להיות נאהבת פרק 16 ♥

קודם כל רדו ל'רציתי להוסיף ' זה חשוב♥
מהפרק הקודם :
מנקודת המבט של שון:
היא לא מרגישה טוב.." אמרתי והלכנו במהרה לעבר החדר, בדרך היא נעצרה ודיברה עם איזה מורה נו באמת… הלכתי מהר לחדר ופתחתי את הדלת… הייתי המום למראה עיניי……

לפרק:
מנקודת המבט של שון:
אין מצב…הם מתנשקים מול העיניים שלי ..אני רואה טוב? , "אוי מה קורה שם.." שמעתי קול, הסתובבתי זה היה נעמה, "אוי איזה זוג יפה" היא צחקה , "מה את רוצה.."
"תיראה נאור עם החדשה.." היא אמרה, "זה נאור…הם לא יוכלים להיות ביחד עוד שבוע זה לא יהיה ככה.." אמרתי ולא הזזתי את מבטי מהם, הייתי בשוק, נעמה מהר מאוד סיבבה אותי ולקחה אותי משם, "בוא נלך לבריכה.." אמרה וחייכה

מנקודת המבט של לירון:
"מה ניראלך?!" עצרתי אותו אחרי שניסתי לא לזרום עם הנשיקה הזאת שלו… מה ניראה לו! מאיפה זה בא…וי אבל השפתיים האלה..אמא איזה נשיקה…
"אל תגידי שלא אהבת את זה.." הוא חייך והתקרב לעוד נשיקה, "לא לא אהבתי את זה! אני בקושי מכירה אותך! אני פאקינג רק יומיים פה! עכשיו זוז ממני.." צרחתי עליו, "די נו …מאמי.."
"לא!" הסתכלתי עליו בכעס, "אל תקרא לי מאמי…" אמרתי "ואם אתה לא זז אני יזוז.." קמתי משם ויצאתי מהחדר, איפה שון בכלל… לפתע..ניתקלתי באחות של הפנמייה, "אוי סליחה.." אמרתי ונתתי לה לעבור, ואז ראיתי שהיא הולכת לחדר שלי ונזכרתי ששון היה אמור לקרוא לה שתטפל בי אבל אני מרגישה בסדר עכשיו…בערך, ראשי עדיין כואב במקצת, איפה שון!? הסתכלתי סביב הוא לא היה, התעצבתי ואז ראיתי מרחוק אותו ואת נעמה הולכים לעבר הבריכה שהיא מחבקת אותו חצי חיבוק וצוחקת ומחייכת….מה..למה… הסתכלתי עליהם בעצב… ,

מנקודת המבט של נאור:
לפתע הדלת נפתחה, ראיתי את האחות עומדת בפתח, "הי מי פצוע?" שאלה והסתכלה עליי, "או את אחות חדשה?" שאלתי וקמתי מהמיטה, "אני הבת של האחות…אני עוזרת לה" היא אמרה והסתכלה עליי וחייכה בטח נישבתה בקסמיי…כן כמו כולם , "תטפלי בי.." מילמלתי, "אתה פצוע?" שאלה
"בטח פצוע…מאהבה.. " צחקתי וגם היא, "תבואי לפה הרבה..?" התקרבתי אלייה עוד, והיא נכנסה לחדר, "כן אני יעבוד פה ," "בת כמה את ?"
"שבוע הבא 18 " "וואלק מזל טוב…" חייכתי אלייה "תודה" "ישלך חבר מאמי..?" שאלתי והיא באה לענות אבל לפתע שמענו רעש מאחורה, אוי לא, זאת הייתה לירון, "בן זונה" היא צעקה עליי ולקחה את האייפון שלה ויצאה משם, הסתכלתי עלייה לא יודע מה להגיד…יודע שטעיתי…
"מי זאת? "שאלה הבת של האחות "סתם…מישהי…" אמרתי וידעתי …ידעתי שזה לא 'סתם מישהי '
"אז איפה היינו?" הסתכלתי עלייה, "מה השם שלך בכלל?" "נועה.."

מנקודת המבט של לירון,:
יצאתי מהחדר כל כך זועמת, מה חשבתי לעצמי…שמישהו באמת יתאהב בי?! נאור הזה….כזה יאיו , הלכתי לעבר הבריכה והתיישבתי שם על ספסל מנקה את כל המחשבות מהכול…רק באתי לפה אתמול וקרו לי מיליון דברים…ולא רציתי להפריע לזואי שעם מייק, ולליסה וגייק…
התחיל לצאת לי דמעות שניסתי לנקות, ללא הצלחה, ראיתי את נעמה דבוקה לשון מרחוק, שון בכלל לא הסתכל לכיוון שלי…לו אני לא מבינה בכלל מה קרה.. איזה חיים …