להתחיל מחדש- פרק 15 (בגידות ופרידות)

"גברת בייקר עדכנה אותי שיש שמועות לא נכונות עלייך שמסתובבות ברחבי הבית ספר," אמרה גברת ברוק לסאם.
שתיהן ישבו במשרדה לאחר יום לימודים ביום חמישי. סאם היתה עייפה.
"נכון," הסכימה סאם.
"את רוצה לספר לי עליהן?" שאלה גברת ברוק.
"הן לא נכונות," ענתה סאם בקצרה. "אני לא בהיריון."
"אז למה את לא סותרת את השמועות?" שאלה גברת ברוק בעניין ורכנה לעבר השולחן כדי להביט בסאם ביתר ריכוז. היא לבשה חולצה לבנה קצרה אוורירית וחלון משרדה היה פתוח אך שום רוח קלילה לא נכנסה דרכה. סאם תהתה למה היא לא מדליקה את המזגן שיש במשרד.
"אני מנסה לעזור למישהי," ענתה סאם.
"ואת צריכה שידברו עלייך כדי לעזור לה?"
"כרגע כן," ענתה סאם.
גברת ברוק בחנה אותה, "זה בטח מישהי שחשובה לך אם את מוכנה להקריב את עצמך ככה…" העירה.
"אלה רק שמועות," סאם נבוכה. "ממילא יתברר לכולם בסוף שזה לא נכון ולא כול כך אכפת לי אומרים עליי אם זה לא נכון….".

סאם היתה עייפה מאוד לאחר הפגישה עם גברת ברוק והיא ישבה בחדר האוכל עם קלואי כשעיניה נעצמות מעצמן. לא היה לה תיאבון.
"למה את עייפה כול כך?" שאלה קלואי כשהיא בולסת את ארוחת הערב.
הסיוטים של סאם נמשכו ולמרות שהיא כבר לא התעוררה באמצע הלילה יותר, הן הסתננו לחלומותיה בזמנים אקראיים ושינו את החלום המקורי ללילה הגורלי ההוא וסאם המשיכה להתעורר כשהיא מתנשפת ומתנשמת כאילו היא רצה מרתון.
היא לא סיפרה לקלואי על הסיוטים, כי אם היא היתה מספרת לה, היא היתה צריכה לספר לה גם את סיפורו של אנדרו וזה היה משהו שסאם לא רצתה לדבר עליו בפני איש.
"היי," טום הצטרף אל שתיהן בחיוך שמח.
"למה אתה שמח כול כך?" פלטה קלואי לעברו.
"כי הרגע קיבלתי 89 במבחן מתמטיקה, חברה יקרה!" הוא ענה באושר.
"מזל טוב," מלמלה קלואי.
"יפה," סאם חייכה בעייפות אליו כשהיא בקושי מצליחה להשאיר את עיניה פקוחות. ראשה היה שעון על כף ידה.
"את נראית די מותשת," העיר טום לסאם.
"רק קצת…" ענתה סאם ועצמה את עיניה כדי לנוח קצת.
"תלכי לחדר שלך לישון סאם," אמרה קלואי אבל סאם לא הגיבה.
"אה, סאם?" קול חדש חדר למוחה של סאם והיא פקחה את עיניה לשמיעת הקול המוכר.
דין עמד ליד שולחנם והביט בה.
"אפשר לדבר איתך רגע?" הוא שאל. עיניו הכחולות נעוצות בה ברצינות לא אופיינית ומעט דריכות.
"לא," ענתה סאם בחדות, קמה מהכיסא והלכה מהם. היא לא רצתה לראות את דין וגם לא לדבר איתו.
היא יצאה מהקפיטריה אך הבחינה שדין בא אחריה.
"סאם, אל תהיי ככה!" הוא קרא אחריה וסאם הגבירה את קצב צעדיה.
"תסתלק ממני, דין!" היא קראה בלי להפנות אליו מבט. כול הכעס שהצטבר כלפיו בשבועות האחרונים התחיל להתפרץ החוצה.
"למה את כועסת?" סאם שמעה אותו שואל לא מבין.
היא עצרה לפתע והסתובבה לעברו בתנועה חדה; דין נעצר בהפתעה אחריה.
"מה אתה רוצה?" שאלה אותו ברוגז.
דין נראה די מבולבל מהתנהגותה, "אני רוצה לשאול אותך שאלה…" הוא אמר.
"אז תשאל."
"זה בקשר לשמועות," הוא אמר ונראה לא נינוח. "הן נכונות? את באמת בהיריון?" הוא שאל בהיסוס.
סאם נחרה בבוז בהפגנתיות, "אז עכשיו אתה נזכר לשאול אותי על זה? אחרי שהתחמקת ממני במשך שבועות? אחרי שהתעלמת ממני? למה שלא תמשיך להאמין לשמועות המטופשות האלה, דין!" היא הוסיפה בכעס והסתובבה חזרה ושוב התחילה ללכת ממנו בצעדים מהירים.
"אז זה אומר שהשמועות לא נכונות?" הוא שוב הלך בעקבותיה.
"לא!" סאם עצרה שוב כדי להסתובב אליו בחריפות. "הן לא נכונות! ועכשיו תעזוב אותי במנוחה!" הוסיפה בכעס, הסתובבה חזרה והלכה ממנו- הוא לא הלך אחריה.
סאם לא רצתה להודות בזה אך חלק ממנה רצתה שהוא ירדוף אחריה ויתנצל שוב; יסתכל אל תוך עיניה ויגיד לה שהוא מחבב אותה…יותר מידידים.
אבל דין לא עשה דבר כזה; סאם המשיכה ללכת בצעדים מהירים ויצאה מבניין הלימודים ומצאה פינה מוסתרת כדי לעשן. הדמעות חנקו את גרונה אבל היא לא בכתה.
היא התיישבה על האדמה, הוציאה סיגריה והדליקה אותה; זה הדבר היחיד שהרגיע אותה בימים האחרונים.
למרות שזאת ג'ינה שהיתה בהיריון,סאם הרגישה כאילו כול הלחץ מופעל עליה. למרות שהיא התעקשה שהשמועות לא מפריעות לה, היא שיקרה, כי היתה לה תקווה קטנה שלא באמת יאמינו לשמועות המטופשות ההן-לפחות קיוותה שדין לא יאמין בהן, אך היא טעתה וזה איכזב אותה…
היא חיכתה עד תשע בערב כדי לחזור לחדרה; היא לא רצתה להיות עם ג'ינה באותו חדר יותר מדי. לאחר הריב שלהן, ג'ינה התכנסה בעצמה ונראתה עוד יותר מודאגת ומוטרדת וסאם כבר לא ידעה מה להגיד יותר. היא אמרה כול דבר אפשרי כדי לנחם אותה, לייעץ לה, כדי לעזור לה אבל לא נראה שג'ינה הפנימה שום דבר.

למחרת לאחר ארוחת הצהריים בשתים עשרה כשסאם חזרה לכיתה לשיעור ביולוגיה, הכול התפוצץ.
ברברה ונטלי עמדו בפינת הכיתה וצחקקו כשסאם נכנסה והלכה להתיישב במושבה. כמעט כולם היו בכיתה אך המורה איחר.
סאם ראתה את ג'ינה נכנסת אל הכיתה בראש מורכן וניגשת אל מושבה מול שולחנה של סאם. היא נראתה עגמומית ומרושלת כמו בשבועות האחרונים.
דין ובריאן הסתודדו יחד במושבים שלהם וסאם ניסתה להתנהג כאילו היא לא שמה לב לקיומו של דין אבל כול הזמן הציצה לעברו באי רצון; לא נראה שהוא מתייחס אליה יותר מדי וזה שיגע אותה.
ג'ינה לא הסתובבה כדי לדבר עם סאם- כמו שהיא עשתה תמיד ביום רגיל- וסאם ישבה במושבה בשקט. לאחר כמה רגעים היא שמה לב לברברה ונטלי מתקרבות אליהן.
סאם הזדקפה למראה שתי הבנות מתקרבות אך שתיהן חלפו על פני שולחנה וניגשו אל ג'ינה.
"אז ג'ינה," אמרה ברברה בקול רם שנראה היה שהדהד בכול הכיתה. "שמענו שזאת את מי שבהיריון באמת ולא סאם,"
ג'ינה קפאה וסאם הרימה את מבטה אליהן בהפתעה.
"אבל האמת שאני לא באמת מאמינה לזה," המשיכה ברברה כשהיא מקפידה לדבר בקול רם מספיק כדי שכול הכיתה תמשיך להקשיב; כול הכיתה בהתה בהן.
"אני לא חושבת שמישהו באמת יחשוב על לשכב איתך," אמרה ברברה. "בלי להעליב, כן?" היא הוסיפה במהירות בזמן שנטלי מחייכת מאחוריה.
ג'ינה שתקה ונראה היה שהיא עוצרת את נשימתה. היא הרכינה את ראשה ועצמה את עיניה; סאם ניחשה שג'ינה מנסה להתעלם ממה שקורה.
"מה את מנסה לעשות?" סאם קמה ממושבה לאחר כמה רגעים טעונים ביותר של דממה.
ברברה הפנתה את מבטה אל סאם באיטיות ונעצה בה מבט קר. מאז אותו לילה בחדרו של דין, נראה היה שברברה לא מחבבת כלל וכלל את סאם.
"מה את ניסית לעשות כשנתת לכולם לדבר עלייך?" היא החזירה בקול מחושב וזהיר. "רצית תשומת לב? רצית שכולם ישימו לב שאת קיימת?"
כול הכיתה הביטה בהם בנשימה עצורה. סאם הרגישה את האדרנלין פועמת בראשה.
"זה בדיוק מה שרציתי," סאם ענתה בעוקצנות. "שכולם יחשבו שאני בהיריון, תפסת אותי!" היא הרימה את ידיה כנכנעת.
"את כול כך עלובה, ברוקס," ברברה אמרה לה. "משקרת לכולם רק כדי לקבל תשומת לב…"
"ואת בדיוק ההפך," סאם אמרה לה. "משפילה בחורות בפני כולם רק כדי להרגיש שמץ של ערך עצמי- אבל ברברה, האמת היא שאת סתם מישהי שכולם שונאים בסתר…"
ברברה נעצה בה מבט זועם ונראה היה כאילו היא תתנפל על סאם עוד שנייה.
"שלום כיתה!" נכנס מר דייויס לכיתה לפתע, המורה לביולוגיה, וקטע את ברברה וסאם. הוא ניגש אל קדמת הכיתה בלי לשים לב למה שקורה, "בואו תתיישבו ילדים." הוא הוסיף.
לפתע ג'ינה קמה בתנועה חדה, אספה את התיק שלה ויצאה מהכיתה בצעדים מהירים.
"בלוסום!" המורה דייויס קרא אחריה בהפתעה אך ג'ינה לא התייחסה אליו,"מה קרה לה?" הוא הוסיף בשאלה.
"ההימור שלי זה בחילות בוקר, המורה…" אמרה ברברה מבלי להתיק את מבטה מסאם ונשמעו צחקוקים בכיתה אבל לא נראה שהמורה דייויס מבין מה קורה. ברברה ונטלי חזרו למושבים שלהן וסאם התיישבה חזרה בכיסאה.
איך ברברה גילתה על ההיריון של ג'ינה? איך היא גילתה שסאם שיקרה וזאת לא היא שבהיריון?
קלואי היתה היחידה שידעה שג'ינה היא זאת שבהיריון וקלואי לא היתה בוגדת בה; אבל כשסאם חשבה על זה, קלואי סיפרה לטום שלא היא זאת שבהיריון, אולי היא החליטה לספר לו אחר כך מי באמת בהיריון?
האם קלואי היתה עושה דבר כזה כשסאם בפירוש אמרה לה לא לספר לאף אחד?

**

דין היה בחדרו לבד, כשהוא שרוע על גבו במיטתו; היה בידיו כדור כדורסל שאותו הקפיץ אל התקרה ותפס אותו בחזרה.
בריאן היה עם גרג והחבר'ה בחדר הבידור של הבנים והם צפו במשחק כדורסל בטלויזיה, אבל דין לא רצה להצטרף אליהם והעדיף לשבת בשקט בחדרו, עם מחשבותיו: דבר שממש לא דמה לדין המוחצן והקולני.
בתקופה האחרונה, דין מצא את עצמו הרבה יותר מרוחק מחבריו ופחות קשוב אליהם ולשטויות שלהם; בשבועות האחרונים, הדבר היחיד שהתחיל לעניין את דין היתה בחורה אחת :סאם ברוקס.
דין אף פעם לא באמת התעניין בבחורה מסוימת- הוא כמובן נמשך להרבה בנות בתקופות שונות, ואפילו היתה לו חברה קבועה לזמן מה, אך סאם היתה שונה.
דין היה מהופנט מסאם; היתה לה הילה של מסתורין סביבה, כאילו יש איזו חומה שמקיפה אותה ודין לא מצליח להבין את הדרך להיכנס פנימה. עיניה הביעו עצבות מסוימת שדין לא הצליח לפענח; סאם סירבה לדבר על דברים מסוימים מעברה ודין התחיל לתהות למה…
מרי קייט רמזה לדין כבר כמה פעמים, שעברה של סאם היה מפוקפק אך כשדין ניסה לדלות ממנה פרטים, היא סירבה לדבר.
דלת החדר נפתחה לאחר חצי שעה שבה דין המשיך לשכב במיטתו ולהקפיץ את הכדור, ובריאן נכנס פנימה; הוא הביט בדין שהיה שרוע במיטתו וגלגל את עיניו בשעה שנשכב במיטתו שלו בריפיון.
"אחי, נהיית ממש מבאס לאחרונה," העיר בריאן לדין שהמשיך להקפיץ את הכדור אל התקרה ולתפוס אותו חזרה.
"מצטער."
"מה הקטע איתך?" שאל בריאן והציץ בו. "זאת בגלל הסאם הזאת?" הוסיף בשאלה.
דין שתק.
"מרי קייט שאלה עליך," המשיך בריאן כשדין לא הגיב.
"באמת?" אמר דין ללא עניין ניכר.
"כולם ממשיכים לדבר על ג'ינה," הוסיף בריאן ודין הפנה את מבטו אליו. "אני עדיין לא מאמין שהיא בהיריון באמת. ברברה אמרה שהיא בטוחה לגמרי ושהמקור שלה אמין."
"מי האבא של התינוק?" שאל דין.
"לא יודע," בריאן משך בכתפו. "ברברה אמרה שהיא לא יודעת…"
דין זרק את הכדור שוב באוויר ותפס אותו חזרה.
"כבר שבועיים שלמים אומרים שסאם היא בהיריון ושנינו יודעים כמה ברברה,נטלי, מרי קייט וכולם ירדו עליה, ובסוף מתברר שהיא חיפתה על ג'ינה." אמר בריאן בהרהור מסוים. "זה היה דבר יפה מצידה לעשות…"
דין נעץ את מבטו בתקרה ולא אמר כלום אבל בריאן ידע מה הוא חושב. הוא הכיר את דין יותר מדי טוב.
"לתת לכולם לדבר עליה כדי לחפות על חברה- זה משהו שלא ראיתי אצל בנות עד עכשיו." אמר שוב בריאן.
דלת החדר נפתחה שוב ומרי קייט נכנסה בה. דין הבחין בבריאן מחייך בגלגול עיניים לעברה כשראה אותה.
"היי בנים," אמרה וסגרה את הדלת.
"היי," ענה דין והמשיך להקפיץ את הכדור.
"איך עברת את האחראי?" שאל אותה בריאן.
"הוא בדיוק הלך להכין לעצמו קפה," חייכה מרי קייט בתשובה והתיישבה על אחד הכיסאות שהיו ליד שולחן הכתיבה.
"איפה היית עד עכשיו, דין? חיפשתי אותך ולא היית עם בריאן וגרג," מרי קייט הביטה בדין השרוע על המיטה. "היית פה?"
"כן," ענה.
"דין שלנו העדיף לשקוע במחשבות על סאם ברוקס ולא לבלות איתנו," העיר בריאן בגיחוך והבחין איך מרי קייט מסמיקה.
"סאם?" היא פלטה. "למה שתחשוב עליה?"
"בטוח שמעת את הרכילות עד עכשיו," ענה בריאן למרי קייט. "שברברה דיברה עם ג'ינה לפני כולם בכיתה שלנו וגילתה לכולנו שג'ינה היא זאת שבהיריון וסאם פשוט חיפתה עליה…"
"נכון, שמעתי…" הסכימה מרי קייט באי רצון.
"את לא חושבת שזה היה דבר די אמיץ מצידה לעשות? לתת לכולם לחשוב שהיא בהיריון רק כדי להגן על ג'ינה?" בריאן נהנה לראות את מרי קייט מתפתלת לשמע המחמאות על סאם. היא ידעה שדין מעוניין בה והיא שנאה את העובדה שסאם מצטיירת בצורה כול כך טובה אצלו.
"תעשה לי טובה," נחרה מרי קייט בבוז. "היא ידעה שבסופו של דבר נגלה שהיא לא באמת בהיריון ושזאת ג'ינה וכולנו נחשוב בדיוק את מה שאתה חושב עכשיו – שהיא כול כך אמיצה, וכול כך טובת לב,"
"את חושבת שהיא עשתה את זה בכוונה?" דין הפסיק לזרוק את הכדור באויר והביט במרי קייט.
