להיות נאהבת פרק 12 ♥

מהפרק הקודם :
ושון…לא, ממש לא, הוא שונה, אחד שלא יפסול בחורה על סמך גוף, ומראה בלבד, אחד שינסה להכיר…אבל איך יהיה לי איתו סיכוי? נעמה צמודה אליו כל החיים! ועם נאור זה שונה, ואת שניהם…הכרתי…. רק היום!

לפרק:
מנקודת המבט של לירון :
"או בוקר בוקר.." איך לא התגעגעתי ללקום מוקדם, השעון מעורר באייפון שלי צילצל, "נו מזה תכבי את זה! אנשים יושנים פה!" זאת הייתה אשלי שצרחה עליי, כיבתי אותו והלכתי לצחצח שיניים ולשתוף פנים בחדר הקטן ,
שיצאתי הסתכלתי בארון וחשבתי מה ללבוש, המממ…היום הראשון, מה אפשר חיטטתי בכל מה שהבאתי, עד שמצאתי שורט קצר יפה כזה של ארהב בהיר, וחולצה של הפנמייה בצבע שחור,כי אין ברירה זה הלבוש לביהס פה, הביאו לי חולצות סבבה דווקא בכמה צבעים ממש יפים, ורוד, שחור ,לבן, תכלת, כחול, אפור וירוק כהה,
יש עוד רבע שעה…ארוחת בוקר וראיתי שנעמה ואשלי לא התעררו עדיין…אולי זה תמיד ככה? הממ אולי להעיר אותן? שמתי קצת מייקאפ, עיפרון שחור ואליינר, וקצת סומק ושפתון ורוד בהיר מהממם, פיזרתי את השיער שהשתרע על גבי, זהו אני מוכנה …חשבתי לעצמי אחרי ששמתי בושם,:איזה השקעה…את מי את רוצה להרשים?" שאלה נעמה, הבנתי שהיא קמה, "מה סתם לא…"
"כל יום תידפקי הופעה כזו?" היא צחקה, ואני לא עניתי,
"בוקר טוב," אמרה לי ליסה שבאה לחדר, "איזה זכות יש לך להכינס?" שאלה נעמה ברשעות, "הממ חברה שלי פה…אז אל תעצבני אותי, " ענתה וחייכה אליי עכשיו,
"חברה…" צחקה נעמה ונכנסה לחדר האמבטיה, "תתעלמי.." מילמלתי, "אני מתעלמת כל הזמן.." אמרה לי ליסה ויצאנו משם, הלכנו לעבר חדר האוכל, ובדרך ראיתי אותו ההוא מאתמול בלילה, החתיך…איך קראו לו..נאור נאור! איך אפשר לשכוח..
"אוי מי גאד זה הוא…" אמרתי בלחש, וליסה הסתכלה עליי כלא מבינה, "זה שבא מולנו .."
אמרתי וסידרתי את שיערי , "זה..הוא… מה?" ליסה לא הבינה והסתכלה עלי, המשכנו ללכת והוא הסתכל עליי וחייך ואז קרץ , כולי האדמתי, וליסה שמה לב לזה, הוא עבר והיא הסתכלה עליי ועצרה אותי, "מה קרה?" שאלתי,
"זה הוא…את מתכוונת לנאור..?"
"כן…איך את יודעת מה שמו?" "נאור…הוא ילד כזה סטוציונר! כל שבוע עם מישהי אחרת, מחליף חברות בסבבה שלו, כאילו כל העולם שייך לו … הוא חבר דיי טוב של גייק ..אפשר להבין, "
הייתי בשוק ממש שליסה אמרה, מחליף חברות? סטוציונר? כאילו מחר ירד לו ממני ילך למישהי אחרת?! לא אני לא אתן לו, הוא ידע עם מי הוא מתעסק, "בן זונ… " התחלתי להגיד,
"לא מקללים בבית ספרנו.." היא צחקה וחיבקה אותי חצי חיבוק, "אומנם הוא חתיך…אבל אני לא מאמינה שהוא ישתנה הוא לא בשבילך…" אמרה, נאנחתי בעצב,
הגענו לחדר אוכל , "זואי והבנים יבואו עוד מעט, "ליסה אמרה שמזגה לעצמה שוקו , לקחנו אוכל והתיישבנו, "טוב אם כבר גייק…" התחלתי להגיד וראיתי שהיא מסמיקה, "מה שהיה אתמול.."
"מה היה אתמול?"
"אוי אל תעשי את עצמך לא זוכרת! את זוכרת טוב מאוד! מה תגידי לו? "
"קשה לשכוח.." מילמלה, "אני יגיד לא"
"מה למה לא!?"
"כי אני מכירה ויודעת שאנשים לא משתנים! אני לא רוצה להתאהב בו ולהיפגע…" היא אמרה,
הוא בדיוק נכנס עם שון ועוד כמה חב'רה שבינהם היה אלכס המעצבן מאתמול, ונאור מהלילה! לחשוב כמה דברים קרו אתמול…והו, ראיתי איך ליסה מסתכלת על גייק והוא עלייה, ושניהם מסמיקים כאלה חמודים, "את בטוחה שלא מאוחר מדי?" שאלתי והיא הסתכלה עליי,
"מאוחר למה?"
"אני חושבת שהתאהבת כבר חמודה…" אמרתי והיא הסתכלה עליי מופתעת,

