים האחרונות? שהוא לא פספס הזדמנויות כדי ללעוג לי יחד עם ברברה והחברים הקטנים והנלעגים שלו?"
סאם לא השיבה.
"את באמת חושבת שאני אלך ואתיישב ליד בחור שאימלל את החיים שלי פה בפנימייה?"
סאם הפנתה את מבטה לעבר טראביס ונאנחה. היא התיישבה חזרה על כיסאה והביטה ברצינות בקלואי.
"קלואי," היא אמרה בשקט. "זה היה העבר. את לא יכולה לשמור לו טינה בגלל זה…אולי הוא השתנה."
"הוא ניסה להדביק לי מסטיק בשיער רק לפני חודש!"
"את יכולה להתנהג יותר טוב ממנו!" התעקשה סאם. "את יכולה לנסות לעזור לו! לא משנה אם הוא התנהג אלייך איך שהוא התנהג אלייך בעבר- עכשיו הוא בדיוק באותו מצב כמוך…כולם צוחקים ולועגים לו, זורקים עליו דברים וממררים לו את החיים…את יכולה להיות הבן אדם היותר טוב פה."
קלואי נהמה ברוגז והשפילה את מבטה שוב בעקשנות.
"את באמת רוצה לעשות לו בדיוק את מה שעשו לך? את רוצה שהוא ירגיש את ההרגשה שהיתה לך כשהתנהגו אלייך ככה?"
"אולי זה מגיע לו…" מלמלה קלואי בזעף והביטה בסאם בנחישות.
"לאף אחד לא מגיע התנהגות כזאת, קלואי," ענתה סאם בשלווה. "ואת יודעת את זה."
קלואי שוב נהמה ברוגז.
"עכשיו כשהוא יודע איך זה להיות בנעליים שלך, אני בטוחה שהוא לא כמו שהיה." המשיכה סאם. "כול החברים שהיו לו פנו נגדו, עכשיו הוא יודע מי החברים האמיתיים שלו, ועכשיו הוא יודע שאף אחד מהם לא היה חבר שלו…"
"סאם את מרגיזה אותי…" מלמלה קלואי.
"יופי," חייכה סאם. "כי את יודעת שאני צודקת, עכשיו בואי!" היא משכה בזרועה ומשכה אותה מכיסאה.
"אני שונאת אותך…" מלמלה קלואי באוזנה של סאם בשעה שצעדו לעבר שולחנו של טראביס.
"לא נכון. את אוהבת אותי."
"את יודעת שאנחנו מכריזות מלחמה על ברברה במעשה הזה?" היא אמרה לה בלחש ועיניה ריצדו לעבר שולחנה של ברברה.
"ואכפת לך?"
קלואי לא ענתה.
שתיהן ניגשו לשולחנו של טראביס שהרים את מבטו בהפתעה.
"אכפת לך שנשב פה?" סאם שאלה אותו בחיוך נעים.
"אה…ל-לא." הוא גמגם בהפתעה.
סאם וקלואי התיישבו; השנייה רטנה.
"אף פעם לא ממש דיברנו," אמרה סאם לטראביס.
"נכון." ענה טראביס ועדיין בחן את שתיהן בהפתעה.
"אז למדת למבחן שיהיה לנו מחר?" שאלה סאם בקלילות. "אני גרועה בביולוגיה! אני ממש לא יכולה להבין שום דבר-"
"למה התיישבתן פה?" קטע טראביס את סאם.
"יופי- הוא עוד מתנהג אלינו ככה." רטנה קלואי.
"אתה לא רוצה שנשב פה?" שאלה סאם את טראביס והתעלמה מקלואי.
"אני לא מבין למה התיישבתן פה." תיקן אותה.
מבטיהן של קלואי וסאם נתקלו זו בזו וקלואי הסיטה את שלה בגלגול עיניים.
"אתה רוצה את האמת?" שאלה סאם.
טראביס העביר את מבטו אל קלואי שהסתכלה בעקשנות אל מעבר לחדר ואז החזיר את עיניו אל סאם ואמר,"ברור שכן."
"כי כולם מתנהגים אליך חרא." אמרה סאם בפשטות.
"ואתן מרחמות עליי?" שאל טראביס והביט בה ברוגז. "עם כול הכבוד, אני לא צריך את הרחמים שלכן."
