להקת רחוב- פרק 14

להקת רחוב-פרק 14
אמילי לקחה אותי לצד ואמרה לי ״יו אני מצטערת שיצאתי אליך ככה את החברה הכי טובה שלי בחיים ואני בחיים לא יהרוס את זה בגלל בחור״ חייכתי וקפצתי אליה בחיבוק ״סוף סוף האחיות השלימו״ בא אלינו צארלי ״גם אתה״ אמרה אמילי צארלי ומאחה אותו בחיבוק
דילן רצה להתחמק ״בוא דילן לאן אתה חושב שאתה בורח!!״ צעקה אליו אמילי והוסיפה אותו לחיבוק ״אוווו״ אמר קול הסתובבנו כולנו ומי אם לא כריס?!
״מה אתה רוצה עכשיו כריס!?״ אמרה אמילי ״כלום זה כיף לראות את החום והאהבה שלכם״אמר חייכתי אליו חיוך ציני ואמרתי ״טוב חבר׳ה הלכתי כבר 9 וחצי״ ״ נו תשארי כולה 9״ אמרה אמילי
״וחצי״ תיקנתי ״כן משתגידי תשארייי״
״ביי״ אמרתי ולקחתי את התיק ״אוהבת אותכם!״ אמרתי שהייתי ביציאה הגעתי הביתה. ״אני בבית״צעקתי ״שלום לך סופ״ אמרה אמא ״איפה רומי?״ ״יושנת״ ״טוב הלכתי לחקות את רומי״
״לילה טוב יפה!״אמרה ״לילה״ אמרתי ונכנסתי לחדר מקלחת זריזה ושמתי את הטרניג ולילה טוב !

״טרר-טרר״ השעון צילצל נתתי לו מכות אבל הוא לא הפסיק ״תמות כבר שעון מעצבן!״ צעקתי עליו אוף חייב בית ספר לא רוצה! עכשיו שאני חושבת על זה אני רוצה לפרוש מה דבר הזה על״מ עזרה לימוד מחודש בטחח אני בטוחה שהפירוש זה עזרה לילדים מוגבלים!
לא הייתי צריכה להכנס לזה בכלל טוב אין לי כוח אני פורשת חשבתי לעצמי וחזרתי לישון… הפעם קמתי לבד השעה הייתה 12 עשיתי אירגוני בוקר ולבשתיhttps://ofakim.files.wordpress.com/2012/01/mp900442686.jpg
הלכתי לכיון בצפר ברגל אני הולכת לצאת מהדבר הזה על״מ אני ילמד לבד!
נכנסתי לחדר המנהלת ״תקשיבי אני לא רוצה להשתתף ב על״מ הזה ״ אמרתי ישירות ״תקשיבי קחי זמן להחליט ואל תקחי החלטות פזיזו..-״ ״אני החלטתי לקחת את עצמי בידים מעכשיו לבדי אני לא צריכה עזרה״אמרתי בהחלטיות ״אמ תקשיבי את-״ ״להתראות״ אמרתי וסגרתי את הדלת החלטה שלי ! נכנסתי לכיתה למרות שנשאר שעה ללימודים שעה של חשבון. דילן ואמילי הסתכלו עלי במבט מופתע שנכנסתי ״מה?״שאלתי שהתיישבתי ליד אמילי ״כלום״
נסיתי ללמוד באמת שנסיתי אבל זה קשה כל דקה שאלתי אם היא יכולה להסביר לי שוב. בסוף הלכנו הביתה אמילי הלכה בטרמפ עם מישהו וצארלי הקפיץ אותי דילן הלך לחבר או משהו.
״תודה ביי״ אמרתי לצארלי שעמדתי ליד הדלת נכנסתי ריק כרגיל אמא בעבודה ורומי מסיימת את הגן ב4 וחצי
הכנתי מהר פתיתים מתכון שלי ;) אחד הטעימים! שסימתי ופינתי לא היה לי ממש מה לעשות אז לקחתי ספר ׳יומני הערפד׳ ויצאתי לפארק בלי כלום רק אני והספר :) ישבתי בספסל וקראתי יותר נכון נשאפתי לספר, מי שאומר לי משהו באמצע אני צועקת עליו ככה אני ;)…
״יו סופי״ שמעתי צעקה ״לא להפריע!״ צעקתי חזרה ל.. לא יודעת. וחזרתי לספר, ואז קיבלתי כדור לראש ״אוויץ, מי זה שהפריע לי לקרוא את השלמות הזה״ הסתובבתי וצעקתי בעצבנות ראיתי את דילן וחברים שלו משחקים בכדור שפגע בי! ״זהו מוחרם״ אמרתי וחיבקתי את הכדור ״ לאא נו סופי שחקי איתנו״אמר מייקל אחד הילדים ״לא אני רוצה לקרוא את ה..מנ לקח לי את הספר!״ אמרתי ששמתי לב שהוא לא ליידי, הסתכלתי לצד וראיתי את דילן מדפדף בספר ״אוו מחפשת את זה״ אמר ונדנד את הספר מול הפנים שלי ״כן תביא לי את זה!״ אמרתי ונסיתי לחטוף את הספר ״לא לא לא הכדור ואז תקבלי את הספר חזרה״ אמר והצביע על הכדור שחיבקתי ״נו טוב״ כן וויתרתי לא לוקחת סיכונים על ׳יומני הערפד׳ החלפנו את הדברים וחזרתי לשבת על הספסל ״ נו סופ עזבי תספר בואי לשחק איתנו יכבדה״ אמר דילן שעבר חמש דקות ״נו טוב..״אמרתי והתחלנו לשחק עם הכדור מלא משחקים היה כיף וקורעע הם חבורת משוגעים ! על כל דבר הם רבים ולפעמים תוקעים מילה לא קשורה לחיים ומתערבים על כל דבר!
חזרתי הביתה עם דילן ״ביי דילן היה כיף״אמרתי ובאתי לתת לו נשיקה בלחי וגם הוא רק לצד השני וזה קרה נשיקה בפה! קצרצרה אבל עם הרבה אהבה שתינו הסמקנו ״ביי״ציצתי וסגרתי את הדלת. הלכתי לחדר מחוייכת ומצחקקת וניגשתי לאייפון 2 שיחות שלא נענו מאבא?!