להיות מי שאני פרק 1 חלק א
השעון מצלצל בשעה שבע בדיוק אבל אני קמה רק עשריים דקות אחרי.יש לי עוד רבע שעה עד ששלי,חברתי הטובה ביותר או בעצם חברתי היחידה,תבוא אז אני רצה לצחצח שיניים ולסדר את השיער וחוזרת לחדרי להתלבש.אני לובשת את חולצת בית הספר שנחה לה על הכיסא ואת הג'ינס הישנים שלי.אמא קנתה לי מכנסי ג'ינס חדשים במיוחד ליום הראשון בכיתה יב אבל אני מעדיפה את הישנים למרות החור שיש להם בברך וכתמי הדשא שיש מאחור איתם אני מרגישה בנוח.
הפלאפון שלי מצלצל,זאת שלי.
"רוני" היא אומרת,בלי ברכת בוקר טוב או סתם הלו כמו שנהוג.
"אני לא אוכל לתת לך טרמפ היום,צץ לי משהו חשוב.נפגש בבית הספר.ביוש" השיחה נותקה עוד לפני שהספקתי להגיד מילה.
אני נועלת נעליים ורצה לתחנת האוטובוס.הנסיעה לבית הספר בתחבורה ציבורית ארוכה בהרבה מנסיעה ברכב פרטי אני כבר מאחרת לשיעור הראשון שלי בכיתה יב.
כשאני מגיעה לבית הספר לבסוף כולם כבר בכיתות,אני דופקת בדלת כיתתי והמורה רחלי אומרת לי להכנס.
"תפסי לך מקום." היא אומרת ואני כבר מתחילה לצעוד לכיוון השולחן הפנוי ביחיד שנמצא בסוף הכיתה ליד החלון,שולחן לפניי יושבת שלי ולידה יאיר,הם אוחזים ידיים והוא לוחש לה משהו באוזן.לא ידעתי שיש לה חבר.
תגובות (6)
תמשיכי
מבטיחה להמשיך בקרוב ז;-)
נחמד מאוד, רק תאריכי את הפרקים זה קצר מאוד…
והקטע שאת כותבת את הסיפור בזמן הווה, 'אני דופקת בדלת כיתתי והמורה רחלי אומרת לי להיכנס' זה בכוונה?
כי אני רגילה תמיד לקרוא סיפורים בזמן עבר
חוץ מזה הכל בסדר, תמשיכי לפרק השני.. בהצלחה :)
הו נתי אהובתייייייי!
אני בעצמי כותבת בהווה- אפשר גם ככה.
אוהבת^_^
ולכותבת- את צריכה קצת להאריך ותיאורים יפים מאוד כתבת^^
תמשיכי
תמשיכי
חחח אני אמשיך בקרוב ….וזה בכוונה בזמן הווה