להשתנות-פרק 1

התעוררתי מצעקות "מטומטמת אחת יש לי עבודה לא הכנת לי עדיין כלום עוד מעט איתמר וניל צריכים להתעורר ושום דבר לא מאורגן" צעק אבי על אמי כמו כל בוקר אבא צועק על אימא מסיבות שונות כל בוקר הרצון שלו לא מסופק אני מרחמת על אמי לחיות בבית עם שני ילדים גדולים לספק את רצונם לעבוד עד שעה מאוחרת לא לראות את הבעל חודש וכשהוא מגיע הוא צועק אלייך בלי שום רחמים… קמתי מהמיטה וירדתי למטבח אימא עמדה עם דמעות בעינייים בזמן שאבא מרים עלייה את ידו
"אבא דיי" צעקתי על אבי והורדתי את ידו
"חמודה שלי מה את עושה פה" הוא שאל בתמימות כאילו לא קרה כלום לפני שנייה, כאילו אני לא רואה את אימא בוכה
"איך אפשר לא להתעורר מהצעקות שלך" צרחתי בכעס נמאס לי להיות ילדה שמקשיבה לצעקות ולא לעשות כלום..
"אבל זאת היא.." אמר בזמן שאני עצרתי אותו במבט של כעס מופנם
"לא אבא זאת לא היא אני שומעת אותך כל בוקר מאז שחזרת תרחם עלייה קצת היא עובדת עד שתיים עשרה בלילה היא כמעט ולא נחה והיא צריכה לקום בשש בבוקר בשביל להכין לך ארוחה?" שאלתי אותו מופתעת עוד יותר מנסה להרגיע את העצבים שלי
"אני ידבר אתך אחרי זה" הוא אמר לאימא והסתכל עלייה במבט רצחני לקח את ארוחת הבוקר ויצא בטריקת דלת, רצתי אל אמי וחיבקתי אותה
"מאמא הכל בסדר"אמרתי לה וחיבקתי אותה עוד יותר חזק והדמעות לא מפסיקות לזלוג
"חמודה שלי ניראלי אני ואבא הולכים להיפרד" היא אמרה והתיישבה בפינת האוכל ,שפכתי לה מים והתיישבתי לידה
"תעשי את הטוב בשבילך" אמרתי וחייכתי
"אבל מה אתך ועם איתמר לפחות הוא מביא פרנסה כל שהיא לבית" היא אמרה נאנחת והסתכלה עליי במבט מיואש
"את יודעת גם ככה שכל הכסף שלו הולך לשתייה אני ידבר עם איתמר ואנחנו נמצא עבודה שנינו אני מבטיחה לך" אמרתי וחיבקתי אותה
" אני לא יודעת יהיה קשה בלעדיו" היא אמרה ועוד פעם נאנחה היא לקחה את התמונה המשפחתית שעמדה על השולחן ודמעה זלגה מעייניה
"למה אנו לא יכולים להיות כמו שהיינו פעם מה קרה לנו" היא שאלה והתחילה לבכות עוד יותר, ריחמתי עלייה אך לא היה לי מה לענות הסתכלתי עלייה והעיניים שלי הועלו דמעות
"יפשלי אל תבכי" אמי אמרה לעברי וחיבקה אותי כבר לא אותו חיבוק כמו פעם..
"את יודעת מה אל תלכי היום לעבודה וכשאני יחזור נלך לבילוי ונשכח ממנו" אמרתי וחייכתי לעבר אמי, קמתי מהשולחן ונכנסתי לחדר לקחתי את האייפון וחיטטתי באינסטגרם ובפייסבוק כשלפתע נשלחה אליי הודעה מאבא
-אבוש-
למה את כל הזמן בצד של אימא שלך מה את לא אוהבת אותי?
הודעה כל כך אכזרית איך הוא יכול לרשום את זה הרגשתי כל כך מאוימת מצד אבא שלי סגרתי את הטלפון והלכתי למקלחת פתחתי את הברז המים זלגו לעברי רק לשכוח את הבוקר הנוראי להתחיל יום חדש יצאתי מהמקלחת והלכתי לחדרי לבשתי טייץ שחור וחולצת בית ספר ורודה קלעתי צמא ושמתי מעט מייק אפ ומסקרה שרשרת המזל שעלייה השם שלי באנגלית ויצאתי מהחדר ירדתי לסלון וראיתי את איתמר יושב וצופה במדע בדיוניי
"בוקר טוב" אמרתי לעברו ונתתי לו נשיקה
"בוקר טוב" הוא אמר לי בלי להחזיר נשיקה ואפילו בלי להסתכל עליי, לקחתי את השלט וכיבית את הטלוויזיה
"בוקר טוב" אמרתי לעברו פעם שנייה ועכשיו המבט שלו היה עליי
"לא שמעת מה היה בבוקר" שאלתי אותו מופתעת, איך היה אפשר לא לשמוע
"לא מה היה?" הוא הסתכל עליי במבט מלחיץ ומופתע
"ניראלי שאבא עכשיו לא בעבודה" אמרתי והסתכלתי עליו במבט מושפל ועצוב
"את חושבת שהוא אצל לנה?" הוא שאל אותי בלחץ