להציל את עמית -פרק 4 (16+)
נ.מ יונתן
מנהג מוזר אצליינו שאנחנו תמיד אוכלים את הארוחות בוקר בנפרד. הילדים בסלון וההורים בחדר אוכל. ההורים שלי פשוט תמיד חשבו שזה הזמן לדבר על דברים פרטיים,צדקו.
אני,אביגיל,תום ועמית יושבים על הספה בסלון. שלושתיינו אוכלים קורנפליקס ועמית..תפוח.
״מה את עושה דיאטת תופחים או משהו?״ אני שואל אותה,כי מי אוכל פאקינג תפוח על הבוקר?
״לא,אתה יודע יש אנשים שאוהבים לאכול תפוחים,זה למה שמוכרים אותם.״ היא מוציאה לי לשון וממשיכה לנגוס בתפוח העלוב.
״נו אל תשקרי! כולם ראים שהורדת משקל! מה הסוד שלך?״ אביגיל אחותי הגדולה בשנה שואלת בהתרגשות. מטומטמת.
״פשוט כושר טוב.״ היא מחייכת חיוך מזויף לאביגיל.
בהשוואה אליה אביגיל נראת כמו חזיר. ואני לא מגעיל או משהו. זה פשוט אמת.
אביגיל יפה, היא נולדה עם שיער גינגי מטולטל ועיניים חומות אבל הגוף שלה…יופי שיש לה חבר כבר. אבל אני אוהב אותה ככה.
״נו כולנו יודעים שזה הרבה יותר מזה!״ אביגיל לוחצת על עמית. היא לא רואה מה שאני רואה?
״את יכולה פשוט לעזוב את זה אביגיל?״ אני מתערב ועוצר את החקירה המעצבנת שלה.
״אוי לך זדיין יונתן,לבנות תמיד יש סודות בקטע הזה.״
״אז אולי היא לא רוצה לגלות לת את הסודות האילו?״ אני מסתכל עליה והיא מופתעת ממני.
״אני יכולה להגן על עצמי יונתן ואין שום דבר רע על מה שגולה שואלת.״ עמית נועצת בי מבט אחד וממשיכה לדבר עם גולה על תרגילים וכאילה.
תום לוחש לי לאוזן
״ממתי אתה שם על אחותי?״
״מה,מי אמר שאני שם עליה?״ אני לא שם עליה.
״אוי בוא נראה,איך שאתה בוהה בכל תנועה שהיא עושה ולא נושם שהיא נכנסת לחדר?״
איך הוא שם לב לזה בכלל?
״אוי לך זדיין.״ אני מחטיף לו סתירה.
״נראלי זה מה שאתה רוצה לעשות חביבי.״ הוא טופס לי באוזן,מאנייק.
״ישלה חבר.״ אני מזכיר לו את מה שהוא כנראה שכח.
״מה שלמי?! לך תמות,הם לא ביחד כבר חודשים,הוא סתם זיין בשכל״ הוא אומר.
מה? אז למה אבא של עמית חושב שהם ביחד?
״מיתי! תגידי ליונתן תרגיע את הפחדים שלו שאת רווקה!״ תום צורח ואני פוחד שזה אגיע לחדר אוכל.
עמית מפסיקה את השיחה עם גולה ומסתכלת על תום. היא אפילו לא שמה לב שאני שם.
״אני ושלמי ביחד,סתום.״ היא מסתובבת וממשיכה לדבר עם גולה.
״אני אהרוג אותך!״ אני צורח על תום.
מה הוא דפקט?! אף אחד לא יכול לדעת שאני נמשך לילדה הזאת בכלל.
״עמית,בואי שנייה אנחנו צריכים לדבר.״ אני אומר לה. תום מצחקק וגולה בשוק.
״מיתי משהו הולך פה בינכם?״ גולה שואלת.
״בחלומות שלו.״ עמית מחייכת חיוך מושלם.
שתיינו קמים ויוצאים למרפסת.
״טוב,אז שבוע ראשון אני אומר מה לעשות ואת אומרת לאבא שלך שאת לא ביחד עם שלמי יותר.״
אני רואה איך שהעישונים שלה נהיים יותר גדולים.
״לא.״ היא זורקת את התפוח לפח.
״כן,את לא זוכרת הסכ-״
״אוי הסכמנו הסמכנו! אבל למה אכפת לך מזה?! מזה קשור אלייך?!״ היא מתפרצת.
בחיים לא רואים את עמית לא מאסופת,הזוי.
״מה אכפת לך. זה דבר שאני אומר לעשות ואת תעשי אותו. או שאני מספר להורים שלך.״
״אתה בן זונה אתה יודע?״ היא מזילה דמעה ויוצאת מהמרפסת.
אני יהיה בן זונה עם זה מה שאקח שאני אגלה את האמת.
תגובות (6)
התחלתי לקרוא את הסיפורים שלך,יש לך רעיונות ממש טובים לסיפורים את מפתחת את העלילה בצורה יוצאת דופן. רק אני ממליצה לך לא לעשות את זה צפוי מידי היא מאוהבת ביונתן הוא מאוהב בה והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, כי זה יהרוס את כל המתח, את יכולה לשמור את ההמלצה בגדר המלצה ולא להשתמש בה אך אני חושבת שזה רק יוסיף תמשיכי את הסיפור מעוניינת לקרוא את ההמשך:)
תודה רבה על המלצתך קרין! אקח לצומת ליבי! תאמיני לי שזה לא מה אנשים מצפים…
ווואווו תמשיכי מושלםםם
אמשיךךך תודה רבה!
מודלם תמישכי
אמשיך רק בישבילךך