להיות נאהבת פרק 5 ♥

רדו לרציתי להוסיף

לפרק:
מנקודת המבט של לירון :(רגיל)
אוי נו מה אני עושה עכשיו … איבדתי ספר ! איפה אני יתחיל לחפש אותו עכשיו, באתי לחזור לספרייה ובדיוק ראיתי את הבחור השטני וחבריו יוצאים…. רצתי משם..
רגע לאן אני רצה …איפה הקפטריה, חשבתי ניסתי להיזכר איזה קומה, אהה ניזכרתי קומה 5 נכנסתי אלייה שמה כולם בהו בי ,חיפשתי מגש הסתכלתי סביב לקחתי קצת אוכל שהיה שם, הסתכלתי הממ…איפה אוכל לשבת ,ראיתי את שולחן המעודודות, שולחן אחר של כמה חתיכים ,אחר של כמה עם משקפיים עבים, אוקיי חנונים.
היה מלא שולחנות משונים לא התחברתי לאפחד, וגם אפחד לא מכיר אותי בינתיים, עד שיציגו אותי בערב, "מחפשת מקום לשבת?" שמעתי קול, הסתובבתי, נערה עמדה שם ,בעלת שיער שחור עיניים בצבע שוקלד מיחודות כאלה, בעלת נמשים, עור חלבי ממש יפה, היא לבשה בגדי ספורט "תשבי איתנו," חייכה והתקדמה, הלכתי אחרייה עם המגש בידי "הי חב'רה" היא התיישבה ליד כמה והציעה לי כיסא,התיישבתי ובחנתי כל אחד, שני בנים ישבו שם ועוד בת אחת, "תכירי מייק בן דוד שלי,"
הבחור בעל העיניים הכחולות ,והשיער הבלונידני הקצוץ חייך אליי היה לו זיפים והוא היה…ממש חתיך!, "היי…"אמרתי, והו הוא ממש לא דומה לליסה,
"יוסי… " זה שישב ליד מייק עכשיו הציג את עצמו, היה לו שיער גינגי נוטה לחום בהיר עם עיניים ירוקות ממש בהירות, וחיוך כובש…הגומות האלה…אמא! "זואי" אחת עם שיער חום ארוך מחומצן בקווצות,ועיניים חומות היה לה עגיל באף, הייתה שזופה כזה קצת יותר ממני, "היי.."היא אמרה לי, נחמדים חשבתי לעצמי, "ואני ליסה" זאת שהביאה אותי לפה אמרה, "מה שמך?" שאל מייק, "לירון, "חייכתי הכרתי עוד את החב'רה הנחמדים האלה כמה זמן לא היה לי חברים חשבתי לעצמי… מה עבר עליי, אולי טוב שאהיה פה אבל לא משנה מה יהיה אין מצב הם ידעו על העבר שלי.
סיימנו לאכול אני וליסה התקדמנו לעבר היציאה "חכי שחכתי את האייפון שם," אמרתי ורצתי לשולחן להביא אותו, רצתי חזרה ,ואיזה אחת מהמעודדות שפכה מיץ על הרצפה בכוונה שאני יחליק ויפול, ראיתי את זה, אבל הלכתי מהר והחלקתי קדימה, כמהעט נפלתי עד שידי נאחזה במשהו, התייצבתי ליד הדמות, והרמתי את פניי השטני השזוף! היה לי קשה לנשום זה הוא!:O "אה…" מילמלתי, "היי…" הוא חייך, מסתכל עליי בעיניו החודרות האלה, ליסה הציצה עלינו מהצד היינו ממש קרובים , ידיי עדיין אחזו בכתפיו מסרבות לרדת, "הממ סליחה!" הורדתי את ידיי ממנו, והלכתי צעד אחורה כל הקפיטריה הסתכלו עלינו, גם נעמה ואשלי, השותפות-המעודדות -הסנוביות.
מה יש לכולם…התרחקתי ממנו והלכתי לליסה, שנינו יצאנו מהקפטריה, במהרה.