"אני לא מרחמת עליך," שיקרה סאם ברוגע ונשענה בכיסאה. "אני לא רוצה להיות חלק מחברה שמתנהגת אליך בגועל רק כי בחרת להיות משהו שהם לא מרשים-אני לא רוצה להיות חלק מהאנשים שהיו חברים שלך לפני כמה שבועות ועכשיו מתנהגים אליך כמו זבל כאילו מעולם לא הכירו אותך; אני לא רוצה להתנהג אליך בצורה מסוימת רק כי כול האחרים מתנהגים אליך ככה…"
טראביס בחן אותה בשקט ולא ענה.
"וחוץ מזה…אני ממש רוצה לעצבן את ברברה," הוסיפה סאם במשיכת כתף. "רואה איך היא מסתכלת עלינו?" היא הוסיפה והנידה את ראשה לעבר ברברה שנעצה בהם מבטים רושפים.
טראביס הביט בברברה ואז החזיר את עיניו לסאם ומבטו התרכך מעט.
"את שונה…" הוא אמר לפתע.
"מה?"
"את שונה ממה שחשבתי." חזר ואמר.
"ומה חשבת שאני?" היא שאלה בחיוך.
"משהו אחר…" הוא ענה בחיוך קטן ומבטו דילג לעברה של ברברה.
"דיברת איתה?" סאם שאלה אותו כשקלטה את מבטו.
טראביס הציץ בקלואי שעדיין ישבה בדממה ואז השפיל עיניו ואמר, "ניסיתי…זה לא היה ניסיון מוצלח במיוחד."
"אולי זה מגיע לך…חשבת על זה?" קלואי פלטה וסאם תקעה בה מבט צורב.
טראביס בחן אותה בזהירות ואז ענה בשקט, "אולי באמת…"
הצלצול נשמע ברחבי הקפיטריה לסיום ההפסקה.
שלושתם קמו מהשולחן וטראביס הביט בהן מעט במבוכה; סאם הבינה את הרגשתו, הוא עמד ליד שתי בנות שהוא אף פעם לא ניסה להכיר או לדבר איתן ושהוא אף הציק לאחת מהן באדיקות עד לפני זמן מה.
"רוצה ללכת לכיתה יחד?" סאם שאלה וניסתה לשמור על טון קליל כדי להפר קצת את המבוכה.
"כן בטח." ענה טראביס.
"אז נתראה אחר כך." הוסיפה קלואי והציצה בטראביס בספקנות והיא הסתלקה מהם.
"היא תמיד ככה או רק לידי?" שאל טראביס כששניהם הלכו לעבר הכיתה.
סאם צחקה. "רק לידך…" ענתה לו.
"הבנתי."
"תבין אותה," סאם אמרה מעט מתגוננת. "זה לא שבדיוק היית החבר הכי טוב שלה פה בפנימייה-להפך, אז תתן לה קצת זמן."
"לתת לה קצת זמן בשביל מה?" שאל טראביס.
"אל תתנשא,"
"אני מתנשא?" טראביס קרא בהפתעה.
"אתה מדבר כאילו למה לך לתת זמן למישהי כמו קלואי-כאילו היא לא שווה את זה…אז תפסיק עם זה." אמרה לו סאם.
"לא התכוונתי לזה ככה." התגונן טראביס מעט במבוכה.
"זה בסדר." אמרה סאם וראתה את דין מתקרב לכיוונה; הוא לא היה בקפיטריה היום והצטרך לעשות עבודה בשביל המורה דייויס בזמן ההפסקה כיוון שלא עשה אותה כשיעורי בית.
"היי." הוא אמר והביט בטראביס בבלבול.
"איך היתה העבודה עם דייויס?" שאלה סאם בחיוך.
"כיף לא נורמאלי," ענה דין ואז אמר לטראביס, "היי אחי."
"היי," ענה טראביס חזרה ושלושתם בדיוק הגיעו לכיתה וטראביס מיהר להתרחק מהם.
"מה את עושה עם טראביס?" שאל דין והביט אחריו.
"אני לא יכולה לדבר עם בנים אחרים עכשיו? אתה אוסר עליי?" שאלה סאם בהתגרות והביטה בו; דין חייך.
"את יכולה לדבר עם טראביס," הוא ענה. "אבל אם זה בחור שונה, אז זה כבר עניין אחר."
"אה באמת?" סאם גיחכה. "אף אחד לא אוסר עליי שום דבר."
"אני לא יכול לקנא לך?" הוא שאל.
"אתה מקנא בטראביס?"
"לא בטראביס," דין גלגל את עיניו. "אבל אם זה טום-לדוגמא- אני ארגיש שונה לגמרי."
סאם בחנה אותו, "אתה יודע ששום דבר לא קורה ביני לבין טום." היא אמרה לו.
"אבל את לא יכולה להכחיש שהוא דלוק עלייך."
"זה שהוא דלוק עליי, לא אומר שום דבר."
"לא?"
"ממש לא."
"למה לא?" הוא שאל.
"כי אתה הבחור שלי…" סאם חייכה אליו ונישקה אותו ברכות.
"ככה אני אוהב את זה." הוא חייך.

פרק חדש- הדבר הנכון

"אתה מאמין באלוהים?"
סאם ודין שכבו על מיטתה של סאם והשעה היתה קצת אחרי חצות. סאם היתה מכורבלת בזרועותיו ולא נעה; היא לא רצתה לזוז, היא רצתה להישאר בדיוק בתנוחה הזאת.
"לא." ענה דין.
סאם הרימה את מבטה אליו בהפתעה, "איזו תשובה תקיפה…" היא אמרה לו והוא צחק.
"אני פשוט לא מאמין." הוא אמר.
"למה לא?"
דין חשב לרגע ואז אמר, "אני לא חושב שיש מישהו שמתכנן בשבילנו את החיים; שיש לנו גורל כתוב איפשהוא למעלה. אני חושב שאנחנו קובעים לעצמנו את דרך החיים שלנו…"
"המ…" סאם מלמלה בהרהור.
"את מאמינה באלוהים, גן עדן וכול הדברים האלה?" שאל דין בעניין.
סאם שתקה לרגע ועצמה את עיניה; היא הרגישה את גופו תחת מגע ידיה והתענגה על זה במובן מסוים.
"אני רוצה להאמין," אמרה לבסוף בשקט.
דין שתק.
"אני רוצה להאמין שיש משהו מעבר למוות…" סאם הוסיפה. "אולי זה גן עדן או אולי עולם אחר יותר טוב מהעולם הזה."
"ומה בקשר לגיהנום?"
סאם דממה שוב לרגע ארוך ואז אמרה, "אני מניחה שאם יש עולם יותר טוב, אז צריך להיות גם עולם פחות טוב."
"זה נחמד לחשוב שיש משהו מעבר למוות," העיר דין.
"כן?" סאם גיחכה.
"כן."
"אבל אתה לא חושב שזה נכון…"
"לא," ענה דין וסאם שמעה בקולו חיוך קטן. "אני חושב שכשמתים אז מתים…אין שום דבר אחרי זה."
"פשוט מפסיקים להתקיים?"
"יכול להיות," דין ענה בהרהור. "אבל אני לא פוסל אפשרות של גלגול נשמות."
"גלגול נשמות?" סאם צחקה בהפתעה והזדקפה כדי להביט בו. "באמת?" היא הוסיפה.
"אני הייתי רוצה להיות צפרדע, אני חושב שהן לגמרי מגניבות," אמר. "לחיות במים וגם ביבשה חייב להיות להיט…"
סאם צחקה.
"מה את היית רוצה?" הוא שאל.
"אמ…" היא חשבה לרגע קצר ואז אמרה,"כלבה. נראה לי שהן נהנות מהחיים."

זה היה כאילו סאם ודין היו שיחת השכבה; כולם דיברו עליהם ועל הקשר ביניהם, בין אם לרעה ובין אם לטובה.
לסאם לא היה אכפת שכולם מדברים עליהם כי האמת שהיא ידעה שהם מתעניינים בעיקר בדין ולא בה; כולם היו די מופתעים מהעובדה שדין התחיל לצאת עם מישהי, ומכיוון שזאת לא מרי קייט (מישהי שכולם ידעו שדלוקה עליו) גרם לכולם לרכל עוד יותר.
מה יש בבחורה החדשה שגרם לדין לוקהארט לצאת איתה? האם העובדה ששתי בנות דודות מאוהבות באותו בחור לא גורמת לדין לדחייה מסוימת?
קלואי סיפרה לסאם שהיא שמעה שמרי קייט לוקחת את המצב בינה לבין דין קשה וסאם לא הצליחה להבין למה. אם מרי קייט יצאה רק פעם אחת עם דין, למה היא כול כך מאוהבת בו?
האם דין גרם לה לאשליות שזה יכול לעבוד ביניהם? למה מרי קייט מתנהגת כאילו סאם נכנסה בין שניהם?
