להיות נאהבת♥ פרק 15

מהפרק הקודם:
שהו קרה לי בקושי יכלתי ללכת, התקדמתי בצעדים איטייים, רציתי לחזור לשבת ואפילו את זה לא יכלתי, מה קורה לי… הסתכלתי קדימה…ראיתי את נעמה מתקרבת אל שון ומדברת אליו בזמן שהיא ממש קרובה אליו, הכול התבלאגן לי…כמובן איך שחכתי מנעמה…
אבל מה קורה לי,…התעלפתי…נפלתי על הקרקע חסרת אונים,

לפרק:
מנקודת המבט של שון:
נעמה התקרבה אליי, והתיישבה לידי והתחילה לדבר, לא הקשבתי לה כל כך לא היה לי כוח אלייה,הסתכלתי סביב ראיתי את לירון מתקדמת חייכתי לעצמי ,אבל לא הבנתי למה היא הולכת עקום… ראיתי שהיא מתנדדת מצד לצד ישר קמתי במהרה והזזתי את נעמה מדרכי ורצתי אליה מחזיק אותה, היא התעלפה, נעמה רצה אחרייי…
"מה אתה עושה?" "היא התעלפה נעמה!"
החזקתי את לירון בידיי עינייה היו עצומות נבהלתי ,הלכתי לחדר שלה ושמתי אותה על המיטה שלה, היא שכבה שם, לא הבנתי מה קרה לה…ניסתי להעיר אותה,נעמה עמדה בפתח החדר, "תיקראי לאחות!!" צעקתי, "אוי נו היא תתעורר מה אתה בלחץ.."
"נו נעמה!"

מנקודת המבט של נעמה:
הלכתי בכעס לכיוון הבריכה , "מה קרה?" שאלה אשלי, "יאיוו הילדה הזאת!!" צרחתי בכעס, לא התכוונתי בכלל לקרוא לאחות…
"מי ?.." "תחשבי…אה חכי ממי אני מבקשת לחשוב…" צחקתי, "נעמה! שמעתי את זה.." "יופי" חייכתי אלייה והלכתי לבר,
"הייתה אמור לוודאות שהיא לא תקום מפה! שלא יראו אותה! ובטח ששון לא יראה! וכמה סמת לה?"
שאלתי את גבי המוזג, "כמה שאמרת לי… " "והיא התעלפה מזה?! " "מה אני אשם…תביאי תכסף!" הוא צעק, "קח תכסף שלך יא מסומם" אמרתי והלכתי משם, הוא ספר את הכסף שעוד שנייה ריר נופל לו מהפה, כל מה שמעניין אותו בחיים זה זה, רק הרס הכול…כל התכנית שלי נהרסה!
טוב אם זה לא יעזור להרחיק אותה ממנו…אולי זה יעזור להרחיק אותו ממנה…הסתכלתי על נאור וחייכתי לעצמי,

מנקודת המבט של לירון:
פתחתי את עיניי הסתכלתי סביב הייתי בתוך החדר …החדר שלי , כאב לי הראש כל כך, התיישבתי , ושון עמד שם, "התעוררת" הוא רץ אליי וחייך, "התעוררתי…." מילמלתי, "מה קרה לי"
"את פשוט התעלפת…אני לא מבין איפה האחות" אמר שון והתיישב לידי, "כן …אבל איך הגעתי לפה.."
"הרמתי אותך…את מרגישה טוב יותר?" הוא הסתכל עליי וליבי פעם בחוזקה, "כן כן" עניתי , "יופי המ אני ילך לבדוק מה עם האחות…" "לא ניראלי יש צורך.."
צריך ליתר ביטחון.." הוא קם ויצא, רציתי שישאר לצדי לעד…
לפתע שמעתי רעשים מהדלת , "מה כל כך מהר חזרת..?" שאלתי הייתי בטוחה שזה שון,
"חזרת? למי ציפית מאמי..?" זה היה נאור, "לא לך זה בטוח…." אמרתי והוא שמע והתעלם, והתחיל לצחוק, הוא התקרב והתיישב על המיטה, הרחקתי מעט עם השמיכה, "נו איך היה עם הבלודנה ?"
"הבלונדה…רגע איזה מהם…" הוא צחק , " אוי נו נאור!" צעקתי עליו וזרקתי עליו כרית, "מה איתך…איך את מרגישה?" "מאיפה אתה יודע שקרה לי משהו?"
"ציפור קטנה לחשה לי…" "פשוט התעלפתי אני לא מבינה…"
"מה שתית? " שאל, "רק מיםם רק!" "בטוחה?" "כן מה ישלך אני לא שותה " קבעתי, "תמיד יש פעם ראשונה…" הוא חייך והתקרב אלי עוד, "מה ישלך תתחרק .." "כואב לך משהו ..?" "לעשות לך מסאג?" "רוצה משהו ?" וי חפר לי עם השאלות שלו..
"כן אני רוצה שתקום ותצא מהחדר… זה יעשה לי טוב ויענה על כל השאלות שלך ! "
"נו מה את ככה…" "מה אני ככה?! חמוד אני לא טיפוס של סטוצים…" "בסדר גמאני לא.." "ראינו…" אמרתי וצחקתי בזילזול, "נו זה סתם …הוכחתי לך…פשוט ו.."
עצרתי אותו, "בזמן ש'הוכחת לי' התעלפתי והרגשתי נורא….וגם זה לא הזיז לי אז תחזור לבנות שלך" אמרתי בכעס , "הגישה שלך מעצבנת אותי….אבל זה גם מושך אותי.. "הוא התקרב והיה אליי כל כך קרוב, שוב הריח של הבושם הזה …המגע שלו, הוא הסתכל על שפתיי, וחייך, ואז נישק אותי…

מנקודת המבט של שון:
"איפה נעמה הזאתי.." ראיתי אותה פתאום מרחוק עם המעודדות שלה, מה היא לא קראה לאחות…התעצבנתי , הלכתי לאחות וזירזתי אותה שתבוא מהר, דאגתי ללירון…כל כך דאגתי… "מהר היא לא מרגישה טוב.." אמרתי והלכנו במהרה לעבר החדר, בדרך היא נעצרה ודיברה עם איזה מורה נו באמת… הלכתי מהר לחדר ופתחתי את הדלת… הייתי המום למראה עיניי……