"להתאהב" – הקדמה + פרק 1

הקדמה :

אמילי היא נערה בת 14, אשר עברה עם משפחתה דירה.
היא עוברת גם בית ספר, והיא עוברת לחטיבת הביניים "סקול לי". אמילי עולה לכיתה ט'.
אחותה הגדולה, טליה, היא בת 17 ועולה לכיתה י"ב.
אחיה הקטן, יניב, הוא בן 8, עולה לכיתה ג'.
לאמילי יש חברה הכי טובה – קוראים לה אלינור. היא מפחדת שהן יתרחקו בגלל שאמילי עברה דירה ובית ספר.
אמילי מפחדת להתאהב, והיא גם לא רוצה, אך כשזה קורה, היא לא תתחרט על כך.

פרק 1 :

"אמילי, האוכל מוכן, בואי" קראה לי אמא מהמטבח.
יצאתי מחדרי החדש, בדירה החדשה, והתקרבתי לשולחן האוכל. שם חיכתה לי המשפחה. אמא, אבא, טליה ויניב ישבו שם. כולם נעצו בי מבטים, חוץ מיניב, שטרף את האוכל שלו. התעלמתי מהמבטים, התיישבתי במקומי והתחלנו לאכול בזמן שאמא בירכה אותנו בתיאבון.
"אז, אמילי" פנתה אליי טליה, "מתרגשת?" שאלה.
"לקראת מה?"
"בית הספר החדש", ענתה, "איך את חושבת שתסתדרי?"
"אממ…" לקחתי את הזמן לחשוב, "אני חושבת שבסדר" אמרתי, ובאמת חשבתי כך.
חשבתי שאני אשתלב טוב עם הלימודים, והחברה, ושאני אמצא חן בעיניי המורים. אבל אני מפחדת לאבד את החברה הכי טובה שלי, אלינור. אני מפחדת שלאט לאט נתרחק ונתקרב לניתוק הקשר. כבר לא נהיה כמו פעם. לא נלמד כבר באותו בית ספר, באותה כיתה, ולא נשב באותו שולחן בכיתה כמו פעם… כבר לא נגור באותו בניין, באותה קומה, כבר לא נתנחל אחת אצל השנייה כל יום.
קשה לי להיפרד מאלינור. ברור לי שנשמור על קשר; ניפגש, נדבר, נסתמס, אבל זה לא יהייה אותו הדבר.
אני יודעת שהרבה מאוד אנשים עברו את זה, וזה לא סוף העולם. העובדה הזאת קצת מקלה עלי. רק קצת.
בכל מקרה, זאת הולכת להיות התחלה חדשה, ויש לי הזדמנות להתחיל דף חדש, ולהכתיב עליו חיים חדשים, שונים ואחרים.
'אני הולכת להשקיע בלימודים' חשבתי לעצמי, 'אני הולכת לספוג מחמאות מההורים, ולשמור על קשר עם אלינור'.
"ולא להתאהב" אמרתי בשקט לעצמי.
"אמרת משהו?" שאל אבא.
כניראה הוא שמע אותי ממלמלת.
"לא" חייכתי.
בקיצור, מחר אני מתחילה חיים חדשים כ"אמילי בנסון החדשה".