להיות מי שאני- הקדמה

חלמתי חלום,היה בו משהו מוזר אך אם זאת אמתי ומופלא.בחלומי עמדתי יחפה בחוף ים שומם מאדם,עד לכאן הכל בסדר,מה כבר יכול להיות מוזר או משונה בנערה שעומדת יחפה בחוף ים?
הדבר המוזר בחלומי הוא שחייכתי,זה לא שאני לא מחייכת בדרך כלל.כי אני כן,כל בוקר שאני קמה אני מדביקה על פני חיוך מזוייף,הקטע הוא שהחיוך הזה לא היה מזוייף.הוא היה אמיתי ונמתח על פניי מאוזן לאוזן,הוא הפך אותי ליפה יותר וחיה יותר משהייתי אי פעם,אהבתי את זה.מאוד.
מעניין איך זה היה לו תמיד הייתי מחייכת חיוך אמיתי,איך זה היה מרגיש אם באמת הייתי שמחה,אם לא הייתי מפחדת להיות מי שאני בלי כל המסכות האלו שעל פני,איך זה להיות מי שאתה באמת בלי לפחד שמישהו יגיד על זה משהו.שמישהו יגיב בצורה מעליבה ויגרום לך להצטערת על מי שאתה.

כל זה כבר לא מטריד אותי כי מחר מתחילה שנת הלימודים החדשה והאחרונה שלי בתיכון ,והמטרה שהצבתי לעצמי לשנה החדשה היא להיות מי שאני.לחייך רק כשאני באמת מאושרת ולצחוק רק שבאמת טוב לי,לא לפחד לבכות כשרע והכי חשוב להיות אמיתית עם עצמי.