להיות נאהבת פרק 22 ♥

מהפרק הקודם:
עליתי עם ליסה וזואי למעלה, אחרי שזואי נפרדה ממייק בנשיקה, "הופה! לפחות משהו טוב קרה היום," אמרה ליסה, "מזל טוב לכם," אמרתי ,והם הסמיקו, "ברכות לזוג החדש!" אמר יוסי, "טוב..ניפגש בבוקר.." אמרה זואי ועלינו,

לפרק:
מנקודת המבט של לירון:
"כמה עברנו היום .." אמרתי ונשכבתי על המיטה, "כן אה…אל תדאגי…גבי יעוף מפה בקרוב מאוד," אמרה זואי, "שיעוף…אוף, אבל שון, " "כן למה הוא רקד עם הפרחה הזאת" שאלה ליסה, "לא יודעתת זה לא פייר " התלוננתי, "טוב מה שכולנו צריכות עכשיו זה לישון, ייאלה לילה טוב לכן, הכול יהיה בסדר לירון," אמרה לי ליסה,
~~
"בוקר טוב!" אמרה ליסה, והתיישבה, "איפה מייק? "שאלה זואי ,"הוא מת..מאהבה, "צחק יוסי ,"הי הי אני פה, "מייק חייך והוא וזואי התנשקו, "אוו מאוהבים שכמותכם," אמרתי והתיישבתי ליד יוסי ושון, "בוקר טוב," חייך אלי שון, "גמלך," אמרתי ולא הסתכלתי עליו אפילו, "הכול …טו…" הוא התחיל להגיד אבל נאור קטע אותו, "יאלה בואו יוסי שון,"
"מה לאן?" שאל שון, "עוד לא סיימתי לאכול," התלונן יוסי, "וממתי אתה קם כזה מוקדם?" שאל גייק, "חשבתי…"
"חשבתה….תמחאו כפיים חברים הבן אדם חשב בפעם הראשונה בחיו," אמר גייק וכולנו צחקנו,"הי תירגעו אני מוציא לא רע במבחנים…" "כן זה בגלל שאתה מעתיק ממני כל הזמן!" צעק שון, "בשביל מה אתה פה חבר יקר?" שאל נאור וצחק, "אתה בכלל לא מגיע לשיעורים,"
"מה אני יעשה…אני צריך לחתום למעריצות," אמר ואני התפוצצתי מצחוק וכולם הסתכלו עלי…כל החדר אוכל, "אופס"

מנקודת המבט של נאור:
"טוב אז ככה….יש לי תכנית, " אמרתי, "תכנית ל..?" שאל יוסי, "ללסלק את גבי הזה מפה, "
"אה אז על זה חשבת ""כן..אפשר להגיד, אני רוצה להראות ללירון שאני משתנה…"
"וואלה משתנה?! אתה בחיים לא תשתנה אחי.. " אמר שון, "מה ישלך אתה שלילי עלי תמיד, "
"ככה כי אני מכיר אותך" "אז תלמד להכיר את האני החדש,"
"ממש תשתנה אחי אני רוצה לראות,"
"הי תירגע!" צעקתי עליו,
"טוב תירגעו שניכם! מה יש לכם אתם רבים!? מה התכנית נאור" שאל יוסי,
"אוקי אז תקשיבו!"
"אתם יודעים על מה מוטי מסלק מהפנמיה…ל…תמיד?" "הממ גניבה…אונס, אלימות קשה עד שצריך להזמין אמבלונס ומשטרה, ו…"
"מצויין, אז אלימות…לא ניראלי שיסתדר אם אנחנו לא רוצים שאפחד ימות…אונס המ זה דיי…."
"כן ממש לא," אמר יוסי וצחקתי, "אז מה נשאר?"
"גניבה."
"בדיוק….נתכנן שגבי כאילו יגנוב…אבל לא סתם אלה…מהבת של המנהל.." אמרתי, ויוסי הסתכל עליי כמרוצה מהרעיון, "מנוי…מי יגנוב מנוי?!" שאל שון, "אנחנו.! ונפליל את גבי…"
"אתה חושב שזה כזה קל?! אם יתפסו אותנו אנחנו נסולק!" צעק שון, "תירגע…לא יתפסו! אתה רוצה לעזור ללירון נכון? אז תעזור במקום להתלונן!" צעקתי,
"בסדר אבל…לא ככה!"
"ישלך דרך אחרת?!" שאלתי ושון שתק, "ככה חשבתי!"
"אני יכול לחשוב…"
"אוי חב'רה תירגעו כבר!" צעק יוסי, "נו באמת…לא שוב.." הוסיף בייאוש,

