להיות רוצחת… פרק 3 ^_^

״אז מה?״ שאלה אנני ״מה קורה?״ 
-״ממ… אחלה?״ אמרתי במין שאלה תשובה.
״טוב״ היא חייכה , אוקיי?
שמענו שריקות מאחורינו.
״נתכנן לברוח ונגמור עם העיניין?״ שאלה תהל.
״סגור״ ענתה אגם ובאו לרוץ.
-״עצרו , נראה מי יכול נגדי״ צחקתי. הן הסתכלו אחד על השני.
-״מה?!״ שאלתי וצחקתי. הסתובבתי לעבר האלה ששרקו.
-״צריכים עזרה?״ שאלתי וחייכתי חיוך מגרה.
״ברור כפרע , צריך עזרה במיטה״ צעק לי אחד מהם , שיהיה גבר-,-
-״אווו אז זה מה שאתה צריך….
אז בוא אני יתן לך הרצאה קטנה״ אמרתי והתקרבתי עליהם.
איזה אחד שישב איתם שרק שריקה של זהירות , חייכתי עליו חיוך ציני.
״איזה הרצאה כפרה?״ הוא שאל וחייך.
-״לי לא שורקים , לי לא קוראים כפרה ואם אתה צריך עזרה במיטה אתה יכול ללכת להזמין חדשה״ אמרתי ושילבתי ידיים.
״שיחקת אותה , אחותי״ נתן לי השלישי כיף ״לידור״ 
-״ביי״ נופפתי להם לשלום והלכתי.
״לומר את האמת , באמת שיחקת אותה״ צחקה אנני , חייכתי.
-״אז… הולכים?״ שאלתי.
״אנחנו לא רואות פה שום דרך פיגור״ צחקה תהל.
-״נראלי נפל לך המצחיק״ צחקתי.
״חה״ היא חייכה חיוך ציני.
-״חזר לך״ אמרתי בשמחה מזוייפת. זה הקטע שלנו.
״אנחנו לא רואות פה שום דרך פיגור״ אנני חיכתה את תהל.
״נראלי נפל לך המצחיק״ אגם חיכתה אותי.
״חה״ אנני חיכתה את תהל ושילבה ידיה.
״חזר לך , ״ אגם צחקה. שתיהם צחקו.
-״כמה זה אחד + אחד״ שאלתי את אגם שצחקה לי בפרצוף. כלבה.
״כמה זה אפס + אפס״ שאלה תהל את אנני. הסתובבתי אחורה , קלטתי את השלישייה ממשיכים להסתכל עלינו. קבלו תיקון – קלטתי את השלישייה ממשיכים להסתכל *עליי.
הסתכלתי עליהם במבט 'אחיםשלי , מה נסגר עם המבט?-,-' הם צחקו.
-״אני מציאה לברוח ולסגור את העיניין״ אמרתי.
״סגרנו״ אמרה אנני והתחלנו ללכת. רחוק!
*
נפלתי על הספה בעייפות.
אני רק יום פה ומרגישה אצל אגם כמו בבית.
״תרגעי יפרה , שלא תהרסו לי את הספה״ שמעתי את קולו של גיל. נראלי קיבל מכה בראש , רוצחת שוכנת אצלו בבית , לא מפחד?
״לא כפרה , לא מפחד. אני גבר מה?״ הוא שאל.
-״תזהר שלא תחליק״ הצבעתי לכיוון הרצפה ״קצת מהצניעות שלך נשפכה״ צחקתי צחוק ציני.
 הוא גיחך ״מתאים לך ציניות״ 
-״כמו שלך מתאים כיעור?״ שאלתי בתקווה , יום ראשון שלי פה ותמיד כיף לראות פרצוף עצבני.
״חה…. אני בחדר״ הוא אמר.
״אם את צריכה אותי״ הוא קרץ לי ועלה… הוא התכוון למה שאני חושבת?!
למה בסוף אני זאת שיוצאת עצבנית?!
״אני רואה שאח שלי עצבן אותך״ קפצה על הספה ששכבתי עליה.
-״קומי ממני ישמנה״ צעקתי , היא קמה וצחקה. התיישבתי. זהו , אנ נשבעת שאני לא יכולה ללכת יותר ברגל שמאל.
״אז איך אחי?״ היא שאלה.
-״חרא״ חייכתי.
״הוא תמיד ככה״ היא חייכה חיוך נחמד.
-״אוקיי , את מוזרה״ אמרתי.
״ירשתי מאחי״ היא קרצה. 
-״אני חושבת שאני ילך לישון״ חייכתי עליה אחרי כמה דקות של דיבורים וצחוקים.
״כן… סלאמת גירל״ היא צעקה ורצה במדרגות. אמרתי שהיא מוזרה?!
עליתי לחדרי בעייפות , נשכבתי על המיטה ונרדמתי….