להרגיש אותך כאן…
הוא כל כך ברור, אמיתי, מוחשי…
היא יכולה להרגיש אותו דרך האצבעות. לעצום את העיינים ולשאוף אותו דרך האף ישרות אל הראיות ולפלוט אותו חזרה. והוא עדיין יהיה מוחשי כל כך…
אחח הכאב הזה שמשתלט לה הגוף כל פעם שהיא נזכרת… הוא כבר כמו סם בשבילה, כמו אויר לנשימה.
ככה זה מאז שהוא עזב. אין יום שהיא לא מרגישה אותו, אותו ואת הכאב שהוא מביא איתו…
העיניים שלו השחורות, הברורות, מלוות אותה כל יום שערותיו הכהות, מגע המשי שלהם שאליו היא בכלל לא מתגעגת, כי הרי המרגישה את מגע שערותיו כל יום.
ריחו, שרק ממנו אפשר להשתכר הוא הבושם היחיד שהיא מריחה מאז שהוא עזב…
שפתיו, הרכות המתעקלות בחיוך מושלם כאן עדיין פה לידה.
היא יודעת שאם היא לא תרגיש אותו היא תפסיק לנשום ואז היא כבר לא תהיה היא…
אבלין ניקתה את השולחן בזריזות, מפנה את שאריות האוכל ישרות לפח ואת הסכום והצלחות מעבירה למגש. היא מעבירה סמרטוט לח על השולחן. עכשיו היא תיקח את המגש למטבח המסעדה המזון מהיר בה היא עובדת.
"ילדה היום את מהירה" ברטה הטבחית מחייכת אליה את חיוכה הטוב.
אבלין חייכה אל ברטה, ברטה היא הבן אדם האהוב ביותר על אבלין ואיך לא ברטה היא זאת שאספה את אבלין שהייתה לאחר שהוא עזב.
אבלין לקחה את הפינקס שתוכל לרשום את ההזמנה הבאה,
היא פסעה בין שולחנות עם חיוך מאולץ על השפתיים מחכה לשמוע את הקריאה החצופה "מלצרית" כאילו היא איזה משרתת או "אפשר להזמין?" היותר מנומס.
והקריאה לא איחרה לבוא.
היא מהירה אל השולחן בו ישבו נערים ונערות שלמדו איתה בתיכון 'הייג' בראון' על שם הברון בראון הדגול.
"היי פריקית" זאת הייתה איימי 'מלכת השיכבה', כן כן זאת שכל הבנים 'דלוקים' העלייה, כל מי שישב בשולחן צחק.
זה לא הפריע לה. אותם בניגוד אליו לא הרגשה.
"תרצו להזמין משהו?"
"כן" אמרה איימי "אני רוצה שייק על בסיס חלב דל שומן"
"גם אני" אמרו כל שאר הבנות שגררה אחריה שיעשו בשבילה כל מה שהיא רוצה בתמורה לפופולריות.
אבלין לקחה הזמנה גם מהבנים, שישבו שם רובם מזילים ריר רק מלהסתכל על איימי. שבראשם היה בוב ראש נבחרת הפוטבול וגם האקס של איימי… פעם גם היא הייתה ככה פופלרית ואהובה עד שהוא עזב..
היא רשמה ה הכל בפנקס וחזרה לברטה עם ההזמנה המטבח הכחול היה עכשיו בשיא פעילותו. ואיך לא? תלמידי התיכון גדשו את המסעדה כל אחרי צהריים. ליבה נכמר למראה הכיור הגדוש כלים. מסכן דיימון שוטף הכלים.
אבלין עכשיו עברה לפנות שולחן אחר שסיימו לאכול בו. בעודה מפנה אותו מהשאריות לפח ואת הכלים לפח יכלה לחוש בעיניו מסתכלות בה הרבה יותר מציאותיות מאיי פעם.
דלת המסעדה נפתחה וצליל הפעמון העדין נשמע במסעדה ההומה תלמידי תיכון. אבלין הרימה את המגש העמוס בכלים מלוכלכים, והגניבה מבט אל הדלת לראות מי נכנס. מה שראתה גרם למגש ליפול מידיה ולכלים להתנפץ באחת.לרגע אפילו חשבה שהיא מדמיינת, אבל לא.
הוא כאן, הוא חזר…
תגובות (25)
וואו מדהים ! יש מצב את עושה לי וואן שוט עצוב ?!?!
אבל שיהיה על וואן דיירקשן
אם כן אז תיאור :
שיער חום מתולתל עיניים חום דבש 2 קעקועים ביד ימין ואחד בבטן , אליקס , דרגון ונזם ( לא פריקית נזם חישוק בצד אחד )
היא אוהבת לשיר ולרקוד היפהופ וברייקדאנס ( כיאלו מאגניבה כזאת ) וקוראים לה שיין
מעדיפה להיות עם זאיין ( הוא הכי מתאים לה אבל תעשי מה שבראש שלך .. )
אבל אני לא מכירה את וואן דרקשיין בכלל, ואני לא כותבת סתם ככה, אם אין לי השראה. אם תהיה לי אני יעשה עלייך סתם סיפור!!
