להיות נאהבת-4 חלקים, סיפור אחד {חלק 1}

הכל התחיל שהכרנו. תחילה היינו הידידים הכי טובים. עם הזמן התחלתי לפתח כלפיו רגשות, אהבה.
תמיד היה מספר לי על אותה אחת, אותה אחת שכה אהב. תמיד הייתי מקשיבה בסובלנות, מבחוץ מחייכת ומבפנים פורצת בבכי. האהבה שלי כלפיו רק הלכה והתגברה מיום ליום. החיוך שלו, עיניו הנוצצות, ריחו המשכר עד עילפון. אהבתי אותו בכל מאודי.
—-
זה היה יום רגיל, השמש חייכה אלי והציפורים צייצו. ידעתי שהיום הולך להיות יום טוב, שמח.
לא יכולתי לחכות, כל כך רציתי לראות אותו שוב, להביט בפניו.
התיישבתי לי במרפסת חדרי, מביטה בשמיים הבהירים. חושבת על "אם…."
"אם הוא היה אוהב אותי?" "אם הוא היה רואה בי לא רק כידידה טובה שלו?"
מעיני זלגו דמעות, מרטיבות את לחיי. עיני הפכו אדומות בשניות. מעידות שמשהו לא בסדר.
——-
-נקודת מבט כללית-
לפתע הרגישה רטט בכיסה. היא הוציאה מכיסה את טלפונה והביטה. על מסך הטלפון היה רשום "איתי"
הוא. "הלו?" ענתה, מנגבת את הדמעות אשר זלגו על לחיה.
"היי אלין, רוצה להפגש?" שמעה את קולו האהוב. "בטח" אמרה וחייכה לעצמה.
"טוב.. אז תבואי אלי… עוד כמה זמן?" שאל. "רבע שעה אני אצלך" אמרה והם נתקו את השיחה.
היא נכנסה לחדרה, לקחה מפתחות וירדה לסלון. היא נופפה לשלום לאימה, ונשקה ללחיו של אחיה הקטן.
———
-בבית של איתי-
"היי" חייך אליה וחיבק אותה. "כנסי" נתן לה להכנס לביתו. אלין נופפה לשלום לאחיו הגדול של איתי,רון.
"בואי לחדר" אמר ושניהם נכנסו לחדר. היא התיישבה על המיטה והוא על הכיסא.
"שירן ואני חברים!" חייך אליה. מעיניה החלו לזלוג דמעות עגולות וגדולות. מרטיבות את לחיה.
היא כל כך אהבה אותו, והוא? אוהב את שירן. מישהי אחרת.