להיות נאהבת פרק 9 ♥

קודם כל לפני הפרק…רדו ל'רציתי להוסיף'
מהפרק הקודם :
נק המבט של נעמה:
"את! תודיעי לכולם שיש מסיבה בחדר של ליסה וזואי…תבררי איזה חדר זה כי אני לא זוכרת…" הצבעתי על איזשהי מעודדת, היא צייתה לי וכבר הלכה לברר, "יופי…" חייכתי לעצמי, היא תראה מזה עכשיו ..מזה לא להתעסק עם ..נעמה מור .

לפרק:
מנקודת המבט של לירון :
"השמלה הזאת…" הוצאתי שמלה קצרה מהארון ממש יפה בצבע תכלת בהיר עם אבנים בצבע כסף .."ממש לא להיות בערב.." הוספתי והחזרתי אותה ,ליסה צחקה, "דווקא מושלמת…" "זהו…שהיא מושלמת מדיי זה לא שזה מסיבה של כולם , רק אני ו..אתם" "הח'ברה.."
"וי איזה מכנס מושלם!" ליסה אמרה והוציאה מכנס בורדו יפה כזה מהארון שלי, "או זה…" "מה קרה?" "אמא שלי…זה מזכיר לי אותה..ישלנו אותו מכנס קנינו אותו באותו יום, אותו אחד.." "או אני מצטערת אם.." "לא זה כולה מכנס אני ישים אותו ואת…זה.." הוצאתי מהארון שלי חולצה שיפון יפה בצבע שחור , "איזה בגדים מהממים יש לך!!" ליסה התלהבה וחיטטה, "טוב עם אבא עשיר כזה.." "את הולכת להיות היום מהמממת" ליסה אמרה, וגררה אותי לעבר חדר האמבטיה, "ייאלה תתלבשי מהר…אני מחכה קדימה!" התלבשתי , יצאתי משם ובידיוק נעמה ואשלי נכנסו לחדר, אוי דווקא עכשיו, הם חייכו חיוך מזוייף ונעמדו מול המראה, "המ..הי" אמרתי בתמימות, "או הי" נעמה אמרה בכלל בלי להסתכל עליי,
"אז כן הוא אמר לי שהוא אוהב אותי!! אני חולה עליו אין על שון .." נעמה אמרה ומשהו צבט לי בלב, היא אמרה שון ? מה לעזעזעל…אין מצב, "חמוד כזה! הלוואי שהייתי את…" אשלי אמרה, ליסה גילגלה עיניים והסתכלה עליי, "בואי נהיה אצלי.." אמרה לי ויצאנו מהחדר , "תסגרי אחריך.." צחקה נעמה , "היא לא יודעת מה מצפה לה…"
"עם מי נתקעתי בחדר.." אמרתי בדרך לחדר של ליסה וזואי, "את תמיד יוכלה לעבור להיות איתנו..זה רק אני וזואי בחדר גם ככה.." "כן אני יחשוב על זה.." "טוב בואי נאפר אותך ונסדר לך את השיער הארוך הזה.." צחקה ליסה ונכנסנו לחדר, אחרי הרבה הכנות היינו מוכנות שלושתנו,"את מי את רוצה להרשים ?" שאלתי את זואי שלבשה חצאית מיני שחורה וגופיית שיפון לבנה, "סתם המ.." היא התחילה להגיד, "את בן דוד שלי .." צחקה ליסה, "ליסה!!" זואי זרקה עלייה כרית, "מה היא אחת מאיתנו עכשיו!" החזירה את הכרית אלייה, "השיער שליי!!" "תירגעי הוא בסדר.."
"טוב הם צריכים לבוא כל רגע .." "חבל ששון לא בא.."מילמלתי לאוויר ,"כן חבל באמת.."אמרה לפתע ליסה ונבהלתי, "אוי שמעת אותי.." שמעתי אותך. "הוא אוהב את נעמה כמה חבל …"אמרתי בעצב, "זה לא באמת! היא סתם ככה..ניראלך שהוא יאהב סתם פאקצה …פרחה מעודדת…" "ככה זה ניראה.." "טוב פעם נעמה לא הייתה ככה.." התערבה זואי, "אה כן אני לא זוכרת מתי זה היה.." אמרה ליסה, "אני מכירה אותה מאז הגן ליסה!" צעקה זואי, "היא השתנתה…אולי זה בגלל הסיבה שהיא באה לפה… " "מה הסיבה?" שאלתי, "טוב.." הם באו לענות וצילצול נשמע בדלת, זה היה יוסי ומייק ,"היי" הם חייכו, הם ניראו כזה טוב, לבושים כמו דוגמנים, פשוט והו.. "יהיה כיף היום…" "כן הכנתי ל'וז.." צחקה ליסה, "מתחילים ב…!! שאילת שאלות!" צרחה וזואי התחילה לצחוק, "מה…מה זה..מה מצחיק?" שאלתי והתעיינתי ,"מזה המשחק הזה..?" "טוב אני אסביר …לך לירון כי כולם פה יודעים על זה..שבו.." אמרה והתיישבנו,
"תיראי את בוחרת כל טור מישהו מהמעגל …כן עוד מעט נישב במעגל " היא נעצרה שצחקתי, "מעגל.." "כן זה בשביל להכיר אחד את השני יותר …תקשיבי…" היא המשיכה , "מי שאת בוחרת את צריכה להפנות אליו או אלייה שאלה…מה שעולה לך בראש באותו רגע זה יכול להיות כל דבר…כמו מה אתה אוהב לאכול…ומשם זה מתקדם להמ…דוגמא מתי לאחורונה היה לך חבר וכאלה…" הקשבתי לה ונבהלתי…מאוד אפילו מהמשחק הזה, אומנם הם נחשבים חברים עכשיו, והם רק רוצים להכיר אותי טוב יותר ואני אותם…אבל הבטחתי משהו שבאתי לפה…אפחד לא הולך לדעת על חיי האומללים…מה אני עושה… "הבנת זה קל…אם את מרגישה שאת לא רוצה לענות על השאלה תגידי פשוט…עבור"
התיישבנו במעגל אני ישבתי ליד ליסה וליד יוסי, "אני יתחיל.."אמרה ליסה, "אוי איך אני לא אוהבת את המשחק הזה.." נאנחה זואי , הסתכלתי עלייה, למה יש לי הרגשה שגמאני לא יאהב אותו? , "הממ השאלה שלי אל…" ליסה התחילה להגיד והסתכלה סביב היא הסתכלה עליי וחייכה, "אל תדאגי אני לא יתחיל איתך…" היא אמרה , "השאלה שלי אלייך בן דוד יקר.." היא הסתכלה על מייק, "קדימה.." הוא חייך את החיוך הזה שכבש אותי שראיתי אותו לראשונה, קשה שלא להתאהב בבן אדם, ולא רק מהבחינה הזאת..
"בלי מה אתה לא יכול להירדם?" שאלה, "מה ..מאיפה הבאת את זה.." נלחץ מייק, הסתכלתי עליו ואז על ליסה ידעתי שיש דבר כזה, היא מכירה אותו מספיק טוב היא הרי בת דודה שלו .
"טוב נו … כל לילה אני חייב לדבר עם מישהו רק ככה אני נרדם…" אמר וליסה צחקה בקול, "כן כן אני יודע את זה.." אמר יוסי וכולנו צחקנו, "אני לא צוחק יום אחד לא דיברו איתי לא ישנתי כל הלילה!!" הוא אמר וצחק ואחריו אנחנו שוב בקולי קולות, אחרי כמה תורות שעברו סבבה, שאלו אותי שאלות קלות ולא יותר מדיי חודרות, "תורי… " אמר יוסי, והסתכל עליי, "דבר.." אמרתי, "טוב…לירון, איך הגעת לפה?" כולם הסתכלו עליי, ידעתי שאני צריכה להגיד….צריכה לדבר, צריכה להוציא…"אני…"התחלתי להגיד והסתכלתי על כולם, "טוב..הממ זה הסיפור חיים שלי בעצם.." אמרתי וניסתי שהדמעות מעיניי לא יצאו, "זה בסדר ליר…" התחילה ליסה להגיד והצלצול בדלת החדר קטע אותה, "מוזר…" אמרה, "אנחנו מחכים לאורחים?" שאל יוסי, "לא ממש…" ענתה זואי, ליסה פתחה את הדלת והייתה בשוק.