לבנתיים תודה על ההגבה!!
טוב לא נורא :) ומקווה שתהיה לך השראה בקרוב את מוזמנת לקרוא את הוואן שוטים שלי כי אני לא ניראה לי ממשיכה בסיפור שלי .. בנתיים יש שניים אבל אני ימשיך לכתוב ואן שוטים שיהיה לי השראה ..
תמשיכיייי מייידדדד!
אני מקווה מאוד שזה לא יהיה על וואן D אני לא ממש אוהבת סיפורים עליהם או על סיסר כי לדעתי זה חסר מקוריות…
אבל הסיפור הזה הוא וואו אחד גדול!
מקווה ביותר שתמשיכי!!!
*ביבר
ברורר שצריךך המשךך…!
זה פשוט מהממםם!!
תודה לכל מי שהגיבה לי
אבל…
צריך המשך??? אבל מה להמשיך??
אני ממש לא יודעת, אני יחשוב על משהו ואחזור תודה רבה…
נ.ב אין מושג מה זה וואן דרקשיין שמעתי עליהם רק כאן אז הסיפור הזה ממש לא הולך להיות עליהם…
להמשיך??
תודה לכל מי שהגיבה לי
אבל…
צריך המשך??? אבל מה להמשיך??
אני ממש לא יודעת, אני יחשוב על משהו ואחזור תודה רבה…
נ.ב אין מושג מה זה וואן דרקשיין שמעתי עליהם רק כאן אז הסיפור הזה ממש לא הולך להיות עליהם…
להמשיך??
מהמם!
לא שום וואן דירקשן פליזז לא עוד סיפור על מפורסמים, דייי!!
אם את ממשיכה שיהיה סיפור רגיל פשוט ורומנטי!!
לי יש סיפור רגיל ורומנטי אבל זה קצת קשור לוואן דירקשן!
תומר, נו איך קוראים לסיפור שלך?
אבל מה להמשיך??
את שואלת אותי?
חפשי בתוך לבך, רק את יודעת את התשובה האמתי..אנחנו סומכים עלייך..
ואל תשכחי את ארצנו.. מזה נתקע לי פוקהונטס..חחחח..
עזבי משהו נדפק לי…לא יודעת.. תמשיכי מצידי לעוד איזה שתי פרקים..מיני סדרה…
טוה כני יחשוב על זה,
תודה!
טוב אני**
בתאל,זה מהמם!את כותבת פשוט מהמם!
הזכרת לי האתר הישן.
פתאום הוא חוזר לקדמותו(שאני לא אפתח את הפה)!
אני ממש שמחה שחזרת לכתוב!אני זוכרת שקראתי את 'סינדרלה'- ואת,גברתי,לא דאגת לסיים אותו…
אני אשמח אם תמשיכי את הקטע הזה שכתבת,למרות שהוא יפיפה גם ככה;)
תמשיכי לכתוב,
יש לך כישרון ענק=]
תודה רבה…
חיממת לי את הלב, ובקשר לסינדרלה היום הוא נראה לי נורא טיפשי…
אז לא ממש נראה לי אני ימשיך אותו…
מ-ה-מ-ם-!
אין מצב שאת לא ממשיכה!!!
יש לך כישרון עעענננקקק!!!!!!
את חייבת להמשיך!
המשכתי רק פרק אחד…
תודה שקראת…
וואו, בתאל! שניייייייייייםםםםם!!!
מה קורה????
איך שהתגעגעתי לאתר הזה, בחיי :)
אני כבר איזה ארבעה חודשים לא פה, אבל עכשיו התחברתי
וראיתי את הסיפור הזה….
שמעי, הכתיבה שלך השתפרה ברמוווות!
ולא שקודם היא לא היתה טובה…. עכשיו היא פשוט….ענקית!!!
אני חייבת לקרוא יותר כאן!!!
כתיבה מהממת! הייתי מרותקת למסך!
אוהבת אותך :)
מדהיםם!! האמת שלא קראתי קטעים שלך לפני, אבל אם הם טובים כמו זה אז אני רצה לקרוא (;
בניגוד למה שכולם פה חושבים, אני חושבת שאת לא צריכה להמשיך.. הקטע יפה ממש ככה ואם תמשיכי זה יהרוס את כל המסתוריות שלו(:
כמובן שאם בא לך,בלי קשר, לכתוב סיפור בהמשכים את יותר ממוזמנת (; רק אל תשכחי לעדכן אותי!
מהמםםםם! כתיבה ממש יפה.
סיפור מקסים, אבל כמה שהייתי רוצה המשך אני מסכימה עם "לא יודעת כלום" המשך יהרוס
מ-ה-מ-ם, אשמח אם תיקראי את הסיפור שלי חיים לא קלים ותגיבי! (: