להיות מאוהבת זה דבר רע? פרק 5

עליתי להתלבש בחדר, ואחר כך ירדתי לאכול ארוחת ערב עם כולם.
אבא: אז, ראיתי שהופתעת היום מעיין. -החזרתי לו מבט כעוס, וכולם התחילו לצחוק-
תומר: שתבין שלא עובדים על אחים בדברים האלה!
אני: אבל זה היה מצחיק!
דור: תזהרי אנחנו נעשה לך משהו יותר גרוע מלקפוץ לבריכה!
אני: אוקיי אוקיי הפסקתי! -בסוף הארוחה עליתי לחדר ועידכנתי את שירז ואביה בכל מה שקרה.-
שירז: יואוווווו, אז אתם עכיו ביחד?
אביה: חחחח יסתומה היא הרגע סיפרה שהוא הציע לה במסעדה!
שירז: אופס, חחחח
אני: חחח סתומה שלי 3>
אביה: אבל הוא לא יגנוב לנו אותך נכון?
אני: מה פתאום?! ובגלל זה מחר אנחנו יוצאות ל….
שירז: לשופינג?
אביה: נראה לי היא הייתה אומרת לנו…
שירז: נכון, אז אולי ל… נו אין לי מושג!
אני: חח תרגעו, אנחנו יוצאות ללונה פארק!!!
אביה: ייייייייישש!
שירז: יייששששש! רגע, באמת?
אני: כן! ואל תקנו כרטיסים יש לנו כבר :)
אביה : אוקיי, מתי זה?
אני: אוקיי אנחנו כנראה נצא מהבית בשעה עשר, ואז נבוא לאסוף אתכן, אז תהיו מוכנות כבר בעשר, עם מים, אוכל, בגדים להחלפה ועוד דברים שאתן צריכות :)
שירז: יופי D:
אני: אה, שכחתי להגיד לכן, גם אחים שלי באים :)
שירז: יופי, ככה נהיה זוגות :)
אביה: כן…
אני: אביוש קרה משהו?
אביה: פעם הייתי מאוהבת בתומר… אתן יודעות את זה.
אני: לא נורא… אז אם את רוצה אז תשבי רק עם שירז במתקנים ואני עם אחים שלי.
אביה: בסדר :)
-סגרתי את האייפון וירדתי להגיד לכולם שגם שירז ואביה יכולות לבוא.-
אמא: בסדר מתוקה, אמרת להן לא לקנות כרטיסים?
אני: כן -הייתי קצת על המחשב, ואז ראיתי טלויזיה ונרדמתי עם הסרט-
-התעוררתי בשעה שבע, כדי לארגן את הכל וזה… לבשתי את זה (ברציתי להוסיף)
ונסענו לשם אחרי שלקחנו את שירז ואביה, יש לנו רכב גדול בגלל כל הילדים אז תמיד היו עוד שני מקומות,
הגענו ללונה פארק והתחלנו לעלות על מתקנים.
באחד המתקנים תומר אמר: אולי נחליף זוגות?
אני: לא נראה לי רעיון טוב…
ערן: לי כן, את צורחת לי באוזן!
אני: לא נכון!
דור: טוב נו, רק לאנקונדה (מתקן )
אני: טוב… -והסתכלתי על אביה-
ערן: אז… שירז עם מעיין, אני עם דור, ותומר עם אביה, מקובל על כולם?
כולם : כן -הסתכלתי על אביה במבט מצטער, עלינו על האנקונדה, אחרי שחיכינו בתור חצי שעה!
אני: וואו, היה כיף!
דור: נכון!
אני: נו, מה יש לכם? אנחנו עוד עולים על זה עוד פעם היום!
ערן: אני לא עולה שוב!
תומר: גם אני…
שירז: נראה לי שיותר בטוח שאני ואביה נצפה מהצד נכון? -אביה הנהנה-
אני: טוב… אז מי בא לסוכרייה? (מתקן שמתהפכים בו הרבה) -כולם ברחו לאיפה שאמא ואבא שלי ישבו, חוץ מדור. אני: דור דור אתה בא? (לא קראתי לו ככה מאז גיל 10 חחח)
דור: בואי, והפעם אנחנו יכולים לעקוף כי אנחנו לא הרבה חחח
אני: צודק חחח
-ככה עבר שאר היום וחזרנו הביתה, הייתי עייפה ברמות מטורפות! עליתי לחדר שלי, עשיתי את סידורי השינה שלי והלכת לישון-