ומה שהכי הציק לסאם זה שהיא לא ידעה אם היא אמורה ללכת אל מרי קייט ולדבר איתה על המצב המביך ביניהן או לא.
"ממש לא." אמרה קלואי לסאם כשסאם הביעה את התהיות שלה לגבי המצב עם מרי קייט. "זה לא העניין שלך אם היא מאוהבת בו או לא…אם כבר זה דין שצריך לדבר איתה כי הוא הידיד שלה,"
"אבל היא בת הדודה שלי,"
"אבל ממילא שתיכן לא מדברות ולא מסתדרות ביניכן," אמרה לה קלואי. "היא תעדיף לשמוע מדין ולא ממך- תאמיני לי."
"אז אני אגיד לדין לדבר איתה?"
"אם את רוצה להבהיר את המצב אז שהוא ידבר איתה…" קלואי משכה בכתפה.
סאם הקשיבה לעצתה של קלואי ודיברה עם דין על זה וביקשה ממנו לדבר עם מרי קייט.
"לדבר איתה על מה?" הוא שאל בבלבול. שניהם ישבו על המדשאות בחוץ וסאם ישבה מולו בישיבה מזרחית כשרגליה משולבות בנינוחות.
"זה מוזר!" אמרה סאם בנחישות. "כולם יודעים שהיא מאוהבת בך לחלוטין והיא בת הדודה שלי ופתאום אתה מתחיל להסתובב איתי וכולם מדברים עלינו שאנחנו זוג…ואתה הידיד שלה! אתה אמור לדבר איתה…לראות מה היא מרגישה בקטע הזה- לנחם אותה או משהו."
דין הסיט את מבטו בגלגול עיניים ילדותי.
"אני לא יכולה לדבר איתה," המשיכה סאם. "כי אנחנו לא מסתדרות בינינו וזה יהיה פשוט מוזר מדי. אתה הידיד שלה ובילית איתה עד עכשיו, אז אתה צריך לדבר איתה."
"בסדר, בסדר," הסכים דין בלית ברירה והשיחה הסתיימה; דין לא היה מרוצה מזה אבל סאם חשבה שזה נחוץ כדי לשפר את הרגשתה בנוגע לקשר ביניהם.
הפגישות של סאם עם היועצת נמשכו וסאם ניסתה להבין איך היא אמורה לסגור מעגל.
היא הרגישה שהיועצת צודקת; שהיא מתחילה לעבור הלאה מאנדרו, ממותו, ומניסיון ההתאבדות שלה אך משהו עצר בעדה, ולפי דבריה של גברת ברוק, זאת היתה האשמה שבעבעה בה.
מה היא צריכה להשיג כדי לעבור הלאה אחת ולתמיד?
למרות שקלואי עדיין הקפידה לשמור מרחק מטראביס, סאם התחילה להתקרב אליו ולחבב אותו באמת; טראביס היה קריר בהתחלה ומעט חשדן בכוונותיה של סאם אך התחיל להיפתח מעט כשהיא המשיכה לחזור אליו ולהתחבר איתו. לעיתים הערותיו היו מעט מתנשאות ומרושעות אך סאם ייחסה את זה לעובדה שהוא היה מפונק ואהוב כמעט כול חייו וההרגל הזה נשאר איתו אך היא הקפידה להעיר לו על זה ולתקן אותו. סאם שאלה אותו איך הוריו הגיבו לעובדה שבנם הומוסקסואל וטראביס גיחך בלעג ואמר שאביו לא דיבר איתו מאז אותו יום ושהוא מקפיד לא להישאר איתו לבד בחדר; ששפתה של אימו רועדת כול פעם שהיא מביטה בו ואחיו הבוגר מתעלם ממנו כליל.
"נשמע שיש לך משפחה תומכת…" אמרה לו סאם בעוקצנות כשהוא סיפר לה.
"זה מדהים כמה שזה נכון." הוא גיחך בתשובה.
לאחר שיחתה של סאם עם דין על מרי קייט, הוא ניסה לדחות כמה שאפשר את הבקשה וניסה להתחמק מהיתקלויות עם מרי קייט; אך לבסוף כשסאם התעצבנה והכריחה אותו לדבר איתה, הוא חזר מהשיחה ואמר לסאם במשיכת כתף שמרי קייט נשמעת בסדר גמור.
או כך לפחות היא רצתה שיחשוב.
