להקת רחוב-פרק 21

להקת רחוב-פרק 21
״לא לא לא ולא!! את לא עושה את זה כמו שצריך ככה עושים״ אמר לי *שוב* פיטר שנסיתי לצייר פרח.
״עזובב אני בחיים לא יצליח״ אמרתי בייאוש וזרקתי את המכחול על הריצפה.
הסתכלתי על הציורים של כולם ממש יפים אבל היה אחד שתפס אותי זה היה מושלם הסתכלתי עליו בסקרנות ולא שמתי לב שאני עומדת מול התמונה.
״אהבת?״ שאל אותי יון ״זה שלך?״
״כן״אמר ״זהה מוושלם אתה מוכשר!!״
אמרתי ״אני יודע״ אמאלה איזה חש!
חזרתי למקום שלי ליד פיטר עצבנית איך הוא תמיד יכול לעצבן אותי מדברים כאלה קטנים!! ועוד היום אני צריכה לסבול אותו שעתיים אצלי בבית! אחרי שהסתיימו השעתיים יצאו להפסקה ישבתי עם החברים של ג׳וש ופיטר וואי אני חייבת למצוא חברות בנות! כמה אפשר לדבר על כדורגל או על בנות?!
עוד שעתיים משעממות והביתה נסיתי לנחם את עצמי. ״שעתים חשבון שרדתי זה שיא!״ אמרתי לג׳וש שהסתיים השיעור ״היי יון״ צעקתי לעברו כשהוא דיבר עם חבר שלו הוא התקרב עלי ״אה?״ ״אתה צריך ללמד אותי היום, בוא עכשיו במקום עוד חצי שעה״אמרתי
״אני בא״ אמר וחיבק את חבר שלו
״יאלה את באה?״שאל אותי יון
״שניה אני צריכה את דיימון״ אמרתי וחיפשתי אותו ״איזה?! זה מכיתה יא6
הוא לא ברמה שלך״ גיחך ״אה כן?״ שאלתי ״כן״ ענה בבטיחון אוה הנא הם נאנחתי שראיתי את פיטר ג׳וש ודיימון רצתי אליהם שיון אחרי ״יאלה דיימון אתה מקפיץ אותנו!״ ״אותנו?״ אמר דיימון ״ כן אותנו אני ויון ״ אמרתי שאני פותחת את הדלת של האוטו ונכנסת ג׳וש ישב ליד המושב של הנהג ואני ישבתי מאחור עם פיטר ויון. כל הנסיעה דיימון נעץ בי מבטים והחזרתי לו ;)
שהגענו הביתה צעקתי ״טוב אני ויון למעלה לא להפריע!!״עליתי במדרגות ויון לא עלה אחרי״בוא!״צעקתי ליון
״אבל אני רעב!״צעק חזרה. ירדתי למטה ההורים בטח עדין בעבודה אין אוכל :( ״תכין לך משהו״ ״תכיני לי את״
״טוב״ נאנחתי חייב להיות מארחת טובה לא?! ״גם לנו!!״צעקו פיטר ג׳וש ודיימון ״תכינו בעצמכם!״ ״לא עופרר!״
צעקו ״בסדר בסדר שתקו״ אמרתי והתחלתי לבשל הכנתי ארוחה רגילה אטריות ועוף ״בואוו לאכול״ צעקתי להם והנחתי את האוכל בשולחן .
״נו איך?!״ שאלתי אותם על האוכל
״טעיים,יעמיי,זה בסדר״ ענו לי ויון לא דיבר. ״נו יון איך האוכל?!״אמרתי
״אכיל״ אמר וזלל עוד אטריות ״טמבל״ מילמלתי.כולם סיימו לאכול והלכו לסלון
״הפ-פה קדימה שתפו כלים ותפנו״ אמרתי ״פחחחח נראלך״ אמר דיימון דיימון וקפץ על הספה ״תנקו את זה עכשיו אני מזהירה אותכם!״ אמרתי בקול מאיים. ״אוו כן מה תעשי תאמרי אותנו לאבאלה״צחק דיימון ״לא! עם אתםלא רוצים ששלושתיכם תעלו לרשת לפייס לאינסטוש ולכל מקום אחר בתמונה הזאתי״ אמרתי ושלפתי את הטלפון מהכיס הראתי להם את התמונה הם היו עצבנים עם מבט המום ויון לא הפסיק לצחוק. "יאלה קדימה לפנות!״ אמרתי וקפצתי על הספה ליד יון חייכתי חיוך מתנשא וגאה אין עלי אני גאון !
הם התחילו לפנות בסבל ופרצוף עצבני ואני הסתכלתי עליהם בחיוך ״טוב יאלה בוא יון עולים ללמוד" הוא הנהן וקם בפוזה שגרמה לי לצחוק ״מ׳את צוחקת״אמר באיום ובגלל זה צחקתי עוד יותר.

״טוב תכתבי ׳דנה הלכה לחנות' ״אמר לי יון. לקחתי את הדף בחוסר ידע וכתבתי ׳דנע אלאחה לכנאוט׳ וחייכתי בגאווה הגשתי לו את הדף והוא פרץ בצחוק ענקי ומתגלגל ״ מה קרה?״שאלתי בתמימות ״את רצינית?״ אמר עדיים צוחק על מה הוא מדבר? ״מה״ שאלתי שוב. ואז הוא נרגע ״וואו את ממש גרועה״אמר מגחך ״נו על מה אתה מדבר!!״ צעקתי הוא לא מסביר כלום!
ואז נפתחה הדלת בחוזקה ודיימון רדף אחריו בבוקסר פיטר ״הצילוו!!״ צעק פיטר וחיבק אותי ״מה עכשיו?!״שאלתי אותו ״הוא רוצה להרוג אותיי״ אמר פיטר בפחד ״כל הכבוד דיימון תמשיך״ אמרתי וחייכתי פיטר שלח לי מבט עצבני וברח משם שדיימון אחריו כמה רעש הם עושים!! סגרתי את הדלת וחזרנו ללמוד.

״דיייי נמאס ליייייייייי!״ צעקתי וזרקתי את כל המחברות והציוד ״משוגעת!״ צעק לי יון גיחכתי ואמרתי ״רוצה בריכה?!״ ״נוו עכשיו אין לי כוח!״ אמר
״אמא איזה עצלן יאלה בריכה!!״צעקתי והוא עשה לי לא עם הכתפיים ״בריכה וווהוו אנחנו באים״ ג׳וש פתח את הדלת וצעק ואז יצא חחח משוגע. ״טוב אז מה אתה רוצה לעשות סיימנו״אמרתי ״אני יורדד״ צעק יוו איזה ילד מעצבן!! נשארתי בחדר כמה דקות מנסה להרגע הילד הזה מעלה לי את העצבים. ירדתי עם חיוך;) הבנים ראו טלויזיה . ״וואי איזה משועממים אתם בואו נעשה משהו!!!!״ צעקתי להם ועמדי מולם
״זוזי את מסתירה נו עופייי!!״ צעקו לי
כיביתי את הטלויזיה וברגע שכיבית התחרטתי שראיתי את הפרצופים שלהם אוי לא.