"ברור!" ענתה מרי קייט בבוז. "אני מכירה אותה, תאמין לי…" היא הוסיפה.
"אני חושב שאת קצת מקנאת," העיר בריאן ומרי קייט הסמיקה.
"למה שאקנא בה?" היא ירקה ברוגז. "אין לי במה לקנא אצלה."
דין הביט במרי קייט שנראתה מאוד נרגזת וחזר לזרוק את הכדור באויר; הוא לא בדיוק האמין לה, מרי קייט היתה דלוקה עליו וזה היה די ברור שהיא מקנאת ודין לא חשב שסאם כזאת.
אבל האם הוא מכיר אותה?
"היא סתם שקרנית," המשיכה מרי קייט. "למה היא לא הכחישה את השמועות וזהו? זה לא שהיינו מגלים שג'ינה בהיריון אם היא היתה מכחישה את השמועות. היא סתם רוצה תשומת לב." הוסיפה בזעף.
"קודם היא היתה זונה שנכנסה להיריון מבחור מזדמן ועכשיו כשמתברר שזה לא נכון ואחרי שהפצתן בכול הבית ספר את הרכילות ואת העובדה שהיא זונה-עכשיו היא שקרנית שרוצה תשומת לב?" בריאן גיחך והניד בראשו כלא מאמין. בנות יכלו להיות כול כך מרושעות.
"אתם לא מכירים אותה כמוני," התגוננה מרי קייט.
"אני לא מאמין שאתן באמת בנות דודות," אמר בריאן.
"לצערי," מלמלה מרי קייט.
"לדעתי כולכן סתם רוצות לרכל על מישהי ולרדת עליה ותפסתן את סאם כשעיר," אמר דין לפתע. "ברברה נעלבה ממנה כשהיינו אצלי לפני כמה שבועות, במסיבה הקטנה, אז היא רוצה להתנקם בה, וכולן נגררות אחריה."
"זה לא נכון!" נעלבה מרי קייט. "לא אכפת לי אם ברברה רוצה להתנקם בה או לא."
"יש לך עניין אישי אחר בזה," חייך בריאן לעברה והיא הסמיקה שוב.
"אני לא מאמין שהיא עשתה את זה בכוונה," דין משך בכתפו. "אני חושב שהיא באמת ניסתה לחפות על ג'ינה." הוסיף ומרי קייט הביטה בו בהפתעה ורוגז.
"גם אני לא חושב שהיא עשתה את זה בכוונה," הסכים בריאן. "לא נראה שאכפת לה כול כך מה כולם אומרים…"
"לכולם אכפת מה אומרים," העירה מרי קייט בזעף.
"סאם שונה מכן," פלט דין בשקט אל חלל החדר. מרי קייט ובריאן הפנו את מבטם אליו בהפתעה; בריאן חייך בשקט, הסיט את מבטו ולא אמר כלום ומרי קייט נראתה די המומה וקפואה.
דמותה של סאם התגבשה לה בראשו של דין שלא הבחין איך מבטה של מרי קייט צורב אותו; שיערה החום הבהיר שגלש עד מעבר לכתפיה ומסגר את פניה העגולות ואת עיניה העצובות, גובהה הנמוך עם גופה הכחוש מעט, פיה הקטן והדמוי לב שלא הרבה לחייך, איך שהיא תמיד הסיטה את שיערה מאחורי אוזנה כשהיא דיברה איתו והשפילה את עיניה כול פעם…
"טוב," מלמלה מרי קייט לאחר כמה רגעים של שתיקה. "אני חושבת שאלך." היא אמרה וקמה מכיסאה בדכדוך מסוים, "אז להתראות…" היא הוסיפה ויצאה מהחדר.
בריאן הביט אחריה לרגע קצר ואז הפנה חזרה את מבטו אל דין ואמר
"אז אתה באמת מחבב את סאם ברוקס,אה?" הוא שאל.
"נראה לי שכן," ענה דין ותפס את הכדור שנפל חזרה מהאויר והחזיק אותו בידיו לרגע ארוך; לפתע הוא נזכר בפעם שתפס אותה במקלחות של הבנות כשהיא עטופה רק במגבת קטנה עם שיערה הרטוב נופל על כתפיה הערומות ומביטה בו בהפתעה גמורה כשהיא לא יודעת מה לומר לרגע ארוך.
מאז דין לא הפסיק לחשוב עליה…