להתאהב באויב-פרק 3

אנה פקחה את עיניה, והביטה בפיטר שהביט בה.
״מה אתה עושה פה?!״ קפצה מיד ממיטתה. הוא הביט בה בשעשוע. ״באתי להעיר אותך לארוחת צהרים״ אנה מלמלה דברים לא מובנים והנהנה. היא יצאה מהבקתה, ופיטר יצא אחריה, מלמל לעצמו כמה שהיא קשה.
הם ישבו בחדר האוכל. אנה אכלה ופיטר הביט בה בשתיקה. ״אני רואה שהיית רעבה״ צחק.
לפתע היא הביטה בעיניו היפות. רק טוב ראו בהן. היא ידעה שהוא לא עושה לה דברים בכוונה.
אך המחשבה שהוא כולא אותה פה החליאה אותה. היא המשיכה להביט בפניו, וראתה דברים שלא ראתה. פניו היו יפות, עדינות אך עם זאת קשוחות.שפתיו בשרניות, מלאות,אדומות. עושות חשק לנשק אותן. מיד הוציאה מחשבה זאת מראשה . אינה יכולה להתאהב בו, הוא כולא אותה כאן.
״יש לך חברה?״ שאלה אותו לפתע. הוא היה נראה מופתע מעט, אך בכל זאת חייך.
״כן,אנחנו מאורסים״ חייך אל אנה. אנה הרגישה איך ליבה נצבט.
׳מה את מקנאה?את בכלל לא אוהבת אותו׳ חשבה לעצמה בכעס , כועסת על עצמה.
״אתה אוהב אותה?״ חייכה אליו. ״מאוד״ חייך בחולמנות. אנה קמה מהכיסא ויצאה מהחדר אוכל.
היא לא ידעה מה עובר עליה, איך נותנת לעצמה להתאהב בו. היא אוהבת את רוב!
״אני חייבת לברוח מכאן״ מלמלה לעצמה והחלה רצה אל עבר הגדר הגבוהה.
גדר התיל. היא ידעה שאם היא תטפס על הגדר תפצע, אך לא היה לה אכפת.
היא שמה את רגלה הימנית על הגדר והחלה מטפסת, יוצרת חתכים עמוקים על עורה הבהיר.
״אנה! מה לעזאזל את עושה?! רדי מיד!״ שמעה את קולו של פיטר.
לפתע איבדה את שיווי משקלה ונפלה מהגדר, ישר לתוך ידיו החסונות של פיטר.
״תעזוב אותי!״ התנערה מידיו של פיטר שאחזו בה בעדינות.
״אני שונאת את המקום המפגר הזה!״ צרחה בייאוש והתיישבה על האדמה הלחה.
רק יומיים הכירה את פיטר, וכבר יופיו ואישיותו כבשו את ליבה.
פיטר כרע את ברכו הימנית ליד אנה והביט בעיניה. ״אני כל כך מצטער על מה שאני הולך לעשות עכשיו״ לחש, והרים אותה בסגנון כלה.
״מה אתה עושה?! תוריד אותי!״ צרחה אנה על פיטר. הם נכנסו לחדר הבידוד.
כל פעם אשר מישהו היה עושה משהו שלא נראה לאחד החיילים,היו מכניסים אותו לחדר הבידוד. חדר קטן, בו מיטה רעועה, סיר לעשיית צרכים,וברז מים. (אני לא יודעת אל באמת היה דבר כזה.. זאת המצאה שלי… נראה לי)
״אני לא מאמינה!״ צרחה עליו, בעודו נועל את דלת חדר הבידוד. שניהם היו בתוך החדר, לבד, מביטים אחד בשני.