להתחיל מחדש במקום חדש ♥- פרק 5

נקודת מבט תגל:
האדם המבוגר קם מהספסל והלך כאילו כל זה לא קרה.
אושר בא ללכת גם אבל חבורה של נערים בגיל שלנו באו וחסמו לו את הדרך.
שלחתי לבן הודעה ליתר ביטחון שיבוא לפארק והתקרבתי מעט.
"תקשיב לי לטובתך אני אומר את זה או שתביא לנו חומר או שתשלם על החומר שמכרת לנו" האמצעי אמר, הוא היה בגובה של אושר אבל יותר גדול ממנו, היה לו שרירים והוא נראה חזק ברמות.
"אין לי איך לשלם לך אתה יודע, והחומר מגיע לפי הזמנה" אושר אמר בלי פחד.
אז תשלם בחייך" האמצעי אמר והוציא אולר.
"לאא!" צעקתי ורצתי ליד אושר.
"מה את עושה פה?" אושר צעק עליי והחזיק בזרועי בחוזקה.
"עקבתי אחרייך דאגתי לך תשחרר אותי" צעקתי עליו בחזרה, היד שלי החליפה צבעים.
"ילדה דפוקה" אושר אמר ושיחרר את ידי.
"כשיהיה לי כסף אני אשלם לך" אושר אמר ובא ללכת יחד איתי.
"לא הבנת. עכשיו או אף פעם" ההוא אמר.
"אף פעם כנראה" אושר אמר בביטחון.
"מה השם שלך?" האמצעי אמר שאל אותי וסובב אותי אליו.
"היא לא קשורה לזה" אושר אמר ועמד לפניי.
"שאלתי היא תענה" הוא אמר.
"תגל אמסלם" אמרתי בלי פחד.
"למה אמרת לו?! ילדה מטומטמת שכמוך" אושר אמר בצעקה.
"דבר יפה. אני ירדן" הוא אמר ונישק את ידי.
"אתה איתנו בפנימיה לא?"שאלתי והוא הנהן בראשו.
"החבר החמוד שלך חייב לי כסף" הוא אמר והסתכל על אושר. ירדן עדיין אחז בידי.
"הוא לא החבר שלי" אמרתי בצורך להדגיש את זה.
"הוא סתם דביל" אמרתי וזרקתי לעברו מבט מזלזל.
"אה יענו את עכשיו נגדי?!" אושר אמר בקול פגוע.
"לא. אני לא עם אף אחד" אמרתי בהתגוננות.
"תתרחקי ממנו הוא מביא רק צרות" ירדן אמר נישק ללחי , שלח מבט אזהרה לאושר והלך.
"אתה מוכר סמים?" שאלתי בשקט, אחרי כמה שניות הוא הנהן.
"תצא מזה" אמרתי בשקט והתיישבתי לידו על הספסל.
"לא יכול" הוא ענה באטימות.
"למה?" התעקשתי לדעת את האמת.
"לפני כמה זמן בן עשה למעני טובה וגילה שיכול להיות שאמא שלי לא נרצחה, לא הייתי מסוגל ללכת לקבורה שלה אז אני לא יודע את האמת אני מתכוון לבדוק אם זה נכון" אושר אמר כשיידיו מכסות את פניו.
"אני איתך בכל מה שתחליט" אמרתי והנחתי את ידי על גבו.
"בכל דבר" אמרתי וחיבקתי אותו.