להסכים
כשאני רואה אותך אני מרגישה חסרת אויר וכשאני לא רואה אותך אני לא יכולה לנשום אתה כמו חמצן יותר מדי מזיק ומעט מדי לא מספיק ובכל זאת אני שונאת את עצמי על כך שאני התאהבתי בך.
התאהבתי בך כי היית שונה במראה, בהליכה, בחיוך ובמבט הזה שלך אבל לא ידעתי שזה חזר עתיד ותקווה ובכל זאת לא הצלחתי לחמוק מכל הרגשות הללו והתאהבתי בך ושילמתי את המחיר.
בהתחלה זה היה פשוט ומובן הייתי סתם עוד אחת שנדלקה על פנים יפות ושרירים מכף רגל ועד הכתפיים והתחלתי לדמיין איך זה היה לולא הייתי הנסיכה שלך וגם בדמיון זה נקטע ולא נמשך.
כנראה שאם לא הייתי מתאהבת בך, חיי היו נראים שונים לגמרי אולי משעממים וחסרי גיוון אבל הייתי יודעת בדיוק מה מצפה לי בכל יום ויום.
אך איכשהו זה קרה, ממבטים פשוטים באמצע המסדרון או בחדר כושר זה נהפך ללייקים בתמונות ואז גם תגובות.
יום אחד ראית אותי מתחבקת עם אחד הידידים שלי ונהיית אדום ועצבני ולא הבנתי למה, לא יכולתי לקלוט שאתה מקנא לא האמנתי שזה אפשרי שזה הגיוני.
אז יום אחד כנראה ש"תפסת ביצים" והזמנת אותי לצאת איתך לסרט ביום שישי בערב ובאמת שלא רציתי לשחק אותה קשה להשגה פשוט לא ידעתי מה לענות לך אז אמרתי שאני צריכה לחשוב על זה אבל ידעתי שאני מתה לבלות איתך ערב שלם רק שנינו.
לא ידעתי מה לעשות כי נורא פחדתי שתשחק בי ותפגע בי אבל אז הבנתי שגם אם זה מה שיקרה כנראה שזה עוד אתגר או עוד משוכה שאני צריכה לעבור בחיים שלי ובסופו של דבר הסכמתי לדייט הזה.
שישי הגיע ולא הצלחתי לא לישון ולא לאכול מרוב לחץ מהדייט הזה איתך, וכשעה לפני שהייתי אמורה לצאת וכבר התחלתי להתארגן איבדתי את זה לגמרי.
לא ידעתי מה ללבוש או איך להתאפר אם בכלל, לא ידעתי אם לקחת איתי איזה תיק ואם לא והייתי פשוט אבודה עד שראיתי משהו שכתבת לי אי שם בשיחות הראשונות שלנו: "אני חושב שכדי להיות יפה לא צריך איפור ועקבים אלא פשוט חיוך וליהנות מהחיים".
אז לקחתי לי כמה דקות ונשמתי עמוק ועצמתי את העיניים וסיימתי סוף סוף בדמיון שלי את הסיפור שלנו בלי שהוא נקטע או נהרס ושמתי על עצמי משהו פשוט אבל מתאים לפחות לדעתי וקצת אודם ממש בסיסי.
עד הרגע האחרון פחדתי שתבריז לי או משהו בסגנון אבל אתה היית שם ועמדת וחיכית לי כמו שאף פעם לא חלמתי וחייכת אליי ואמרת שאני יפה ככה ואז שאלתי אותך למה התכוונת וענית לי שאת יפה כשאת פשוט את ובלי כל המאמצים להיות מישהי אחרת.
באותו הרגע הבנתי שלא טעיתי כשהסכמתי להצעה שלך.
הסרט היה סבבה אבל אני בעיקר זוכרת שבאחד הקטעים המלחיצים תפסתי לך את היד חזק ולא הייתי מוכנה לשחרר אותה גם אם יהרגו אותי.
אחרי הסרט הלכנו לשבת בפרנג'ליקו והתיישבנו אחד מול השני ובאותה הדקה כל כך רציתי לנשק אותך ומה שהכי מצחיק זה שבאותו הרגע לא חשבתי על איך יגמר אותו הערב.
אני זוכרת שעמדנו בתחנת אוטובוסים וחיכינו שיגיע האוטובוס שלנו ואז התחיל לרדת הגשם ואחרי שקט ארוך ומלחיץ התקרבת אליי ושמת עליי את הסווצ'רט שלך.
עמדנו אחד ליד השני קרובים מתמיד והחזקנו ידיים כמו זוג ילדים בני 10 ואז כנראה שזה נמאס גם לך ופשוט סובבת אותי ככה שהייתי בול מולך ונישקת אותי כמו שבחיים לא נישקו אותי או ינשקו אותי.
עד היום, יום יום אתה שואל אותי אם זאת הייתה כזאת טעות נוראית להסכים לאותה הצעה ואני תמיד אומרת שכן ואתה נלחץ ואז אני אומרת שבגלל זה אני אוהבת אותך כל יום רק יותר ויותר וזה קשה כי עוד דקה אתה מתגייס ואני נשארת באותם המסדרונות אבל אז אתה אומר לי שאם עד עכשיו שמרת עליי רק עם אגרופים מעכשיו תשמור עליי גם עם נשק.
אחרי שאני נמסה ואני מנשקת אותך ומחבקת אותך חזק חזק אני מבטיחה לשמור לך אמונים ולחכות רק לך!!!
תגובות (0)