"היי סאם," שבועיים וחצי לאחר מכן מרי קייט נכנסה לשירותי הבנות בזמן שסאם היתה מול המראה וניסתה לאסוף את שיערה שהתארך הרבה מעבר לכתפיה בחודשים האחרונים והתחיל להפריע לה- במיוחד בחום הבלתי נסבל של אינֽדיֵאן וֵיילֽס.
"היי," מלמלה סאם בעודה מתעסקת עם שיערה.
"אפשר לדבר איתך?"
סאם הביטה בה בהפתעה וראתה אותה מביטה בה ברצינות תהומית.
"כן בטח…" ענתה סאם והפסיקה להתעסק עם שיערה כדי להתמקד בה. מרי קייט הסתכלה סביבה כאילו היא בוחנת אם יש עוד מישהי בשירותים.
"אין אף אחת," אמרה לה סאם לבסוף.
"אוקי," אמרה מרי קייט. "תראי, אני יודעת שמה שאני עומדת להגיד לך לא עומד למצוא חן בעינייך אבל אני חושבת שאני צריכה להגיד לך את האמת."
סאם בחנה אותה בסקרנות בזמן שהיא המשיכה לדבר.
"כולנו שמענו שאת ודין יוצאים עכשיו," היא אמרה וסאם הבחינה במעט מרירות בקולה. "ואני רק רוצה להגיד לך שהיה בינינו קטע לפני כמה שבועות,"
סאם לא הגיבה.
"אחרי המשחק הראשון של הנבחרת, כשהוא נפנף אותך ועזב איתי את חדרי ההלבשה," היא סיפרה והשתתקה לרגע כדי להתענג על הזיכרון ההוא ואז המשיכה, "שנינו שכבנו."
בטנה של סאם התהפכה.
"אני לא יודעת מה הוא עושה איתך," מרי קייט המשיכה. "כי לשנינו היה קטע לפני שהגעת לבית הספר הזה בכלל, ובלילה ההוא חשבתי שאנחנו מתקרבים עוד יותר כי הוא היה שונה- היה בו משהו אחר- אבל אז פתאום הוא התחיל להסתובב איתך שוב והתחיל להתעלם ממני."
"זה לא נכון-" סאם קטעה אותה בגסות.
"מה לא נכון?" מרי קייט שאלה בשלווה מסוימת.
"הוא לא שכב איתך."
מרי קייט חייכה. "כן?" היא שאלה בשקט, "את בטוחה בזה?"
סאם לא ענתה.
"רק רציתי להגיד לך שאני לא אוותר," המשיכה מרי קייט. "דין היה הבחור שלי מלפני שהגעת והוא ימשיך להיות שלי…זה שהקסמת אותו-ואין לי מושג איך עשית זאת- לא אומר שהקסם המסוים הזה ימשיך לעבוד, בסופו של דבר הוא יגלה שאת לא כמו שאת מתיימרת להיות."
"ומה אני מתיימרת להיות?" סאם שאלה. היא חשבה שמרי קייט מתנהגת בפתטיות.
"ילדה טובה ומתוקה שאין לה מושג מהחיים."
סאם צחקה.
"את הכרזת על מלחמה בין שתינו," מרי קייט אמרה לה בשקט כשהיא מתעלמת מצחוקה של סאם. "ואני לא מפסידה במלחמות. אולי את ניצחת בקרב הזה, אבל לא במלחמה."
"על איזו מלחמה את מדברת?" סאם שאלה ברוגז. "באיזה עולם את חיה? דין מעולם לא היה שלך! דין מעולם לא רצה אותך ולכן אין שום תחרות בינינו!"
"לכי תשאלי אותו אם היה בינינו משהו או לא," ענתה מרי קייט ברוגע. "ואז אולי תביני מי המיותרת במשולש הזה."
סאם הביטה במרי קייט בהשתאות מהולה ברוגז ולא ידעה איך להגיב לה.
האם מרי קייט חיה בעולם דימיוני כולשהוא שאף אחד לא מודע לו?
היא בחנה את עצמה במראה לרגע קצר ואז עזבה את סאם לבדה.
סאם מיהרה לעזוב בעקבותיה; היא היתה מאוד נרגזת ולמרות רצונה, הדברים שמרי קייט אמרה לה הציקו לה מאוד.
האם היא אומרת לה את האמת? האם דין הלך ושכב איתה לאחר שהוא עזב איתה בלילה ההוא? האם הוא כעס עליה עד כדי כך כדי שיילך וישכב עם מישהי אחרת? או שמרי קייט משקרת לה רק כדי לעורר ריב בינה לבין דין? האם יהיה בזה טעם אם היא משקרת?