מנקודת המבט של לירון:
השיעורים עברו היום סבבה, ניסתי להתרחק כמה שיותר מנעמה הזאתי שהסתכלה עליי כל היום ב'תיראי אני פה, ותיראי רקדתי עם שון ותיראי אני יותר טובה ממך,'
אוף איתה, "עוד מעט חופש…אני לא מעכלת!" אמרה ליסה, "כן אה…יש איזה משהו פה בחופש..?" שאלתי, "המ…יש כן יש כאלה שנשארים פה ויש פה מין קייטנת קיץ כזאתי, " ענתה ליסה, "אבל הרוב חוזרים למשפחותיהם," הוסיפה, חשבתי….אין לי לאן לחזור במילא…ההורים שלי, יותר נכון אמא שלי ובעלה בכלל בח'ול והם לא יחזרו בזמן הקרוב, "למה שאלת? את לא תחזרי?" שאלה ליסה, "אה כן..אני יחזור," שיקרתי…אפילו החברות הכי טובות שלי פה לא יודעות מה עובר עליי, "או הינה נוי!" אמרתי וקראתי לה, כמה זמן לא ראיתי אותה ,"איפה את נעלמת.." אמרתי, "אני אה.."
"חח זה בסדר מה קורה…" שאלתי וקראתי לליסה שתבוא שהיא עשתה לי סימנים שהיא הולכת משם, "סבבה….לומדים," אמרה נוי וצחקתי, "אני גונב לך אותה לשנייה," אמר לי יוסי, "מה…אתה צריך את נוי?" שאלתי, "כן, " הוא אמר וקרץ לי, זה קשור איכשהו לתכנית שלהם?
"המ אוקי," אמרתי, ושניהם התקדמו משם, "זה מוזר, " אמרה ליסה שהסתכלה עליהם, "לא מה שמוזר זה…שאתם לא מתייחסים לנוי! ובכלל לא מדברים או מנסים להתחבר איתה!" צעקתי עלייה וליסה שתקה והסתכלה עלי,

מנקודת המבט של יוסי:
"הי נוי.." אמרתי לה, "הי…הכול טוב?" שאלה, "מה כן למה?"
"לא יודעת…לא כל יום אתה מדבר אותי ורוצה אותי לשנייה מבין?" שאלה ונעצרה, "אה כן…זה"
"מה אתה צריך דבר.." שאלה ובדיוק גבי בא מולנו, "או יופי.." מילמלתי, שון דחף אותו מאחורה והוא נפל על נוי, "תיזהר!" היא צעקה שהוא היה עלייה, "אני מצטער.." מילמל גבי, עזרתי לה לקום, ושמעתי צעקות מאחורה של גבי ושון, "את בסדר?"שאלתי, "כן..כן.. הדפוק הזה… טוב איפה היינו,"
"אני צריך המ.."הסתכלתי סביב , "עזרה לא הבנתי משהו במתמטיקה…המחברת בחדר שלי בואי,"
היא באה אחריי ועלינו למגורי בנים נכנסנו לחדר , "רגע אני יביא לך משהו לשתות" אמרתי והתקדמתי ומזגתי לשנינו קולה, הבאתי לה את זה ונשפך על חולצתה חלק מהקולה, "מצויין.." מילמלתי בלי שתשמע, "אוי!" היא צעקה, "אני מצטער כל כך.." אמרתי , "זה בסדר," אמרה והלכה לנקות את זה בשירותים, "או כמו שחשבתי…" אמרתי , היא השאירה את תיקה פה, חיטטתי מהר וחיפשתי את הטלפון שלה בכל הרכוסנים, עד שמצאתי, כיבתי אותו שלא יקרו שום תקלות והכנסתי לכיסי, סגרתי את הרכוסנים בתיק והיא בדיוק יצאה משם, "ניראלי אני יחליף חולצה, זה לא עוזר, " אמרה והרימה את תיקה ושמה על גבה, "זה בסדר, אני כבר יסתדר במתמטיקה, " אמרתי והיא יצאה מהחדר, שנייה אחרי נאור נכנס לחדר, "מהר לפני שהיא תבין שהוא נעלם… רוץ לחדר שלך ושל גבי מהר!" אמרתי והוא החזיק בטלפון ורץ לעבר חדרו ,

מנקודת המבט של נאור:
"גבי אתה פה?" שאלתי שנכנסתי לחדר, "תיראה מה המפגר הזה עשה לי!" צעק גבי, כולו היה בוץ, "מי מי עשה לך אתזה?" שאלתי כלא יודע, "שון הבן זונה הזה, תסתכל וי, אני נכנס למקלחת זריזה," הוסיף ונכנס, "מזל." מילמלתי,תיקו היה זרוק על הרצפה בחדר, הכנסתי את הטלפון של נוי לשם וסגרתי, יצאתי במהרה מהחדר ובגינה חיכו שון ויוסי, החלקנו כיפים , "היה מצוין!" אמר יוסי, "כן מצויין…" אמר שון בציניות והצביע על העין שלו,"אוי ואבוי.." אמר יוסי, "פנס בעין! מהאפס הזה.." צחקתי, "הי תירגע.."
"לפחות הצלחנו שיתגלה שזה גבי היא לא תחשוד כי הוא 'עף' עלייה, " צחקתי וגם הם אחריי,