נקודת המבט של גייק:
נכנסתי עם החב'רה, ראיתי תמבטים של כל הבנות עלינו אבל הסתכלתי רק עלייה, היא משכה את תשומת ליבי, השיער היפה שלה..והעיניים האלה, אני מאוהב…אני לא יכול לעשות את זה לעצמי, ממתי אני מתאהב?! אני רוצה אותה ורק אותה, והיא לא מבינה את זה, היא חושבת שבהזזת אצבע אני יכול שהכול יהיה לטובי , מה שאני ירצה יהיה….אבל זה לא…טוב אולי ברוב הדברים זה כן נכון, אבל עובדה שאני בפנמייה…לא אני רציתי לבוא לפה, וגם היא עדין לא שלי, ואני מדגיש את העדיין, כי היא עוד תהיה, קודם כל נקווה שהיא תסכים לדייט שלנו … אני צריך לדבר איתה,
"מה ישלכם אתם?" שאל אלכס אותי ואת נאור, "מה ישלנו?" חזרתי על שאלתו,
"בוהים בבנות האלה שם…" ענה אלכס,
"כוסיות מה.." אמר נאור וצחק,
"טוב בזה אתה צודק.." אמר אלכס ונעצר ליד נאור, שניהם הסתכלו על ליסה ולירון ולא הקשיבו לי, התקדמתי לשון לקחת אוכל,

מנקודת המבט של לירון :
"מה יש להם.." נבהלתי, "תתעלמי" אמרה ליסה, "הם בוהים כבר.. " התחלתי להגיד ,
"שיבהו יש להם במה… " אמרה ואני צחקתי, "את בטוחה שאלכס הזה לא… רוצה להרוג אותי?" שאלתי , "תירגעי זה אלכס, יש לו קטעים, אתמול זה היה הוא אחרי ששתה כמות לא קטנה של אלכוהול, " אמרה ונירגעתי באמת קצת, רק הבנתי שהוא שתיין….והרוב יודעים על זה,
בצד ראיתי את נוי זאתי שכולם הדביקו עלייה את הסטיגמה 'הבת של המנהל', נו אז היא הבת שלו אז? קראתי לה לבוא לשבת איתנו, "מה את עושה?" לחשה לי ליסה והתעלמתי, נוי קמה והסתכלה עליי וחייכה, "אני לירון" אמרתי , "נוי.." חייכה "אני יודעת.."
בדיוק זואי מייק ויוסי באו והתיישבו איתנו, "מה..המ.." התחילה זואי להגיד והסתכלה על נוי,
"מה מצב.." שאל יוסי,"סבבה.." ענתה ליסה היה יבש כזה וידעתי שזה בגלל שהזמנתי את נוי, די לא יכלתי ככה יותר , "חברים אתם יוכלים לדבר רגיל.."אמרתי ,והסתכלתי על נוי שניראתה חסרת אונים, ואז נעמה אשלי ושאר המעודדות נכנסו לאכול, איזה כניסה דפקו שכולם מסתכלים עליהם ,כמו תמיד, "בוקר בשגרה.." צחקה ליסה, חשות את עצמן יותר מדי…'מלכות העולם..' 'הכול שייך לנו' חיות בסרט…זה הולך להשתנות. אני הולכת לשנות את זה…